צילום: תום גני
בפסק דין שניתן היום (חמישי) קבעו שופטי בג”צ פה אחד כי על רשות האוכלוסין לרשום זוגות נשים כאימהות בתעודת הלידה של ילדיהן המשותפים.
ההכרעה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו 9 זוגות נשים, אימהות לילדים שנולדו באמצעות תרומת זרע אנונימית. הרכב השופטים, בראשות מ”מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן והשופטים רות רונן ואלכס שטיין, דחה את טענת רשות האוכלוסין כי תעודת הלידה משקפת הורות ביולוגית בלבד וקבע כי יש לרשום הן את האם היולדת והן את בת הזוג שלה כהורה לילד.
“הדרת ההורה הלא־ביולוגי מתעודת הלידה – משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות שמבוססת על אדנים אחרים”, כתב השופט פוגלמן בפסק הדין, “במישור הדין המהותי הורותם של שני ההורים – ההורה הביולוגי וההורה הלא ביולוגי – שווה היא, והיא כוללת אותו סל זכויות וחובות הוריות. איני סבור כי כאשר במישור הדין המהותי יש שוויון בין ההורים, יש מקום להבחין ביניהם במישור הרישום בתעודת הלידה”.
פוגלמן התייחס גם לפרשנות שעלולה להנתן להעדר הרישום בתעודת הלידה כ”מסר פוגעני שלפיו מדובר בקשרים שונים בטיבם ובמהותם: בעוד הורות ביולוגית היא הורות ‘אמיתית’, הורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה, מעין הורות ‘על-תנאי'”.
השופט פוגלמן קבע בפסיקתו כי במקרים בהם מונפק צו הורות לאם הלא-ביולוגית בעל תחולה רטרואקטיבית, על המדינה להנפיק תעודות לידה מתוקנות שיכללו את שמות שתי האמהות. עם זאת, במקרים בהם ניתן צו הורות שאינו חל רטרואקטיבית, המדינה לא תחויב להוציא תעודת לידה שיכלול את שם בת הזוג. זאת, משום שביום הלידה טרם הוסדר מעמדה ההורי של האם הלא ביולוגית. הפסיקה אינה חלה על זוגות גברים כיוון שהעתירה עסקה בזוגות שהרו בעזרת תרומת זרע אנונימית.
הפסיקה ניתננה במסגרת עתירה שהוגשה לפני כשמונה שנים על ידי 9 זוגות נשים, שטענו כי אי־רישום האם הלא ביולוגית בתעודת הלידה מונעת מהילד זכויות דוגמת הקניית אזרחות זרה, ועתרו לשר הפנים ולרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה שינפיקו לילדיהן תעודות לידה מתוקנות שכוללות את שמות שתי האימהות.
רשות האוכלוסין סירבה לבקשת הזוגות בטענה כי תעודת הלידה היא מסמך שמשקף את ההורות הביולוגית בעת הלידה, ואינו מתעדכן בחלוף הזמן. העותרות טענו כי מדיניות רשות האוכלוסין פוגעת בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון, מאחר שהיא מפלה לרעה זוגות מאותו המין, ולראיה, ציינו כי כאשר מדובר בזוגות הטרוסקסואליים, משרד הפנים מנפיק להם תעודות לידה מתוקנות – גם במקרים של אימוץ על ידי בן הזוג של האם הביולוגית, או במקרה שבו נעשה שימוש בתרומת זרע לשם הולדת הילד.
השופט פוגלמן קיבל את עמדת המשיבים ולפיה תעודת הלידה נועדה לתעד את זהותו של הילד בנקודת הזמן הראשונית של חייו. לצד זאת הוא דחה את עמדת המשיבים שלפיה תעודת הלידה נועדה לשקף הורות ביולוגית.
“תעודת לידה היא אחת התעודות החשובות ביותר שיש לאדם. היא מקנה סל של זכויות ומשמשת גם לצורך הסדרת אזרחות במדינות זרות”, מסרו עו”ד דניאלה יעקובי, חגי קלעי ואחינועם אורבך שייצגו את העותרות, “במשך כל השנים, המדינה התעקשה למנוע מילדים לשתי אימהות תעודת לידה שמשקפת את מציאות חייהם. פסק הדין של בג”ץ, שם סוף לאפליה מכוערת ומיותרת, שאין ומעולם לא הייתה לה תכלית. זה ניצחון גדול, אבל אף אדם לא צריך או רוצה לנצח את המדינה שלו. הגיעה העת שהמדינה מיוזמתה תאפשר שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, גם להט”בים”.
יו”ר האגודה למען הלהט”ב, הילה פאר, הגיבה לפסיקה ואמרה ״זהו יום היסטורי שבו המשפחות שלנו שוות. כבר שנים שמשרד הפנים מסרב לרשום אימהות גאות בתעודת הלידה וכעת בזכות בג”ץ אנחנו עושות צעד משמעותי בדרך לשוויון”.
