את סלין לה דיווין הכרתי לראשונה כשנתקלתי בהופעת דראג שלה באירוע הגאווה בבאר שבע, במהלכה החליפה שלוש(!) תלבושות, שלא נדבר על הדפיס בגובה חצי מטר. לכן, כששמעתי שהיא פותחת בית ספר לדראג בבאר שבע, הייתי חייב להתחנן אליה שתקדיש לי מעט זמן מהלו״ז העמוס שלה ותשב איתי לקפה. וכשהיא הגיעה לבית הקפה בבאר שבע, עם שמלה אדומה מנצנצת, היא ישר גררה שלל מבטים תוהים של הערצה ועניין.
סלין התחילה לעשות דראג בגיל 15. את הרגע הראשון שבו ראתה דראג היא מתארת כ׳ניצוץ׳. ״ראיתי את ציונה פטריוט, זה נורא סנוור, נצץ. הדברים שהיא אמרה היו כמו מפתח, פתחו לי את הדלת, סידרו לי את ההבנה שלי של מגדר. מגדר בהקשר טרנסי, מגדר בדראג או מגדר ביום יום, זה סידר לי את הבלאגן הזה״.
את השם היא בחרה עם חברים, ״זה פשוט סלין האלוהית, לא קשור לסלין דיון, אני פשוט
נורא אוהב את השם, קצת נגיעה אירופאית״. מהר מאוד היא התחברה לאנשים נוספים, מאנג׳לינו לורן שסידרה את ההופעה הראשונה שלה, לגלוריה דיאמונד שבמשותף הן יצרו את ההרכב ׳נותנות בעקב׳, שביסס אותן כמלכות הדראג של הדרום.
הן התחילו בערבי דראג קטנים, שהיו בהן 15-20 איש, שלדבריהן היו הערבים המוצלחים ביותר: ״זה היה הכי כיף כי זה היה בבית שלנו״, ולאחר מכן החלו לשתף פעולה עם המונרו ועם בעלות הליין שחיבקו אותן. מאז סלין הספיקה להפוך לרזידנט של ליין גייז יחיד בדרום – “מונרו”, ולהרים ולהפיק את הג׳נדר בלנדר, ליין שמטרתו להוות במה לכל מי שרוצה להתנסות בדראג. בשנתיים האחרונות היא עסוקה בליין הטווינק, ערבי הסטנדראג הבאר שבעיים שמארחים פעם בשבועיים 100 איש.
כיום סלין היא אחת ממאפרות הדראג המוכשרות בישראל, שעבדה והתנסתה לעומק בסוגי האיפור השונים. את התלבושות שלה היא תופרת ומעצבת בעצמה, שלא נדבר על התסרוקות והפאות שהלסת פשוט נשמטת בכל פעם שרואים אותן.
מדוע בחרת להקים את בית הספר בבאר שבע?
“יש משהו מאוד קורץ בדרום. יש המון גוונים, והמון מקום לעשות דראג ולהצליח בו. חלק מהליינים שפתחתי היו בשביל לתת במה למי שלא היה להן. הדרום בעיניי בתקופת עלייה, יש יותר סטודנטים, המון צעירים, וברא שבע היא מזמן עיר בועטת עם אוכלוסייה שמשתנה כל הזמן. אל אירוע הפתיחה של הבית הגאה הזמנתי את ראש העיר, והוא בא עם המון אהבה וחיבוקים. יש כאן הרבה מאוד א.נשים שמעריכים את אמנות הדראג ולאו דווקא רואים בה סטייה. קיים פה כבוד ענק, אתה מסיים נאמבר – צורחים לך! החזון שלי שבאר שבע תהפוך לעיר יוצרת של דראג, לבירת הדראג בישראל”
מה ילמדו בבית ספר?
“הקורס נמשך 3 חודשים, עם 12 מפגשים מושקעים שנבנו במיוחד כדי להעביר את חווית הדראג. מבניית איפור שמתאים לפנים שלך, בניית דמות, מהויזואליות לתיאטרליות, עמידה מול קהל, בחירת השיר המוצלח עד לאיך להצחיק. למידה תוך כדי הליכה, קודם כל עושים – קומי, תעמדי ותנסי. אני בודקת איך בפועל הצלחתם להבין את מה שנלמד, באה ואומרת ׳בואי תצחיקי אותי׳, אני מלמדת נוסחא, ואין שום סיבה שלא תצליחו, אם תשקיעו. אני נותנת לכן את כל הכלים שתהיו הכי טובים שיש, משם זה שלכן”
מהשיעור הראשון תעשו נאמבר על במה. באמצע הקורס ייערך מופע אמצע שמטרתו להציג את הויזואליות וההומור, בשלב הזה אתם הופכים להיות רובוטים מושלמים. לקראת המופע סוף כבר לכל אחד תהיה דמות משל עצמו. ניסיון לייצר משהו לא חאפרי. וגם תקבלו ערכת איפור לדראג במתנה, ויהיו הגרלות, תחרויות ופרסים כדי ליצור עניין”
איזה סגנון תלמידים את רואה לנגד עינייך?
“כולם. בכל סגנון ומגדר, יש מלא מגוון והכל רצוי. אבל מאוד בא לי לעבוד עם קינגים. אפשר אפילו להגיד שזאת המומחיות שלי, ההבנה הזאת של הקינג. אני מאוד אוהב לראות קינגים, אבל בקינג יש קושי מסויים, מוטיב שקשה לייצר. לעומת קווין שיכולה לעשות שיר של דנה עם שמלה ופאה וזה יכול לעבוד, קינג לא יכול לעשות שיר של מייקל ג׳קסון עם מכופתרת וג׳ינס. קינג צריך להיות יותר תיאטרלי מקווין. כמובן שלעבור כ׳גבר׳ זה יותר פשוט, אם תבין את האנטומיה של הפנים אתה תמיד תהיה גבר חתיך”.
ובסוף הקורס הן יוכלו להתחיל להופיע?
“קודם כל על עצמי אני יכול להגיד שזה קידם אותי ללא קשר ל׳דראג׳. גם מקצועית, להיות מאפר, מעצב תלבושות, להפיק להקות וכו׳. מעבר לזה, בעיניי זאת תרופה לנפש, בין אם ימחאו כפיים או לא. אם אתה יוצר ממקום אמיתי, אפילו מבריחה, זה אומר שאתה עושה דראג ממקום טוב סך הכל, שיש שם עוד דמות. כשאתה עושה דראג נוצר מקום נעים. מאמין שחלק גדול ממי שיגיע יבואו ממקום של תחביב, שלאו דווקא חשוב להם ההופעות. יחד עם זאת מי שירצה יהיו לו הכלים להתחיל לייצר עניין. ומי שירצה יוכל להצליח, ולעבור את התהליך, ולאו דווקא תהליך בדרום, יכול להיות בכל מקום בארץ”.
