סכנת התמכרות! בינג'ים לחגים שאסור לכם לפספס

האחת תקסים אתכם בספרדית, השנייה מוגזמת וצ'יזית והשלישית תשאיר אתכם במתח עד הרגע האחרון | גור רוזן צפה, התמכר ורץ לספר
whatif

חגי תשרי בפתח והטלוויזיה עובדת שעות נוספות. מזפזפים ולא יודעים מתי לעצור? בדיוק בשביל זה אני כאן – להמליץ לכם על סדרות לבינג' מהנה בחגים. כל אחת בז'אנר אחר, וכולן פשוט נ-ה-ד-רות.

La casa de las Flores (The House of Flowers)

"בית הפרחים" של נטפליקס היא קומדיה מקסיקנית מקאברית בסגנון אלמודוברי. זו לא טלנובלה כי בטלנובלה כולם לוקחים את עצמם מאוד ברצינות, ופה הדמויות כל-כך מגוחכות ומצחיקות שבא למות.

סיפורה של משפחה לא מתפקדת מהמעמד העליון שבבעלותה חנות פרחים יוקרתית. כבר בפרק הראשון הפילגש של האבא תולה את עצמה בבית המשפחה, והמשטרה מגיעה כדי לעצור את האבא בגין העלמות מס וכל חשבונות הבנק שלו מוקפאים. בהמשך מסתבר שיש לו גם בת לא חוקית מהפילגש. ואם זה לא מספיק, הפילגש השאירה אחריה בר לגייז די כושל עם מופעי דראג, שמישהו צריך להמשיך לנהל אותו. האחות הבכורה לוקחת על עצמה את המשימה, וכדי למלא את הבר היא מוסיפה גם חשפנים גברים. דמיינו רגע גברים סטרייטים במופע חשפנות לנשים, לצד מופעי דראג לגייז, ותבינו כמה הסיטואציות בסדרה הזאת מופרכות ומצחיקות.

אז האבא מוצא את עצמו בכלא. מי שמייצג אותו במשפט ומנסה לשחרר את הכסף שלו הוא האקס של האחות הבכורה, שהיה עורך דין ועכשיו הוא עורכת דין. כיף לראות שהדמות הטרנסית כאן (שבגלל הפלאשבקים מגולמת על ידי גבר, אבל זה עדיף מכלום) מוארת כאן באור מאוד חיובי.

בראש המשפחה עומדת עכשיו האמא, שעד אתמול היתה אישה אמידה, ועכשיו מתחוור לה שאין לה פזו אחד על התחת. בניסיון לשמור על פאסון ולשדר עסקים כרגיל היא מספרת לכולם שבעלה נמצא ביפן, אך שכנתה החטטנית לא קונה את הסיפור הזה. האמא ממשיכה למכור פרחים כדי להתפרנס, וכהשלמת הכנסה היא נאלצת למכור גם פרחים מסוג אחר, יעני מריחואנה.

לא אספר לכם מה קורה בהמשך. פשוט צפו ותתענגו על הסדרה הזו, שבעקבות הצלחתה הוחלט להאריך אותה לשתי עונות נוספות. העונה השנייה כבר צולמה ותשודר החל ב-18.10, אז אני ממליץ לכם לבנג'ג' במהירות את העונה הראשונה.

שווה לראות גם בגלל: התחת של דריו יזבק ברנל. שחקן טוב, יפיוף ומוכשר לא פחות מאחיו למחצה גבריאל גרסיה ברנל. הדמיון בין השניים ניכר, ולאמא שלהם יש כנראה גנים מעולים. ברנל משחק פה את הבן הצעיר והמבולבל. יש לו בן זוג אבל יש לו גם חברה. אז כשהוא לא עושה סקס עם החברה הוא עושה סקס עם החבר, ואנחנו נהנים כי בכל פעם שזה קורה הוא מפשיל את מכנסיו וחושף את ישבנו החטוב. אני ממליץ בחום לאלמודובר לחטוף את דריו הצעיר לסרטיו, מה שיטיס אותו, כמו את אחיו, היישר להוליווד.

עוד בנושא:  גרייס ופרנקי – מצחיקה, מבריקה ואינטליגנטית

What/If

וואו, כמה טראש. מאז מלרוז פלייס לא ראיתי סדרה כל כך צ'יזית. סדרת נטפליקס במשקל נוצה, שמכוונת לחלק במוח שלא משמש לחשיבה. וזה בדיוק מה שהופך אותה לסדרה האולטימטיבית לצפייה בזמן שאתם מנסים לעכל את כמויות האוכל העצומות שאכלתם בחג. הסדרה הזו היא אסקפיזם נפלא מטרדות היומיום, מעבודה מאומצת ובכלל – מהחיים.

מעשה במדענית ג'ינג'ית (רפרור למלרוז, רק שכאן לא מנתחים לה את המוח, תודה לאל) שמקימה סטארט-אפ בתחום הביוטק אך לא מצליחה לגייס את ההון הדרוש לפיתוח הטכניקה המהפכנית שלה שעשויה לשנות את עתיד הרפואה בעולם. היא התחתנה לא מזמן עם שחקן פוטבול מקצועי לשעבר ופרמדיק בהווה. חברו הטוב מהתיכון, פרמדיק גם הוא, נשוי לאהובתו מהתיכון שמתמחה עכשיו במחלקה כירורגית. אחיה הגיי של הג'ינג'ית חי בזוגיות מאושרת (שלישיות זה לא נחשב, נכון?) עם בחור מקסים, מכיל ואוהב. נשמע כל כך אידילי. אז מה לא בסדר פה?

הכל. כל הדמויות בסדרה הזאת מסתירות עבר טראומטי וסודות אפלים שמתגלים במהלך הסדרה. אפילו בני הזוג הגאים. ממש כשחשבתי שהם היחידים בסדרה שיש להם חיים נהדרים, צץ לו סוד גדול שמשליך על הזוגיות המאושרת הזו.

את תפקיד הנבל(ה), יענו הת'ר לוקלייר, משחקת פה לא אחרת מאשר רנה זלווגר, שזהו תפקידה הראשון בטלוויזיה. היא מגלמת כאן אישה דורסנית ומניפולטיבית. כזו שדורכת על אנשים בבוקר, מכינה מהם קציצות בצהריים ואוכלת אותם בערב. מטאפורית כמובן. היא משתמשת בסקס אפיל שלה כדי לתחמן את כל הגברים מסביבה (רפרור לשרון סטון בסרט "אינסטינקט בסיסי", שהפסקול שלו משמש גם כחלק מפסקול הסדרה).

הניתוחים הפלסטיים עובדים פה לטובתה של זלווגר, כי דמותה כאן קרה וחסרת רגשות. שום עצב לא זז בפניה גם כשהיא עושה דברים נוראיים, וגם בסיטואציות שירגשו כל אדם מלבד המכשפה הרעה הזאת.

היא מנהלת קרן הון סיכון ומשקיעה מיליונים בסטארט-אפ של הג'ינג'ית, במטרה להשתלט עליו ולמחוץ אותו. כיוון שהיא היחידה שמוכנה להשקיע בה, לג'ינג'ית אין ברירה אלא לקבל ממנה את הכסף ולהסכים לתנאיה הדרקוניים (רפרור ל"הצעה מגונה"). ההחלטה הגורלית שמקבלת הג'ינג'ית, כמו ההחלטות שמקבלת כל אחת מהדמויות בסדרה, משנה את חייה מקצה לקצה.

בקיצור – יש פה המון תככים, מזימות ומניפולציות, ועלילה שטחית וממכרת. מעריצי הסדרה (ויש המון כאלה) צבאו על הפתחים של נטפליקס והתחננו לעוד עונות, וזה אכן יקרה. אך יוצר הסדרה הבטיח ש"בכל עונה תהיה עלילה אחרת שתעורר שאלות מוסריות אחרות".

נו שוין. יש להניח שכמו במלרוז, פשוט יהיו שם שחקנים אחרים, תככים אחרים, וכוכב הוליוודי אחר שיגלם את הרשע. או כוכבת. או אולי טרנסית. ולמה לא בעצם? השחקנית שמגלמת את אלקטרה הרעה ב"פוזה" מושלמת לתפקיד הזה לדעתי.

שווה לראות גם בגלל: התחת של… מי לא בעצם? יש פה תחת ג'ינג'י, תחת שחור, תחת לבן ותחת לטיני, וכולם שווים בטירוף. ובפרקים שאין תחת מישהו חייב להוריד חולצה. בדרך כלל זה בלייק ג'נר המסוקס, שהתבגר ממש יפה מאז "Glee" וחי כנראה במכון כושר.

בנות – סורי, כולן פה סטרייטיות, ופרט ללנג'רי ממש יפה אין פה עירום נשי בכלל.

 

Killing Eve

"להרוג את איב" היא סדרת ריגול בריטית מצוינת, על קצינתMI5  מתוסכלת ומשועממת מעבודתה המשרדית. כשהיא מעיזה לחקור קצה חוט מעניין היא מפוטרת מעבודתה, ומקבלת הצעה ממנהלת בכירה ב- MI6להמשיך את החקירה מהנקודה בה הפסיקה.

המטרה: לתפוס רוצחת שכירה פסיכופתית, בלתי צפויה, חסרת מצפון ואכזרית. דמותה של רנה זלווגר ב-What/If היא נופת צופים לעומת האישה השטנית הזו.

הסוכנת הבריטית נחושה בדעתה לרדוף ולמצוא את הרוצחת, והרוצחת מגלה את פרטיה של הסוכנת שרודפת אחריה. השתיים מפתחות אובססיה זו לזו עד לפגישתן הבלתי נמנעת.

יש פה הרבה מתח מיני בין נשים, והרוצחת היא לסבית שמפתה נשים וגברים כאחד. ויש כאן מרגלים אנגלים שעוזרים לרוסיה, מרגלים רוסים שעוזרים לאנגליה, לוקיישנים יפים ברחבי העולם ואופנה צרפתית משובחת. ויש גם את פיונה שו – שחקנית בריטית מהשורה הראשונה, שמעניקה תו תקן לסדרת האיכות.

את העונה הראשונה והשנייה תוכלו למצוא ב-HOT VOD וב-NEXT TV. העונה הראשונה הגיעה גם ל-YES VOD ול-STING TV. ותהיה גם עונה שלישית.

שווה לראות גם בגלל: סנדרה או. בשבילה הייתי מוכן לעבור צד. התאהבתי בה ב"דרכים צדדיות", אהבתי אליה התחזקה ב"האנטומיה של גריי", ומאז אני כרוך אחריה בכל אשר תלך. היא זכתה על תפקידה כאיב בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הדרמתית הטובה ביותר, והפכה לשחקנית האסייתית הראשונה שזכתה בקטגוריה הזו.

אם עוד לא ראיתם אז למה אתם מחכים?

גרייס ופרנקי – סדרה מקסימה על שני גייז בני 70+ שמחליטים לעזוב את נשותיהם אחרי 40 שנה של נישואים ולעבור לגור ביחד. שתי הנשים מוצאות את עצמן בבית אחד, מה שמוביל להמון סיטואציות משעשעות. לביקורת שלי על "גרייס ופרנקי"

פוזה – ג'נט מוק שביימה, הפיקה וכתבה את הסדרה "פוזה", זכתה לאחרונה בחוזה שמן בנטפליקס. היא הטרנסג'נדרית הראשונה בהיסטוריה שקיבלה תפקיד קריאייטיבי מרכזי בחברת תוכן ענקית. "פוזה" היא גם סדרת הטלוויזיה הראשונה שכוכבותיה הראשיות הן טרנסג'נדריות. נתוני הרייטינג היפים בעונה השנייה גרמו ל-FX להאריך אותה לעונה שלישית. לביקורת שלי על "פוזה"

השנים – מיני-סדרה דיסטופית המתארת את המציאות המרה ב-15 השנים הבאות. אמה תומפסון נהדרת פה כפוליטיקאית אופורטוניסטית ומגלומנית (ושוב נזכרתי ברנה זלווגר). צפיית חובה. לביקורת שלי על "השנים"

דוז פואה – אם אתם רוצים לשכב על הרצפה מרוב צחוק כדי לצאת מהדיכאון של "השנים", צפו במיני-סדרה הישראלית, הקאמפית והאולטרה-גאה הזו. את ארבעת פרקיה תמצאו בערוץ של "כאן 11" ביוטיוב. לביקורת שלי על "דוז פואה"

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן