ברוכים הבאים לחגיגות “יום המשפחה”. ההטרוסקסואלית, כמובן

בגנים רבים יתקיימו בימים הקרובים מסיבות וחגיגות לקראת יום המשפחה, וילדי המשפחות החדשות יחשפו שוב לאזכורים לדגם של 'אבא ואימא'. מי אחראי לכך שילדינו ירגישו שייכים גם אם יש להם אבא ואבא או אמא ואמא?
ronan_family

צמד המילים “יום המשפחה” טומן בתוכו עבורי חוויות של מטען שלילי. ברשותכם, אחזור כמה שנים אחורנית.

היה זה עוד בוקר של יום רגיל במעון נעמ”ת בו הפקדתי את בנותיי הפעוטות. היה חורף, ט”ו בשבט בדיוק חלף ובכניסה השגרתית למבנה גיליתי שכל התפאורה במסדרונות המוסד ובחלל הגן הפכו לשיר הלל למשפחה ההטרוסקסואלית. פוסטרים ותמונות של משפחות חייכניות הכוללות אבא ואימא – אבא ואימא תלויים על הקיר מחייכים בים, אבא ואימא מחייכים לילדים בארוחת בוקר…. כל הקישוטים הירוקים של ראש השנה לאילנות פינו בלילה אחד את מקומם למעין מקדש צילומים ואימג’ים של “אבא ואימא”. ברוכים הבאים לחגיגות “יום המשפחה”, ההטרוסקסואלית, כמובן.

היינו הזוג הראשון של אבא ואבא באותו מעון, עשינו את כל מה שאמרו לנו אבות גאים בוגרים מאיתנו או מנוסים יותר. הלכנו לגן עם ראש מורם, הסברנו למנהלת וצוותי החינוך על דגם המשפחה החדשה שלנו וקיבלנו, לפחות כך הרגשנו, תחושה של פרגון מצוות הגננות ובמקביל גם מציבור ההורים. ואחרי חצי שנה במסגרת החינוכית שבטחתי בה, כשנכנסתי אל תוך התפאורה והקישוטים לקראת יום המשפחה, שהתבססו כולם על הדגם המוכר של ‘אבא ואימא’ ובטח השתמשו בהם שנה אחר שנה, הבנתי את מה שכבר ידעתי כהורה גאה – שעלי לעמוד על המשמר בכל יום מול מה שהילדות שלי חוות ולומדות במערכת החינוך של ישראל.

הילדים שלנו, ילדי המשפחות החדשות, נחשפים שוב ושוב במוסדות החינוך לדגם המשפחה הקונבנציונאלית. זה מתחיל מאימא ואבא של קבלת השבת הנחגגת מדי שבוע באדיקות חרוצה, דרך אין ספור אזכורים בספרי ובשירי הילדים ובעיקר בתכנים המועברים לילדים בחגים ובמועדים. בחנוכה אימא מכינה סופגניות ואבא מברך על נרות ונותן מעות. בפסח אימא מנקה את הבית ואבא עורך בדיקת חמץ. וביום העצמאות יש עדיין ובעיקר חיילים גיבורים ממין זכר, המחכים למכתבים מאימא. ילדי הגנים מקבלים שוב ושוב אזכורים לדגם של ‘אבא ואימא’ (הכולל על הדרך גם מגוון של שבלונות סטריאוטיפיות על השוני בתפקידי הגבר האישה בחברה) כשכמות הספרים והשירים המציגה תאים משפחתיים אחרים היא שולית.

גננת אחת שלמדה בסמינר הוראה לפני עשרות שנים, הפתיעה זוג אבות במהלך חגיגות המשפחה כששלפה זר ורדים והזמינה את הילדים לתת את הפרח לאימא. זה שבאותו הגן ישבו באותה חגיגה פעוטות שיש להן רק אבא – לא הפריע לאותה מחנכת דגולה

‘יום המשפחה’ הנחגג בישראל הוא ורסיה מודרנית של ‘יום האם’ המיתולוגי. החליט מי שהחליט, וטוב שהחליט כך, שצריך לתת מקום גם לאבות ולציין את ‘יום המשפחה’. כשבמישור החינוכי לומדים הילדים מונחי בסיס על מקומם בתא המשפחתי, ועל מקום המשפחה בחברה. נשים פעילות חברתית כמו עירית לינור וסמדר שיר קראו שוב ושוב בשנים האחרונות לבטל את ‘יום המשפחה’ ולהחזיר את ‘יום האם’. אבל בפועל, התכנים המובאים לילדים הם בעיקר תכנים המקדשים את מקומה של האימא במשפחה, ואת קרבתה לילד.

עוד בנושא:  חשבתם שלהביא ילד בהליך פונדקאות זה מורכב? נסו לגייר אותו

בגנים רבים יתקיימו בימים הקרובים מסיבות וחגיגות לקראת יום המשפחה. תכנים רבים מועברים במסיבות האלו ע”י המורות לריתמיקה (“המנגנת”) משנה לשנה – ואם אתם אבות גאים מפונדקאות – עליכם לברר מראש שהמסיבה הקרובה לא מתכוונת הגננת לרקוד עם הילדים והאמהות את הריקוד “אני רוקד עם אימא”. משום שריקוד זה ישאיר על הכיסאות אתכם ואת הילדים שלכם. ותחושת העלבון תהיה מאוד גדולה. אני יודע את זה כי זה בדיוק מה שקרה לנו בחגיגות יום המשפחה. שבוע ומשהו לפני רצנו והבאנו לאותו גן – בהסכמת המנהלת – אימג’ים של משפחה של אבא ואבא לתלות על קירות הגן. אבל אף אחד לא עדכן את המנגנת שלנו על התא המשפחתי החדש שהצטרף לגן.

גננת אחרת בצפון הארץ, אחת שלמדה בסמינר הוראה לפני עשרות שנים, הפתיעה זוג אבות במהלך חגיגות המשפחה. כששלפה זר ורדים והזמינה את הילדים לתת את הפרח לאימא עם הקדשה אישית במהלך המסיבה. זה שבאותו הגן ישבו באותה חגיגה פעוטות שיש להן רק אבא – לא הפריע לאותה מחנכת דגולה. בבירור איתה התקבלה תשובה נחרצת “כשאני למדתי בסמינר לא היה ‘אבא ואבא’. אני מנגנת ומלמדת את מה שלימדו אותי”.

השוויון נמצא בפרטים הקטנים

על מי מוטלת האחריות לרענן את התכנים המוגשים לילדי הגן? גם אם קיימת מחלוקת בעניין בין משרד החינוך לרשויות המקומיות, עדיף לטעמי שאת מיטב האנרגיה שלנו נשקיע בעבודה מול האחראים על החינוך בעיריות ובמועצות – מחברי מועצת העיר ועד הדרגים המקצועיים במנגנונים העירוניים.

ביטאון ‘הד הגן’, שהוא הגוף המרכזי המקיים שיח פדגוגי מעמיק מול גננות לאחר שהן מסיימות את התואר, הוציא כבר לפני כחמש שנים גיליון מיוחד עם הצעות לעדכון התכנים המועברים בגני הילדים, תוך כדי תהליך של קבלה ונתינת מקום לתאים משפחתיים חדשים בגני הילדים בישראל. המאמרים שנכתבו מובאים היום ע”י ההורים מהמשפחות החדשות לגננות הגנים, אולם רק דרישה חד משמעית שלנו ממערכת החינוך המקומית תביא אותנו לידי שינוי במערכת השיעורים והתכנים. אצלנו בגבעתיים, לדוגמא, לאחר שהוסברה על ידינו תמונת המצב והסיטואציות השונות בהן נתקלנו לנבחרי הציבור, הוזמן ארגון חוש”ן להעביר לציבור הגננות ימי עיון והעשרה על הנושא,בתקצוב העירייה.

הורים רבים ממשפחות חדשות מגלים חשש להעלות את הנושא בשיח שלהם מול הגננת. במבחן המציאות אכן רוב ההורים בישראל מעדיפים להתעלם ולא לקיים בחינה רצינית של התכנים המועברים לילדים במערכת החינוך שלנו. אל תוך הוואקום ההורי הזה היה קל לעמותות הדתה (כגון ‘מורשת’ או ‘רחביה’) להיכנס. לגופים הוולונטריים של הקהילה הגאה אין שום אפשרות לתת מענה דומה בשיח מול מערכת החינוך הארצי, שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית גם לא תיתן תקציבים נוספים לנושא. המאבק והשיח שלנו ההורים הגאים חייב להיות מול הגורמים העירוניים, וחובתנו לדרוש ממערכת החינוך המקומי שיושקעו כספים ושעות הוראה בקידום תכנים פלורליסטים ותוכניות חינוך משלימות. במבחן המעשה – אנחנו לקחנו ושכפלנו את דפי הצביעה של חוש”ן, המגיעים עם ערכה חינוכית מקצועית לגן הטרום-חובה שלנו והעברנו בוקר של פעילות הורים בגן, שעה של יצירה והנאה סביב נושא ‘המשפחה החדשה’.

רק דרישה חד משמעית שלנו ממערכת החינוך המקומית תביא אותנו לידי שינוי במערכת השיעורים והתכנים

מעבר למערכת החינוך הפורמאלי הורים גאים צריכים להיות קשובים ולדרוש מהעיריות מענה גם במסגרת פעילות העשרה אחר הצהריים. בתל אביב נותן ‘המרכז הגאה’ מגוון של פעילות המותאמת גם לילדים שלנו. אבל מה קורה בערים אחרות?. לשמחתי, עוד ועוד ערים מוצאות לנכון לארגן פעילות ייחודית לילדי המשפחות החדשות. אנחנו בגבעתיים מארגנים כבר כמה שנים, בשיתוף ובמימון העירייה, פיקניק משפחות סביב חודש הגאווה והשנה ערכנו הדלקת נרות קהילתית ובקרוב גם יתקיים אצלנו אירוע ייחודי ליום המשפחה. אירוע שבו הילדים שלנו יכולים לפגוש למשחק והיכרות ילדים מתאים משפחתיים זהים או דומים לתאים המשפחתיים שלהם. בשבועיים הקרובים יערכו הפעלות ייחודיות ליום המשפחה למשפחות להט”ביות – ביום חמישי ה-15 לחודש במרכז הגאה בת”א, ביום שישי ה-16 לחודש ברמת-גן וב-21 לחודש בגבעתיים. אם ביישוב שלכם לא מתקיימת פעילות כזאת, הפנייה צריכה להיות גם אל נבחרי הציבור וגם ואל מנהלי המרכזים הקהילתיים אצלכם.

עוד בנושא:  "הייתי דתייה, נשואה לגבר, אמא לשתי פעוטות והחלטתי לצאת מהארון"

אבות ואמהות יקרים, זכרו שהשוויון נמצא גם בפרטים הקטנים. עלינו לדרוש שבכל הטפסים סביב הגן מופיע בכבוד מקום ל”שם ההורה” ולא ל”שם האב/שם האם”. הקפידו להגיע לכל אירוע בגן בהרכב מלא. הקפידו לארח ילדים חברים מהגן אצלכם בבית כששני בני או בנות הזוג נמצאים. צרו ויזמו בעצמכם פעילות הורה בגן סביב נושא המשפחות החדשות (הערכות של חוש”ן מצוינות לנושא) , הגיעו עם ילדים לאירועים של משפחות חדשות ברחבי הארץ ובעיקר – דרשו מהנציג שלכם בעירייה תוכניות חינוכיות הולמות וקיום של אירועים ייעודיים למשפחות הלהט”ב במרחב הציבורי העוטף אתכם ואת ילדיכם.

אין נציג לקהילה הלהט”בית אצלכם בעיריה? זה הזמן לייצר אחד כזה ועדיף וברור שרק להט”ב יכול לייצג את הקהילה שלנו.
זכרו – האחריות היא עלינו – ההורים. בפרטים הגדולים כמו גם בפרטים הקטנים.


הכותב הוא אבא לזוג תאומות מפונדקאות. גר עם בן זוגו בגבעתיים ופעיל חברתי בתחום הלהט”ב בעיר

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן