"בין לילה הפכתי להכי ענייה שיש"

תקופת הקורונה מאופיינת בקושי ובבדידות, ועדיין לא הגענו לסיומה. בעמותת בת-קול, עמותת נשים לטב"קיות דתיות וחרדיות, מתמודדות בתקופה זו עם פניות רבות העוסקות בהתמודדות עם הבדידות וגם בקשיים כספיים | חברת בת קול מספרת את סיפורה האישי ועל המיזם החדש שנרקם בארגון
גמח
pexels | cc0

לפני שיצאתי מהארון גרתי בבית והרגשתי הכי עשירה בעולם.

היו לי בחשבון הבנק 20,000 ש"ח!

ממש מלייאנית.

תוצר של בייביסיטר בשכונה, בצירוף מה שנשאר מהמשכורת הנדיבה בזמן השנתיים שלי בשירות לאומי (היא באמת הרגישה לי נדיבה), ועבודה סטודנטיאלית ב-call center שעשתה לי מיגרנה.

ואז בגיל 23 יצאתי מהארון.

בין לילה הפכתי להכי ענייה שיש.

כבר לא היה לי מקום בבית (זה לא מדויק. היה לי מקום, אבל רק אם אני לא אהיה לסבית…), התחלתי שנה שלישית תובענית באוניברסיטה וכספי מענק השחרור כבר מזמן נבלעו לתשלום שנתיים של לימודי משפטים.

מי חשב בכלל לשמור אותם ליום סגריר. הרי אבא ואמא תמיד יהיו שם כשאצטרך.

פתאום ה-20,000 ש"ח האלו, הרגישו לי טיפה בים.

הייתי צריכה לשלם את התואר, לשכור דירה, לשלם מים, חשמל, ארנונה, לשלם נסיעות באוטובוס ולקנות אוכל.

איך עושים את זה? עובדים קשה והרבה, שוכרים דירה ישנה ומטה ליפול, בלי כיור באמבטיה, בלי מים חמים במטבח ובלי הארקה, מתקנים בדירה הכל בעצמנו בתמורה לשכ"ד מופחת, רוכבים לאן שאפשר באופניים ומוותרים על מה שממש לא חייבים.

עוד בנושא:  "הייתי דתייה, נשואה לגבר, אמא לשתי פעוטות והחלטתי לצאת מהארון"

אחרי שנה בערך אושפזתי (אפילו לא זוכרת למה) ואמא הגיעה בפעם הראשונה והאחרונה לדירת האימה שלנו להביא לי כמה דברים לבית החולים. היא שאלה אותי איך אני חיה ככה, רק כיבוד הורים מנע ממני להתפרץ עליה עם שאלה, איך היא נותנת לי לחיות ככה?

אבל זה היה המצב וזו היתה ההתנייה.

נעזור לך רק אם תפסיקי עם השטויות האלה של להיות לסבית.

עבדתי קשה (עבדנו קשה).

התקדמנו.

הרווחנו.

חסכנו.

עברנו דירה וצהלנו למראה המים החמים במטבח והמקלחת נטולת הזרמים החשמליים.

היום, אני מניחה שההורים שלי היו עוזרים לי, אבל ב"ה היום אני כבר עומדת על רגליים עצמאיות.

אבל השנים האבודות האלו לא יחזרו.

השנים שבהן עזרה ותמיכה, היו אולי מאפשרות לנו לקנות דירה כשהמחירים היו ריאליים.

השנים שבהן היה לנו בית מלא אהבה, אבל גם מלא חששות איך נשלם את שכר הדירה בחודש הבא.

אלו שנים אבודות ומצלקות.

אז יש כל כך הרבה מטרות לכוון אליהן את כספי הקמחא דפסחא שלנו, וזו לדעתנו אחת הראויות שבהן.

עוד בנושא:  מהמשטרה לטברנה - מה הסיפור של גאווה בבת-ים?

יודעת שגם לכן יש את המקומות שאתן תורמות להם כבר שנים, אז לא חייבים את כל הסכום, אפילו אם תפרישו חלק מהכסף גם למטרה הזו, דיינו.

בואו נצליח להרים את המיזם הזה, ונעזור לכמה שיותר נשים עם השנים האבודות והמצלקות האלה.

אז אם התלבטתן התלבטתם להיכן כדאי לתרום את דמי קמחא דפסחא שלכן, מוזמנות לתרום אותו לגמ"ח של בת-קול. הכספים ישמשו נטו לגמ"ח, ללא הוצאות תקורה ונכללות בסעיף 46.

Facebook Notice for EU! You need to login to view and post FB Comments!

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן