מפלגת להט"ב – חזרה לשנות השמונים

CC0

פוליטיקה היא עניין מתסכל. צעד קדימה, שלושת רבעי צעד לאחור ולעיתים צעד קדימה וצעד וחצי לאחור.

המהפכה מדגדגת. רק נעשה כך וכך והשינוי המיוחל יבוא. הנה תקום מפלגת להט"ב שתהווה לשון מאזניים ותביא הישגים. החרדים יכולים, למה לא אנחנו?

2018. מאות אלפים מחוץ לארון. יש לנו דעות מגוונות על כל נושא. אנחנו בימין, בשמאל, באמצע, 'מי שאחוריי ומצדדיי הוא העומד'.
אפילו על נושאים להט"בים לכאורה אין בינינו אחידות דעים. חלקנו בעד פונדקאות, חלקנו נגד, חלק 'כן ,אבל…'

איך מתפקדת מפלגה כזאת? הגדילו כותבי מנשר המפלגה הזאת ורשמו 'כל אחד יצביע על פי מצפונו'. אני חושד שכותבי המסמך הזה יודעים מצויין שאין קיום כזה בפוליטיקה. מי יחתום איזה הסכם עם גוף פוליטי שאינו יכול לגבש עמדה מחייבת? מביאי מפלגת הגימלאים כדוגמה להצלחה שוכחים שבדיוק על הרקע הזה היא התפרקה, ימים ספורים אחרי התכנסות הכנסת. אשר לחרדים – להם יש רב הנותן הוראה ורובם ככולם מצייתים. לאיזה רב תציית הקהילה? לרבנית עופרה?

מאז שנות השמונים אנו חוזרים וטוענים שאנחנו בכל מקום ללא הבדל מין, דת והשתייכות פוליטית. די להעיף מבט בתאים הגאים התוססים כדי לדעת שאכן כך המצב.

איך ישבו יחד לסבית שתפיסתה ימנית בהיבט המדיני, הכלכלי והחברתי יחד עם הומו שמלאני שורשי? איך ישבו שניהם עם הטרנסית שהיא בכלל מרכז?

הנושא הזה הינו חזרה לקולות של שנות ה-80 וה-90 – 'כל הקהילה שמאל'. זה לא ממש עבד אז, האם יש בזה משהו מן המציאות של היום, 30 שנה אחרי עם הישגי הקהילה עד עתה?

חוששתני שבמהלך הזה יש יותר מקורטוב של נאיביות בתוספת 'ברוגז-שברו את הכלים'. מי שלא הצליחו במרצ יעשו הכל כדי לפגוע במרצ. חצי מנדט הנזרק לפח אומר שמרצ אינה עוברת את אחוז החסימה.

עלינו להתפקד לכל המפלגות להן אנו מצביעים ומצביעות ממילא ולהביא את קולנו וכוחנו לידי ביטוי בכל מפלגה. בכל עירייה ומועצה, בכל ועדה, ולא לחזור ולהיסגר בגטו מצומצם וחסר מעוף.