הטיפול ב-HIV הוא לא קו הסיום עבור הנשאים

20 שנה אחרי כניסת הטיפול התרופתי המשולב ל-HIV ואוכלוסיית החיים עם הנגיף מתבגרת וחווה מצבים בריאותיים נוספים, לעיתים מוקדם מהצפוי | כיצד יכולים נשאי HIV לעקוב אחר מצבם הרפואי, אילו בדיקות צריך לבקש מרופאי המשפחה, וכיצד ניתן לשפר את אורח החיים
רצים_kasia
KASIA | CC BY-SA 2.0

אלו מאיתנו שחיים עם HIV כבר מכירים את שגרת הבדיקות – בדיקות עומס נגיפי ובדיקות CD4 אחת לשלושה חודשים מאשרות את יציבות מערכת החיסון ואת סטטוס ה-UNDETECTABLE ומעניקות עוד כמה חודשים של שקט במערכה נגד נגיף ה-HIV.

אך למרות השקט לו אנו זוכים מהנגיף בזכות הטיפול התרופתי המשולב, חשוב לזכור כי הסטטוס של חיובי ל-HIV אינו מהווה חיסון מפני מצבים רפואיים אחרים, ולפעמים אפילו מהווה גורם המזרז את הופעתם. כך שלמרות התחושה שהכל נמצא תחת שליטה, חשוב לזכור שיש מצבים רפואיים נוספים המחייבים אותנו להיות ערניים לבריאותנו.

“פעמים רבות אנחנו נתקלים בנשאי HIV בני 40 ו-50 שחיים הרבה שנים עם הידיעה שאת המכה שלהם הם כבר חטפו”, מסביר ד”ר דניאל אלבירט, מנהל שירות האימונולוגיה במרכז הרפואי קפלן ורופא בכיר במרפאת HIV, “מה שאנחנו מנסים לעשות זה להכניס למודעות של האנשים החיים עם HIV את ההבנה שלמרות שהם מטופלים באופן קבוע, הם עדיין חשופים לאותם סיכונים בריאותיים כמו כל אחד אחר”.

אנשים שחיים עם HIV סובלים ממחלות לב, כליה ועצם בגילאים מוקדמים יותר מאשר אלו שאינם נושאים את הנגיף, זאת כתוצאה מנזקי הנגיף עצמו ותופעות לוואי של הטיפול התרופתי. בנוסף לכך הם גם חשופים למצבים רפואיים נוספים כמו כל אחד אחר, והמעקב אחר המצב הבריאותי הכללי חשוב לא פחות מהמעקב אחר ה-HIV.

“הרבה רופאים שנמצאים זמן רב במקצוע התייחסו לאנשים שחיים עם HIV לפי האב טיפוס – הבחור הצעיר בגילאי 25-35, בריא בלי שום מחלות, קצת מעשן, קצת משתולל, ובאמת חוץ מלטפל ב-HIV אין צורך בשום מעקב רפואי. בשנים האחרונות הגענו למציאות בה 50% מהחולים הם מעל גיל 50, עם קצת בעיות כולסטרול, וקצת בעיות כליות וקצת סיכון ללב, חלקם אולי כבר עברו צינתור, ועכשיו צריך לשלב תרופות שלנו עם התרופות האחרות ולשנות את המעקב, וזה האתגר”.

רופאי החברה לרפואת HIV והחברה לקידום הבריאות בקהילת הלהט”ב פועלים כל הזמן על מנת להכניס לסל התרופות תרופות חדשות, שמצמצמות את הנזקים שגורם הנגיף ומקטינות את הסיכויים למצבים רפואיים נוספים.

במקביל, הם פועלים לפתח את המודעות למצבים אלו גם בקרב רופאי המשפחה, שפוגשים את המטופלים בתדירות גבוהה יותר מאשר רופאי ה-HIV.

“אנחנו מנסים לקדם את המודעות לנושא בקרב רופאי משפחה”, מסביר ד”ר אלבירט, “רופא ה-HIV, רופא המשפחה והמטופל, כולם מסתכלים על המטופל כנשא HIV, והמטרה שלנו היא שהם יזכרו שעומד מולם אדם שסובל או יסבול בעתיד ממצבים בריאותיים נוספים כמו כל מטופל אחר, ובמידה מסוימת אולי קצת יותר.

אנחנו כרופאי HIV מעבירים לרופא המשפחה מכתב שמאשר את מצבו הבריאותי של המטופל מבחינת HIV, אבל בנוסף לסטטוס ה-HIV שלו, נדרש מעקב וטיפול כמו לכל אדם באותו גיל, ורצוי אפילו קצת להקדים. מכיוון שאנחנו מבינים שזיהום ויראלי כרוני כנראה מעודד כל מיני תהליכים כימיים של הזדקנות מואצת של הגוף, חשוב לנו שגם רופאי המשפחה וגם המטופלים יבינו שאת כל הבדיקות שעובר מטופל בגילאי 50-55, מומלץ שנשא HIV יבצע כבר בגיל 45”.

לדאוג לעצמך כמו כולם, ואולי אפילו יותר

כמו רוב הדברים בחיים, גם במקרה הזה הדרך הטובה ביותר לוודא שבריאותכם נשמרת היא לקחת את האחריות על עצמכם – לשאול, לבדוק, לברר ולדרוש, על מנת לשמור על בריאותכם ולהקטין את הסיכויים לפתח בעיות לב, ריאות ועצם.

“מאד קל להזניח את שאר הבעיות הרפואיות ולהגיד “אני את שלי יש לי”, מסביר ד”ר אלבירט, “אך כל אדם שחי עם HIV חייב להבין – התבגרת עם HIV ולכן אתה חייב לדאוג לעצמך כמו כולם, ואולי אפילו יותר. אם הגעת לגיל 40-45 עם HIV, אתה מטופל כבר 10-15 שנה והרופא אומר לך שה- CD4 שלך גבוה והעומס הנגיפי נמוך. זה הזמן להתחיל ולבדוק את שאר הדברים כמו לחץ דם, סוכר וכולסטרול, ולאמץ שגרת חיים בריאה – כמו להפסיק לעשן, לשמור על תזונה בריאה ולבצע פעילות גופנית”.

אז מה אפשר לעשות?

בין אם אתם צעירים או מבוגרים, אובחנתם לאחרונה או חיים עם הנגיף במשך שנים רבות, חשוב שתהיו מודעים למצבכם הבריאותי ותפעלו לביצוע כל הבדיקות וקבלת כל המידע הרלוונטי שיסייע לכם להישאר מעורבים באופן פעיל בבריאות שלכם:

שגרת בדיקות תקופתיות

חשוב מאד להיות מודעים לתוצאות הבדיקות שלכם הכוללות את העומס הנגיפי ורמת ה-CD4, אבל חשוב באותה מידה להתייחס גם למצבכם הבריאותי הכללי ולבצע בדיקות תקופתיות.

היכנסו לרופא המשפחה ובקשו לבצע את כל הבדיקות המקובלות לאנשים בגילכם – רמות הסוכר בדם, לחץ דם, רמת כולסטרול, סידן, כליות ותפקוד הכבד ובדיקות לאיתור סרטן המעי הגס. נשים צריכות בנוסף גם לבצע בדיקות סקר לסרטן השד.

בקשו מהרופא הסבר מפורט לגבי תוצאות כל הבדיקות, ולא רק נתוני העומס הנגיפי, כך שתהיו מודעים למצבכם הרפואי ותוכלו לטפל בו במידת הצורך.

עוד בנושא:  האם אנשים החיים עם HIV מזדקנים מהר יותר?
תזונה נכונה

לתזונה נכונה תפקיד מכריע בבריאות המערכת החיסונית. במידה ואתם חיים עם HIV, חשוב במיוחד לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת:

הימנעו ממזונות מלוחים וממזונות עשירים בשומנים רוויים העלולים לפגוע בתפקוד הלב והכליות.

צפיפות העצם – על מנת לשמור על חוזק העצמות יש להקפיד לאכול סידן הנמצא בשפע במזונות כגון חלב, גבינה, יוגורט, ירקות ירוקים כהים וסרדינים.

תוספי תזונה – תזונה מאוזנת היטב אמורה לספק את כל הויטמינים והמינרלים להם הגוף זקוק. אם אתם שוקלים להוסיף תוספי מזון לתזונה שלכם יש להתייעץ עם רופא על מנת לבדוק את המינונים המומלצים ואת האינטראקציה של כל תוסף עם תרופות ה- HIV אותן אתם נוטלים.

BMI – מדד מסת גוף נועד להעריך את מסת הגוף שלך ולוודא שהמשקל מתאים לגובה שלך. BMI שנחשב לתקין הוא בטווחים הנעים בין 18.5 ל-25 , כאשר BMI מעל 25 נחשב למשקל עודף ומעלה את הסיכון למחלות לב ואילו BMI מתחת 18.5 נחשב לתת-משקל.

פעילות גופנית

פעילות גופנית כוללת יתרונות בריאותיים נפשיים ופיזיים רבים. למרות שהיא לא נלחמת באופן ישיר בנגיף ובמחלות נלוות, היא יכולה לעזור לך להרגיש טוב יותר ולשפר את הבריאות הכללית:

אימוני אירובי, כגון הליכה, ריצה, שחייה, גינון ורכיבה על אופניים, יכולים לשפר את בריאות הלב וכלי הדם

אימוני כוח כגון הרמת משקולות ותרגילים המסייעים להגדלת מסת שריר הם אחת הדרכים הטובות ביותר להגדלת מסת הגוף וצפיפות העצם, אשר נפגעת בעקבות הטיפול התרופתי.

עישון, אלכוהול וסמים

עישון
על פי נתוני החברה לרפואת HIV, קרוב ל-50% מהאנשים החיים עם HIV מעשנים. העישון גורם לבעיות רפואיות רבות, ובשילוב עם הנזקים של הוירוס ושל התרופות השפעתו אף מחמירה. “אנחנו יודעים שלפחות 50% הנשאים מעשנים, שזה הרבה מעבר לאחוז המעשנים באוכלוסייה הכללית”, מסבירים בחברה לרפואת HIV, “עישון גורם לסרטן הריאה ומוביל לכך שרוב הנשאים מתים מסרטן. בתור רופא  אנחנו עומדים לפעמים במצב קשה מאד, בו לאחר שהצלנו את המטופל והוא הגיע למצב של אנדיטקטבל, בסוף הוא מת מסרטן. ואתה שואל את עצמך איפה יכולנו להתערב פה?”.

אלכוהול
צריכה מופרזת של אלכוהול מחלישה את המערכת החיסונית ומשאירה את גופכם חשוף לזיהומים. בנוסף, אלכוהול עשוי לשנות את אופן פעולת התרופות בגוף, למנוע מהן לעבוד או לגרום לתופעות לוואי לא רצויות. אלכוהול עלול להוביל אתכם לקחת חלק בפעילויות בסיכון גבוה כגון יחסי מין לא מוגנים, וייתכן שגם יגרום לכם לשכוח לקחת את התרופות.

סמים
במקרה של שימוש בסמי מסיבות או כמסקס, חשוב להכיר את ההשפעות של החומרים השונים על הבריאות שלך ומהי האינטראקציה שלהם עם תרופות ה- HIV שלכם, זאת מכיוון שישנן תרופות שהאינטראקציה שלהן עם סמי מסיבות (כגון קטמין, קריסטל מת’ ו-MDMA) עלולה להיות מסוכנת.

“העובדה שאתם חיים עם HIV לא צריכה למנוע מכם לחיות חיים מלאים ופרודוקטיביים”, מסכם ד”ר אלבירט, “אך ייתכן ויהיה עליכם לבצע כמה שינויים בתזונה ובאורח החיים כדי לשמור על בריאותכם. לכן חשוב שכל נשא HIV ינהל בתבונה את בריאותו וידאג לאיכות חייו, על מנת שיאריך חיים בבריאות ובאושר”.

עוד בנושא:  כיצד ניתן לצמצם את מספר ההדבקות החדשות ב-HIV?

מוגש כשירות לציבור על ידי גיליאד

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן