הרכב ללא רחם

"אתם משווים מעמד אב למעמד אם? אדוני רוצה ללכת כברת דרך ולטעון שאין הבדל בין השתיים – אז יש הבדל". עו"ד סמדר בונן מסכמת את הדיון המסעיר בעניין השוואת זכויות הקהילה הגאה בנושא רישום הורות
בגצ
אולם בית המשפט | Anita Gould | CC BY-NC 2.0

אילו היה צייר מצייר את הדיון שהתקיים בבג”צ ביום רביעי האחרון, התמונה הסוראליסטית שהייתם רואים היא שלושה גברים שופטים בשנות השישים לחייהם, שני עורכי דין גברים גם כן, שדנים בפרי רחמן של שתי נשים היושבות באולם בית המשפט וסביבן קהל גדול שרובו נשי. אלפי שנים של דיכוי נשים וניסיון לשלוט בחווית האישה נדחסות לדיון אחד.

הדיון התקיים סביב שאלת רישום הורות בתעודת הזהות של זוג נשים רוית ואורלי וייסלברג צור לילדן על בסיס הצהרתן בלבד ללא הזדקקות להליך משפטי לצו הורות.

האגודה למען הלהט”ב יחד עם בנות הזוג עתרו לבג”צ באמצעות עו”ד חגי קלעי על מנת שבג”צ יורה למדינה לרשום את בת הזוג שאינה יולדת בתעודת הזהות כהורה לרך הנולד על בסיס הצהרתה בלבד.

עוד בנושא:  "תגידו תודה שכבר קיבלתן את מה שקיבלתן"

טענות העותרות נשענו בין היתר על טיעון חוקתי לפיו מבקשים העותרים כי המדינה תנהג באופן שוויוני בין זוג סטרייטים שקיבלו תרומת זרע והמדינה מסתפקת בהצהרת האב בחדר הלידה ורושמת אותו כאבי הילוד ,לבין שתי נשים שקיבלו תרומת זרע ואחת מהן הרתה והאישה שאיתה מבקשת להרשם כהורה של הילוד על בסיס הצהרתה.

אין זה סוד כי השפה המשפטית הייתה בשימוש גברי רוב שנות קיומו של המשפט. הגברים תופסים עצמם כמי שמייצגים את הכלל ואת ההגמוניה ועל פי רוב כמי שמייצגים השקפת עולם רחבה, ערכים ויעדים אוניברסליים או חברתיים בעוד שהשקפתן של נשים נתפסת כפרטית. הוסיפו לכך את העובדה כי מדובר בנשים מקהילת הלהט”ב וקבלו הרכב ללא רחם שעולמו רחוק שנות דור מהחוויה והמצוקה שהוצגה לפניו. עד כדי כך רחוק שאף טענותיו של עו”ד קלעי בדבר הליך הצהרתי מסורבל וארוך המצריך משאבים כלכליים נפלו על אוזניים ערלות והתקבלו בביטול ללא רחם והבנה למצוקה.

בבית הספר למשפטים תמיד מתלוצצים על כך שהאיש “הסביר ” עליו מדברים בפסקי הדין הוא גבר בן שישים לבן ממוצא אשכנזי המתגורר ברחביה ועכשיו הוסיפו והדגישו גבר אשכנזי לבן סטרייט בן שישים המתגורר ברחביה.

נשים לא די שהן מרוויחות כשישים אחוזים משכר הגבר כך ששתי נשים בממוצע ירוויחו הרבה פחות מתא משפחתי, עליהן לשלם עבור הליכי פריון, והליכים משפטיים כדי לקבל הכרה לפרי רחמן בשעה שאישה סטרייטית ובן זוגה אינם נדרשים לעשות זאת.
על חוסרת היכולת לשמוע את גלי הקול של השיח הנשי היטיבה המשוררת רחל לכתוב “התקלוט אזנך אף מתוך שתיקה, את ניבי השח? התנצרהו כרע, כאח, כאם בחיקה?”. הציטוט מיטיב לתאר גם את חוסר היכולת של הרכב גברי סטרייטי לשמוע את גלי הקול של מצוקת קהילת הלהט”ב.

במהלך הדיון אי אפשר היה שלא לחוש את הציפייה של בית המשפט לפיה הקהילה הלהט”בית צריכה להיות כנועה וממושמעת. “יש מקרים שלא צריך לעשות את הצעד הזה כי הוא מסכן הישגים קודמים” טיעון זה חזר שוב ושוב על עצמו בניסוחים שונים בבחינת תתפסו אותנו לפני שנתעצבן…

לטענת עו”ד קלעי כי מעמדה של בת הזוג שאינה ההורה הביולוגי כמעמדו של גבר שאשתו הרתה לו מתרומת זרע השיב כבוד השופט מזוז בפליאה: “אתם משווים מעמד אב למעמד אם?” השופט מלצר מוסיף ומשיב לעו”ד קלעי ואומר “אדוני רוצה ללכת כברת דרך ולטעון שאין הבדל בין השתיים – אז יש הבדל”. מי מאתנו ואף מקהילת הסטרייטים לא סבור שיש מקום להשוואה וכי מדובר בחוסר שוויון ברור?

במהלך הדיון אי אפשר היה שלא לחוש את הציפייה של בית המשפט לפיה הקהילה הלהט”בית צריכה להיות כנועה, ממושמעת ולהסתפק במועט שניתן לה. השופט מלצר הוסיף ואמר כי “יש מקרים שלא צריך לעשות את הצעד הזה כי הוא מסכן הישגים קודמים” טיעון זה חזר שוב ושוב על עצמו בניסוחים שונים בבחינת תתפסו אותנו לפני שנתעצבן…

ובתוך כל בליל המילים, המושגים והלחצים ישבו שתי נשים עם רחמן שילד את פרי אהבתן לא מזמן נחבטות בין תקווה לייאוש ואיתן נשים רבות נוספות וקהילה שלמה שעומדת אחריהן ולא מוכנות לוותר.

בחברה הישראלית כולנו מבינים שבית המשפט אינו שופט רק לפי החוק שלפניו אלא גם לפי עקרונות הצדק והשלום ורוחו של עם ישראל. החלטות בית המשפט מאפשרות שינויים משמעותיים בחיי העם. כך לדוגמא פסק דין אליס מילר ושינוי בשרותן הצבאי של נשים כלוחמות. כדי לתת פסקי דין כאלה יש צורך בראיית חזון אמיצה ופורצת דרך וראיית שוויון מפוקחת. ראיה כזו נוטעת שורשים בתודעת עם ומשנה את מסלולו.

בג”צ לא יוכל להתעלם מכובד השאלה שעומדת לפיתחו ומההשלכות החברתיות אילו לא יינתן פסק דין תקדימי. לא מדובר בעוד דיון משפטי אלא בדיון משפטי שבעוד עשור מהיום יהיה התסריט הבא שאולי עיצב כאן חברה סובלנית יותר. השאלה הינה שאלה פשוטה- האם ילד של אישה סטרייטית שהרתה מתרומת זרע שונה מילד של אישה לסבית שהרתה גם היא מתרומת זרע? האם אין לילדיהן את אותה הזכות שהוריהם יצהירו שהינם ההורים ואין זה משנה מה מינם?

אנחנו, חברי.ות הקהילה שחיי כולנו יש בהם אלמנט של מאבק מעצם זהותנו יודעים.ות שאת המלחמה הזאת אי אפשר להפסיק. איננו פוחדים להיכשל, החיים למדו אותנו שכדי לפרוץ אנו חייבים לחבוט פעם אחר פעם באומץ וללא פחד בדלתו של בית המשפט העליון עד שתפרץ הדלת לרווחה.

עו”ד קלעי מסר כי עד ליום ב’ על העותרות להשיב לבג”צ האם הן מבקשות הכרעה בעניינן ועד אז הן יחד עם הצוות המשפטי מקיימות התייעצויות.

מכאן כל שנותר לנו לקוות הוא שהעותרות יאלצו את בג”צ להתמודד עם השאלה ולהחליט האם מדינת ישראל תעמוד בקו אחד עם מדינות כמו צ’צ’ניה ורוסיה או עם מדינות כמו גרמניה וקנדה. הקהילה לא יכולה לספק למדינה עלה תאנה ומסכת שקרים לפיה לכאורה יש הבנה ופלורליזם בעוד שהלכה למעשה הקהילה הלהט”בית נעדרת זכויות כמעט לחלוטין בתחום המשפחה.
כך או כך מה שמסתמן הוא שהקהילה תהיה חייבת לפעול דרך ככרות הערים והפגנות המוניות כדי לקבל את זכויותינו ביניהן נישואין, מיסים, רווחה וכד’ תוך גיוס חברנו הסטרייטים לטובת מאבק משותף.

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן