Female IDF Soldier Shooting Practice | Alex | CC BY 2.0
לרגל חגיגות יום זכויות הלהט”ב בכנסת החלטתי לצפות בערוץ הכנסת – גם ליהנות מדיון איכותי בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה”ל וגם לשלש את הרייטינג לשידור הציבורי.
ראשית חשוב להדגיש שה-23.2.16, הוא יום היסטורי. זהו יום היסטורי בגלל שהכנסת ציינה לראשונה אי פעם את יום זכויות הלהט”ב בו הוקדשו כלל דיוני ועדות הכנסת לנושאים הלהט”בים.
מצד שני, ה-21.2.16, דווקא לא היה יום היסטורי, אלא עוד יום כנסת רגיל. עוד יום שבו וועדת השרים דחתה הצעות (הפעם שש כאלו) שעסקו בנושאים להט”בים ומפלגות הקואליציה המשיכו לעשות את מה שהן באמת טובות בו, לדפדף את הנושא הזה הלאה, אבל להקפיד לקשקש בתקשורת על היום ההיסטורי הקרב ובא וכמה להט”בים זה נושא קרוב לליבם.
אבל לא הכל שלילי! מהדיון בועדה שדנה בפעילות צה”ל לשילוב להט”בים נראה היה שעולה תמונה טובה. טובה יחסית כלומר. בראש הועדה עמד ח”כ יואב קיש (ליכוד) ובנוסף השתתפו אי אלו חברי כנסת וחברי ארגונים להט”בים. הציר המרכזי בדיון שהציגה את פעילות צה”ל הייתה היוהל”ן (יועצת הרמטכ”ל לענייני נשים) – תת אלוף רחל טבת-ויזל.
אתחיל מהסוף – ממבט ראשון ולא מעמיק נראה שאנחנו במצב אוטופי. הצבא, הארגונים הלהט”בים וחברי הכנסת מרוצים מאוד, הדיון שפע מחמאות לצה”ל וכולם חוגגים. במבט נוסף דווקא די קל לקבוע – החגיגה מוקדמת: הכוונות אכן טובות אך נראה שעל אף שהיוהל”ן וצוותה בעלי אוזן קשבת, צה”ל עושה דווקא את המינימום הנדרש, אולי אפילו קצת פחות וזה צורם, צורם מאוד.
מהדיון עלתה תמונה כי צה”ל דוגל בשילוב הקהילה הלהט”בית ולא בבידולה. עד כאן אני מסכים בהחלט, יש צורך בשוויון מוחלט! עם זאת לצבא אין גופים ייעודיים המטפלים בבעיות של הקהילה אלא שתחת דגל השילוב בוחר צה”ל בפתרון הקל – כלל הבעיות הפרטניות נכללות תחת הפעילות הכוללת של צה”ל כנגד הטרדות ותלונות בעלות אופי מיני.
אם תשאלו את דעתי, הבשורה הגדולה (והיחידה) מהדיון היה העדכון של היוהל”ן בדבר החלטת הרמטכ”ל משבוע שעבר על שינוי שם התפקיד יוהל”ן ליוהל”ם – יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר. שוב, אותו סגנון טיפול – לקחת מודל קיים ועל מנת לרצות את כולם, בדרך הקלה ביותר, להכניס את הקהילה הלהט”בית תחת אותה הכותרת ולהעביר את המסר – הנה! טיפלנו! בפועל – אין חדש תחת השמש.
צה”ל איננו אוסף נתונים פרטניים לגבי נתוני התלונות המיניות בצבא בפילוח להט”בי. הם תופרים “חליפות אישיות” לכל מקרה ומספקים מענה כללי על בסיס הקיים. מקרה לדוגמא ניתן לראות בשערוריית הדפסת חולצות סיום קורס שהשוו הומואים לבהמות – אז צה”ל טיפל, אבל טיפל נקודתית.
בהיבט פקודות הצבא, המצב זהה. בשם השילוב המוחלט אין פקודות הנוגעות לשילוב להט”בים היות ולדעת כלל הגורמים אין בכך כל צורך. פקודות הנוגעות לטרנסג’נדרים עלו על הפרק אך לא נקבעו בגלל שהצבא – כך אמרה היוהל”ן – לא יודע כיצד לנסח את הפקודה, בגלל שלא ברור ומסובך ומבולבל אז בחרו בפתרון הקל: אין פקודה! שוב נתפור “חליפות אישיות” ונסתדר.
אין זו דרכי להתלונן מבלי להציע פתרונות ואשמח במספר מקרים פרטניים שהועלו בדיון שמהם ניתן להסיק על הכלל:
שיתוף פעולה עם “חושן” (מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט”ב בישראל)
יו”ר דירקטוריון, עו”ד יגאל אברהמי, עדכן שעד שנת 2012 התקיים שיתוף פעולה של צה”ל עם הארגון אשר היה מעוגן בתקן אך בשל קיצוץ בתקנים הפעילות הפכה “לשיתוף פעולה”, מין ורסיה שנשמעת התנדבותית. בתור קצין ואיש קבע לתקופה של 5 שנים, אני מוכן להמליץ ,מידע אישי, על 100 תקנים לפחות שהקיצוץ שלהם רק יתרום לצה”ל כי במקרה הטוב אנשים שמאיישים אותם מטפלים בנושאים שלא דורשים טיפול ובמקרה הרע הם מפריעים במסדרונות. על צה”ל להתייחס לנושא החינוך וההסברה הקשורים בלהט”ב ברצינות הראויה ולעגן תקן או יותר שיעסקו בתחום זה בלבד בהיבטי חינוך, תלונות רלוונטיות וכדומה.
ישיבות ההסדר
הטיפול בנושא בישיבות הדתיות בעצם לא קיים. על פי היוהל”ן, הנ”ל לא בתחומי אחריותה היות ויש “מדור שמטפל”. על פי עדויות מבפנים – ראש הישיבה הינו האוטוריטה היחידה. במילים אחרות, פצצה מתקתקת שאף אחד לא מעוניין לגעת בה. לעשות את מה שקל וברור זאת כולם יודעים, תתכבד היוהל”ן ותדרוש לקבל סמכויות בעניין זה או, לחילופין, תעדכן את שמה ל-יוהל”מלכיה: יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר לא כולל ישיבות הסדר.
פקודות צה”ל
כפי שצוין קודם לכן – צה”ל לא מעוניין לכתוב פקודות בנושא ועד שהוא כבר כן מעוניין (כביכול), הוא מתחמק מכך בגלל שהוא לא יודע מה ואיך. ההמלצה שלי? כתיבת הצעה לפקודות הצבא על ידי גופים להט”בים והעלאת הנושא לדיון ציבורי. מי יודע טוב מהקהילה מה מותר ומה אסור? יש לדחוק את הצבא לפינה בנקודה זו ולא לאפשר לו להתחמק.
הכשרת מפקדים
אחד משיאי הדיון ולא מהחיוביים שבהם. ע”פ היוהל”ן ישנה פקודה שמחייבת את המפקדים להעביר פעם בחצי שנה הדרכה הכוללת גם נגיעה בנושא הלהט”ב. מופתעים? גם אני.
5 שנים כקצין, לא עברתי תדרוך כזה מעולם. אבל השיא עוד לפנינו – ממשיכה היוהל”ן: “אנו לא מטילים את יהבנו על המפקדים היות שיש מפקדים לא מספיק נאורים ולא מספיק פתוחים”. אם כך, שאלה לי אלייך: מדוע הם מפקדים? כיצד צלחו קורס פיקוד? צה”ל מתבסס ונשען על מפקדיו והתלות של חייליו בהם היא גדולה עד מוחלטת. הצבא לא יכול להרים ידיים בנושא בגלל דעות אישיות מיושנות ואם המפקדים לא הצליחו להסתגל למציאות החדשה בה יש להתייחס לכל אדם באופן שווה, אז שיתכבד וימצא קריירה חדשה (פנסיה מפנקת כבר יש להם). עם זאת, הוצג פיתרון תומך – מרכז מהו”ת. זהו מרכז התמיכה לנפגעים על רקע מיני בצה”ל שניתן לפנות אליו באופן ישיר. שוב, גוף כללי (ומבורך) אך ללא אוריינטציה להט”בית.
יכולתי להמשיך ולכתוב עוד ועוד אבל נראה לי שאפשר לסכם: לפחות על פי הדברים שעלו מהדיון, צה”ל לא מקיים פעילות לשילוב להט”בים אלא פועל לטשטוש הזהות המינית והטמעתה בצבא ללא התייחסות פרטנית. השילוב הוא נכון וראוי וניתן אף להשתמש בפלטפורמות הקיימות (כדוגמת מהו”ת), אך יש לשנות את התפיסה מהיסוד לתת לנושא את המקום הראוי לו ולפתח כלים שיאפשרו לצה”ל להתמודד ולתמוך באופן יסודי ונכון.
בשורה התחתונה – לא ניתן לקדם את הנושא ללא תקנים, ללא משאבים וחשוב מהכול: ללא אומץ. הגיעה העת שצבא ההגנה לישראל יעבור ממגננה למתקפה.
