פעילה בולטת בקהילה הטרנסג’נדרית. כיהנה כיושבת ראש אגודת הלהט”ב בישראל
צילום: גיל יפמן
עם מי היית יושבת לדרינק, איזה ואיפה?
עם לסלי פיינברג, שלצערי הלכה מאתנו לפני שנתיים. לסלי הייתה פורצת דרך ולוחמת לצדק חברתי בכלל ולוחמת לשחרור הציבור הטרנסג’נדר מדיכוי – בפרט. מהפכנית בנשמה, שהקדישה את חייה למאבק למען לצדק חברתי; סופרת, חוקרת ופובליציסטית בחסד עליון, שפתחה צוהר רחב להיסטוריה המופלאה של העירעור המגדרי, והייתה ממעצבות התרבות הטרנסג’נדרית של היום.
מה לדעתך הקשר בין גאווה לפמיניזם?
גאווה ופמיניזם חופפים ומבטאים ערכי יסוד: שיוויון של כל בני האדם; כבוד האדם ושמירה על צלם אנוש; אהבת האדם באשר היא; צדק ומוסר. ולהפך, אי אפשר ליישב בין ביזוי ודיכוי נשים לבין כיבוד להט”בים, כשם שאי אפשר ליישב בין טרנספוביה והומופוביה לבין פמיניזם.
מה הייתה נקודת המפנה בחייך שממנה התחלת לפעול למען הקהילה הגאה?
כשהתחלתי, אחרי שנים רבות של הדחקה והכחשה, להתמודד עם רגשות הזהות שלי והעמקתי במודעות למצבי הקיומי. אז הבנתי שאני לא לבד, ושגורלי קשטר בגורלו של כלל הציבור הלהט”בי. הפעילות הציבורית הייתה גם משענת וגם מפתח להתפתחותי כאדם וכאישה.
באיזה אירוע או פעולה שלקחת בה חלק את הכי מתגאה?
היו הרבה ארועים ופעולות, אבל התחושה שליוותה אותי תמיד היא שאני חלק ממשהו גדול יותר, שחבריי ואני הננו חלק מגל עצום שמשנה את העולם. בתוך הגל הזה היו אינספור רגעים מפעימים, שבהם הייתי שותפה או עדה לפריצות דרך קטנות, להתרחשויות חלוציות, וכאשר זכיתי לראות כיצד אמיתות גדולות שבהן האמנתי, שעליהן קראתי בספרים וראיתי בדמיוני, התממשו מול עיניי בשינוי הפנימי שחל באנשים, בשינוי המציאות. וכל זה בתוך מסכת אנושית עשירה ורבת עוצמה, שבה זכיתי להחשף לטוב ולנאצל ולנשגב שבבני האדם (וגם לפחות טוב ונאצל ונשגב, אבל זה חלק מן חבילה).
מה את אוהבת לעשות בשבת בבוקר?
לקרוא ולשמוע מוסיקה
לאן אנחנו צועדות? איפה את רואה את הנשים בקהילה בעוד 5 שנים?
בעיני רוחי אני רואה את הנשים בקהילה כחלק משינוי גדול במדינה, שינוי שהמובילות שלו הן נשים. המדינה שלנו במשבר אנושי, מוסרי, חברתי, עמוק מאד, המתבטא ביחס של חלק גדול מן הציבור כלפי השונה והאחר, בין אם הוא אחר מבחינת מיניותו או זהות המגדר שלו, או אחר בגלל דתו או לאומיותו. רוח רעה שתובעת אחידות בדעות ובהוויות וסולדת מן המגוון והעושר ווהשונות האנושיים, השתלטה על רבים מאתנו. חלק גדול מן הציבור מוכן להשלים עם דיכויים של אחרים, עם שלילת כבוד האדם, עם אי-צדק. זה קורה בכל הרמות, והנשים, בין אם סטרייטיות ובין אם להט”ביות, הן הקרבנות הראשונים של כל העוול הזה. לכן, לנשים בקהילה, כמו לנשים בכלל, נועד חלק מכריע במאבק לשינוי החברה והמדינה.
מהו העיקרון הכי חשוב לך בחיים?
לומר את האמת לאחרים ובעיקר לעצמי
מה מחזק אותך?
לזכור שהרוע הוא רק חלק מן המציאות, ותמיד אפשר להציל משהו אנושי.
