גבולות וירטואליים – ההצגה “Borders” בשידור חי מהבית

יוצרי ההצגה "הגדר" וגרסתה האמריקאית "Borders" הצליחו לייצר פורמטים חדשים ומרתקים בעזרתם המשיכו להעלות את ההצגה גם בימי הקורונה בשידורים חיים ביוטיוב ובווטסאפ. גור רוזן התחבר והתאהב
borders

זה מתחיל כמו כל שיחה בין שני גברים חרמנים בגריינדר. בועז, סטודנט ירושלמי, מבקר את הוריו בקיבוץ בצפון ומתחיל להתכתב עם ג’ורג’ שנמצא לא רחוק. בועז שולח תמונות ורוצה להיפגש, אבל יש רק בעיה אחת – ג’ורג’ גר בלבנון. הם ממשיכים להתכתב בגריינדר ומפתחים מערכת יחסים וירטואלית. בצל המתיחות הגוברת בין ישראל ללבנון הם מחליטים לקנות כרטיס לברלין, ולהפוך את הקשר הווירטואלי למפגש בעולם האמיתי. האם זה יקרה? האם הגבול הפיזי הוא הדבר היחיד שמפריד בין שני גברים שנמצאים משני צידי המתרס?

זהו סיפור עלילה של ההצגה “הגדר”, שכתב וביים נמרוד דנישמן. ההצגה עלתה בתחילת 2019 בצוותא והמשיכה למלא אולמות בכל הארץ. בעקבות ראיון עם דנישמן שהתפרסם כאן ב-WDG פנתה אליו מאירה חג’ג’, המנהלת האמנותית של תיאטרון הכביסה המלוכלכת (Dirty LaundryTheatre) – קבוצת תיאטרון ניו יורקית של שחקנים ויוצרים ישראלים-אמריקאים.

הדרך לניו יורק היתה קצרה. הפרמיירה של “Borders”, הגרסה של תיאטרון הכביסה המלוכלכת ל”הגדר”, עלתה שם בקיץ שעבר. היא התחילה לרוץ ב-Stonewall inn, הבר המפורסם בו התרחשו מהומות סטונוול, שסימנו את ראשית מאבק הקהילה הלהטב”קית לשיוויון זכויות. משם היא היתה אמורה לעבור לתיאטראות באוף-ברודוויי, אך אז הגיעה הקורונה ושינתה את כל התמונה.

המציאות החדשה אילצה את תיאטרון הכביסה המלוכלכת לחפש פיתרון שיאפשר לקהל מכל העולם לצפות בהצגה. אך בניגוד לתיאטראות אחרים בעולם שמעלים הצגות מצולמות, הם עבדו שם קשה כדי להתאים את ההצגה לפורמט החדש שנחת עלינו – שידור מהבית. אבל בלי עריכה, הקלטה או צילום מראש – הכל קורה בשידור לייב וחד-פעמי ביוטיוב.

כדי לא להפר בידוד, זה קורה למעשה בשלושה לוקיישנים שונים. כל אחד מהשחקנים משדר מדירתו במנהטן לביתו של הבמאי בברוקלין, שמשדר בלייב את ההצגה לערוץ היוטיוב של התיאטרון. גם ההתכתבויות, הסרטונים והמוזיקה מתופעלים תוך כדי השידור, ממש כמו בתיאטרון. בסיום השידור ההצגה יורדת מהאוויר.

והתוצאה – משובחת. כי בגרסה הבימתית השחקנים יושבים על כיסאות ומדברים אל הקהל, אך בגרסת הלייב סטרימינג חוויית הצפייה היא אחרת לגמרי. והבמאי מייקל ר. פיאצה השכיל לנצל פה את כל מה שהמדיום הדיגיטלי הזה מאפשר לעשות.

בועז (אלי מ. שונפלד) וג’ורג’ (אדריאן ריפאת) נמצאים בשני צידי המסך. הקלוז-אפים מאפשרים לראות מקרוב את הבעות הפנים שלהם באופן שלא תמיד ניתן לראות כשיושבים באולם תיאטרון. ההתכתבויות ביניהם מופיעות על מסך טלפון, שמשמש גם לסרטונים שמקדמים את העלילה – כמו רחובות ירושלים ובירות וקטע ממהדורת חדשות. בקיצור – שימוש מעולה בכל מה שאפשר לעשות עם מסכים מפוצלים בשידור וירטואלי וסיפור מעניין, מעורר מחשבה וקולח.

הראן הוירטואלי האחרון נכנס לרשימת המומלצים של time-out New York ועכשיו ההצגה עולה שוב בשיתוף פעולה עם ה׳טנק׳ והמרכז הגאה של ניו יורק.

“Borders” תשודר בלייב בימי שבת 13/2 שבת 20/2 ושבת 27/2, בשעה 22:00 שעון ישראל. ניתן להיכנס דרך עמוד ההצגה באתר Dirty Laundry Theatre.


עוד בנושא:  "פתחתי את הגריינדר ופתאום קיבלתי 'היי' מבחור לבנוני"

גם בישראל עלתה הפקה וירטואלית של ההצגה “הגדר” לתקופת הקורונה. הגרסה הוירטואלית הישראלית מתקיימת בקבוצת ווטסאפ, אליה מצטרף הקהל ובה הוא עקב אחר סיפור ההתאהבות של בועז ושל ג’ורג’ במשך 3 ימים רצופים.

הקבוצה הראשונה הייתה מלאה עד למקסימום האפשרי. ובעקבות הביקוש הרב, ההצגה תעלה במתכונת הווירטואלית פעמיים נוספות ביוני, חודש הגאווה.

עוד בנושא

תגובות

תגובה אחת

  1. יעל רוזין הגב

    לשמחתי הייתי חלק מ”קהל הצופים” בימי הקורונה. קבוצת וואטסאפ, טקסטים שעולים בזמנים שונים, משתפים מערכת יחסים, חיים. זו היתה חוויה מדהימה, ראשונית.

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן