צילום: גונן באסי
פעם בכמה חודשים מתמלאים רחובות העיר שדרות בסטודנטים וסטודנטיות, תושבים ותיקים וחדשים, שנוהרים אל הפאב בעיר שדרות כדי לצפות בהופעות דראג.
המראה הסוריאליסטי של מלכות דראג צבעוניות על רקע העיר הדרומית נראה מצד אחד מעט מוזר, אך מצד שני, מאז פרסיליה מלכת המדבר אין חיבור טבעי יותר וסקסי יותר מאשר החיבור של גלאם ודיונות.
את ליין הדירטי פופ, המתקיים קרוב לארבע שנים בפאב שדרות המפורסם, החל איתמר קדושביץ’, סטודנט לקולנוע ואחד העובדים של הפאב, באופן די מקרי. הערב, שבהתחלה התאפיין בניגון מוזיקת פופ בפאב של העיר הפך מהר מאד למסיבה גאה שמתקיימת פעם בחודש חודשיים.
כשקדושביץ’ סיים ללמוד הוא העביר את השרביט לאיתמר אחר, איתמר ברוך, סטודנט במסלול קולנוע וכוריאוגראפיה במכללת ספיר. ברוך החל לשלב בערב הגאה מופעי דראג עם רקדניות מסלול וכוריאוגרפיה. הביקוש לערבים נוספים גדל, ויחד איתו גדל גם הרצון של עוד ועוד אנשים להופיע בערבים הללו, בהם גם נטע שלו, סטודנטית במסלול קולנוע, שהצטרפה לצוות המוביל של הליין.
“רציתי להציג את האומנות הזאת בשדרות כדי לייצר שיח על מגדר ועל מיניות”, מסביר איתמר על הבחירה להוסיף הופעות דראג לליין, “אני מאמין שהפרפורמנס והנראות שלנו הם משחק ואפשר לשחק על כל הזהויות והמגדרים והדראג הופך הכל ליותר נזיל ונגיש”.
“כבר שנים שדראג זה חלק מהתרבות שלי ומהבילויים שלי, ובייחוד דראג שקורה בפריפריה”, מוסיפה נטע, “מופע הדראג הראשון שהייתי בו היה בפאב קטן ליד תחנת דלק באשקלון. אחרי זה גרתי כמה שנים בב”ש בתקופת הפריחה וההתפתחות של התרבות הגאה, אבל תמיד כצופה ומעולם לא עשיתי דראג בעצמי. לכן ליצור ליין דראג משלנו בפריפריה ובשדרות עצמה הייתה בשבילי התגשמות של חלום ממש, אני חושבת שזה הדבר הכי רדיקלי שאפשר לעשות וזה ממלא אותי מכל כך הרבה בחינות”.
צילום: גונן באסי
אחד ההבדלים המשמעותיים בין סצנת הדראג בת”א לזו שמתהווה בשדרות הוא זהותן של מלכות הדראג המופיעות, אשר רובן ככולן הן סטודנטיות בספיר, חלקם מזדהים כלהט”ב וחלקם גם לא.
“ככל הנראה זהו הליין עם הכי הרבה מופיעים ומופיעות “סטרייטים” שקיים”, מסביר איתמר, “כל מי שרוצה מוזמנת להופיע, ובפרט אם היא חיה בשדרות,למרות שיש איתנו גם כמה דראגיסטיות שלא גרות שדרות ובאות מתל אביב “הרחוקה” כדי להופיע איתנו”.
הבדל נוסף הוא בקהל. “אם בת”א הקהל שמגיע לצפות במופעי דראג יהיה ברובו להט”בי כאן זה לא בהכרח המקרה”, מסביר איתמר, “פה הכל עוד חדש לאנשים וכמעט כל דבר שנביא מלהיב ומרגש וראשוני, בעוד שבת”א יש אינפלציה של דראג עכשיו, פה אנחנו יחודיים יותר בנוף”.
הדירטי פופ הוא אחד מהערבים הכי עמוסים ומרימים של הפאב (והתחרות קשה). רוב הקהל של הדירטי פופ מורכב מסטודנטים שגרים בשדרות והסביבה, שמגיעים לערבים עם המון התלהבות, פרגון ותמיכה, ונשארים למסיבה שמתחילה אחרי שמסתיימות ההופעות.
“יש סיכוי גבוה שהרבה מתושבי העיר לא ממש מודעים לקיומו של הליין, אבל אנחנו יודעים שזה עושה הדים ומתחיל להגיע לעוד ועוד מתושבי שדרות”, אומר איתמר, “תמיד נחמד לראות בחזרה הגנרלית את העוברים והשבים מביטים בפליאה, שואלים שאלות ולרוב מפרגנים”.
עובדת קיומו של הליין מעניקה משמעות גם לחיי היום יום בעיר. כמו למשל במקרה של נטע, שבנוסף להיותה חלק מצוות ההפקה של הליין גם מדריכה באיגי. החניכות שלה אומנם לא יכולות להגיע לליין מכיוון שהוא מתקיים בפאב והן מתחת לגיל 18, אבל עצם הקיום שלו והידיעה שיש תרבות גאה בעיר מאוד מרגשת אותם.
“חניך אחד סיפר לי שהוא עבר באיזור של הפאב וראה את דגל הגאווה תלוי וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הרגיש שייך לעיר שלו גם בתור נער הומו”, נטע מספרת, “אולי אם עיריית שדרות הייתה יודעת כמה הערב הזה משמעותי היא הייתה תומכת בשבוע הגאווה שאנחנו מנסות להרים בעיר”.
ליין הדראג של שדרות הולך ומתפתח ויחד איתו נבנית גם הקהילה בעיר, שמתגבשת סביב הליין וסביב שבוע הגאווה המתוכנן בעיר, וגם מול משברים כמו מחאת הדגלים. המטרה של הליין היא ליצור תרבות גאה בעיר ולקהילה הגאה ולקהילה הסטודנטיאלית בעיר, לחשוף את אומנות הדראג לקהלים נוספים, וכמובן ליהנות.
“דראג בעינינו היא אומנות מחאה”, מסכמת נטע, “קודם כל מעצם היותו, ובפרט מעצם היותו בלב שדרות, ושנית בשל התכנים שאנחנו מביאות, שמאפשרים לנו להתפתח בחשיבה של מה זה דראג ומה הדבר הבא שאנחנו רוצות ליצור ולייצר עליו שיח”.
דירטי פופ – ום רביעי ה-30 בינואר, 21:00 | פאב שדרות – כיכר הנשיא 4, שדרות
תגובה אחת
חולה עליכן אוחצ’הההההה