fbpx

בין שתי המלחמות: עולים להטב”ק ממדינות פוסט-סובייטיות

להט"בים ומשפחותיהם שעולים ממדינות פוסט סובייטיות לישראל נתקלים באתגרים יחודיים. יום עיון מיוחד שתקיים עמותת "פרויקט קשר ישראל" מבקש להעריך את הצרכים של עולים להטב”קים דוברי רוסית במטרה לשפר את מצבם | "זוהי מציאות חדשה והיא מחייבת את ארגוני הקהילה הגאה בישראל למצוא דרכים להציע סיוע לעולים חדשים להטב"ק"
פרויקטקשרישראל2

מזה שנים רבות שעולים להט”בים דוברי רוסית נאבקים בקשיי הקליטה בישראל בכלל ובקהילה הגאה בפרט. בשנים הראשונות, בהן פערי השפה והתרבות הם המשמעותיים ביותר, ליכולת של ארגוני הקהילה הגאה להעניק לעולים הלהט”בים תחושת שייכות יש משמעות רבה על תהליך קליטתם בארץ וקבלתם לחברה.

“רוב העולים שהגיעו לישראל מאז שנת 2000, הגיעו מחבר המדינות, בעיקר מרוסיה, אוקראינה ובלארוס”, מסבירה אסיה איסטושינה, מנהלת מרכז המחקר ‘סיגמא – מחקרים למגזר השלישי’, “כאשר בשנים אחרונות בין הגורמים הדוחפים את תושבי מדינות אלו להגר הם המלחמה באוקראינה, המשטר הפוליטי בבלארוס והמשטר הפוליטי והדיכוי ברוסיה, כולל דיכוי נגד קהילת הלהט”ב. מאז 2012, חוקים אנטי להטב”קים ברוסיה הפכו ליותר ויותר אכזריים ומופרכים, בדצמבר 2023, החליטה רוסיה להוציא מחוץ לחוק את “תנועת הלהט”ב הבינלאומית” ולסווגה כארגון קיצוני, מה שמאפשר לרשויות לעצור פעילים להט”בים ולשלוח אותם למאסר.

התפתחויות אלו גרמו להרבה להטב”קים ובני משפחותיהם לעלות לישראל. למרבה הצער, בישראל הם מתמודדים עם אתגרים אחרים, כמו הקושי לעלות כמשפחת עולים עם בני זוגם וילדיהם אם אחד מבני הזוג אינו יהודי, שכן במדינות רבות ממרחב פוסט-סובייטי, לרבות אוקראינה ורוסיה, אין נישואי להט”ב חוקיים. קשה להעריך כמה מהגרי להט”ב הגיעו לישראל בשנים האחרונות ממדינות ברית המועצות, שכן רבים מהם נמצאים בארון בגלל הומופוביה בארצות מוצאם או בשל הומופוביה במשפחותיהםן הקולטות”.

מחקר שערך “מרכז מחקר סיגמא” בשיתוף “פרויקט קשר ישראל” על להטב”ק בעלייה בשנים אחרונות, נועד להעריך את הצרכים של עולים להטב”קים ממרחב פוסט-סובייטי במטרה לשפר את מצבם של מהגרים להטב”קים.

“זוהי מציאות חדשה, והיא מחייבת את ארגוני הקהילה הגאה בישראל, וגורמים ממשלתיים המתקשרים עם העולות.ים החדשות.ים, למצוא דרכים להציע סיוע לקטגוריה זו של עולים חדשים להטב”ק. הצרכים שלהם עדיין לא נלקחו מספיק בחשבון ואף לא הוערכו רשמית”.


אוכלוסייה שמתמודדת עם שקיפות ואפילו ביטול

ממצאי המחקר יוצגו ביום עיון בין מקצועי שיערך ב28 למרץ בשיתוף פעולה עם מכון רופין להגירה ואינטגרציה, והיחידה להשפעה חברתית של אוניברסיטת תל-אביב. יוזמת יום העיון היא אנה טליסמן, עו”ס רפואית רכזת להט”ב בכללית מטפלת בקליניקה גאה במרכז הגאה, וראש תחום להט”ב בעמותת “פרויקט קשר ישראל”.

טליסמן הקדישה את רוב שנות הקריירה שלה בישראל ביצירת גשרים וחיבורים בין הקהילה הגאה והארגונים הגאים לבין העולים הלהט”בים דוברי רוסית ואוקראינית. כיום, בתפקידה שעוסק בעולות.ים/מהגרות.ים ממדינות מעורבות מלחמה של רוסיה נגד אוקראינה (דוברי רוסית), היא הרחיבה את פעילותה לכל רחבי הארץ.

“מאז המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה העולים (בעלי זכות שיבה ובני משפחותיהםן) הפכו גם הם לפליטים”, מסבירה טליסמן, “בתקופה האחרונה עלתה משמעותית כמות הפניות והמקרים, גם ברמה פרטנית וגם ברמה רחבה יותר, בין אם ממקום של התמודדות של משפחות גאות שחוות קשיים ייחודיים, טרנסים.ות שצריכים להיכנס למסלול טיפולי בתהליך מחדש, הורים עולים עם קושי מוגבר בקבלת ילד להט”ב, וגם מצד בני ובנות נוער להט”בים שנשלחו לתוכניות עליית הנוער לישראל לבד.

עם הקמת תחום הלהט”ב בעמותה, פתחנו קבוצות טלגרם לשמירה על קשר רציף עם העולים, גייסנו עזרה של עו”ד במצבים מול משרד הפנים ובנושאים נוספים, כולל שת”פ עם הייעוץ המשפטי של התנועה הרפורמית,  אנחנו מארגנות מפגשים עם א.נשי מקצוע, סיורים בשפה הרוסית על ההיסטוריה הגאה בישראל, תומכות בהיווצרות קבוצות חברתיות מקומיות, מעודדות מועצות מקומיות וארגוני להט”ב להפנות תשומת לב לאוכלוסייה ולספק נגישות תרבותית שפתית, קיימנו הכשרות לצוותים של ארגוני להט”ב על עולים ממדינות מעורבות מלחמה, ולצוותי קליטה ואינטגרציה על להטב”ק”.

בוובינר המיוחד, הנושא את השם בין שתי מלחמות – מבקשת טליסמן  לחשוף את הארגונים הגאים, ואת כל מי שבא במגע עם העולים.ות הלהט”ב לסוגיות של להטב”ק בהגירה ממרחב פוסט-סובייטי לישראל – בין שתי המלחמות.

“עולות.ים להטב”ק דוברות רוסית היא אוכלוסייה שמתמודדת עם שקיפות ואפילו ביטול”, מוסיפה טלימסמן, “בוובינר נתייחס לראשונה לאוכלוסייה גאה שלא זוכה לקול ולבמה משל עצמה, לא באקדמיה ולא באירועיים להטב”קיים, ובטח לא באירועים המוקדשים לעולים חדשים. נביא סיפור מהשטח של רדיפה לטהב”קית מרוסיה ומאבק לכבוד משפחת עולים גאה כבר בארץ. נשמע מה התפתחויות בעניין הזה בזירה משפטית ונשמע מה נמצא במחקר שהסתיים זה עתה על להטב”ק בעלייה ממדינות מעורבות מלחמה למדינתנו שנכנסה למלחמה, נגלה מי נכנס לעיניים כאשר הסתבר כי למערכות תומכות עולים ולארגוני להטב”ק לא ניתן היה לגשת בשל קשיי נגישות.

“זו הזדמנות בלעדית עבור ארגוני הקהילה הגאה ולהיחשף ברמה גבוהה ועמוקה המקשרת שטח, עשייה קהילתית, אקדמיה וסיפורים אישיים, ונשמח לראות כמה שיותר נציגים ונציגות מארגוני הקהילה השונים בוובינר. הוובינר יכלול תרגום סימולטני לרוסית  ולעברית. אף מילה עלינו – בלעדינו. רק ככה נראה שוויון אמיתי”.

5 עובדות על עולים.ות להט”ב דוברי רוסית

65% מכלל העולים לישראל בשלוש השנים האחרונות – דוברי רוסית

כל העולים הלהט”בים דוברי הרוסית עלו לישראל ממדינות עם להט”בפוביה מדינית. חלקם מציינים זאת כסיבה לעלייה.

במדינות חבר העמים לשעבר אין נישואים גאים, לכן זוגות ומשפחות גאות פוגשות יותר קשיים בתהליך העלייה שלהן

רוב העולים דוברי הרוסית אין נגישות שפתית למשאבי הקהילה הגאה

בתוך קהילת המוצא בישראל, להט”ב דוברי רוסית נותרים בסביבה חברתית להט”בפובית במשפחה, בעבודה ובתקשורת

בין שתי מלחמות – יום עיון מקוון בנושא עולים.ות להט”ב ממדינות פוסט-סובייטיות – הצטרפות בקישור ישיר לזום: https://ruppin-ac-il.zoom.us/j/87851174050

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

Copyright 2024 © All rights Reserved

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן