בדס”מ – לא מה שחשבתן

את יוצאת עם מישהי כבר שנה- והכל ורוד. אבל אז, פתאום, את מגלה שהיא נהנית מכאב. ויותר מזה- מלהכאיב. ועדיף לך, אם אפשר. אז מה עושים? צוחקים. רק כשהיא מרשה, כמובן. הסרט של מישל אלן יהפוך לכן את כל מה שחשבתן על יחסי כוחות ובדס"מ
צילום: Olivia Kuan
צילום: Olivia Kuan

בוצ’ה קשוחה בשיער קצר ובת זוגה הפמית הגבוהה עומדות בדלפק הכניסה למועדון בדס”מ ומתווכחות על הילדים שיהיו להן. לא, זו לא התחלה של בדיחה, זו סצנה אמיתית לחלוטין, שמתרחשת בסרטה של מישל אלן, “s&m sally”.

רגע אחר כך השתיים נכנסות למועדון, וג’ימי, הבוצ’ה הקשוחה והחביבה שמובילה את הסרט, נחשפת למגוון רחב של פרקטיקות שהיא מעולם לא חשבה עליהן. מההלם היא גוררת את חברתה לפינת הכיבוד וממהרת לטמון את הראש בקערת צ’יפס.

“התחלתי ללכת למועדוני בדס”מ כאן בלוס אנג’לס לפני כמה שנים וככה נחשפתי לסצנה הזו”, מספרת מישל אלן, בימאית הסרט, שהגיעה לת”א כאורחת פסטיבל הקולנוע הגאה, “לדעתי הייצוג של הקהילה הזאת במדיה הוא ייצוג לא ריאליסטי, כמו משהו אפל ומעוות. ואני עושה קומדיות, אז החלטתי לעשות מזה קומדיה. מה שכן, רציתי שהקומדיה תיווצר מסיטואציות שקורות ולא מהבדס”מ עצמו. חלק מהקומדיה בסרט נובעת מהדמות של ג’ימי כבוצ’ ומהדיון שלה עם עצמה ועם העולם על הזהות הזו שלה, והסיטואציות שקורות לה כאדם, עם ובלי קשר לבדס”מ”.

הסרט הוא קומדיה די פרועה. יש הבדל בעינייך בין קומדיה שאישה עושה לקומדיה שגבר עושה?
“חבר הומו שלי אמר לי שהוא מרגיש שיש לי הרבה הומור הומואי בסרטים שלי, שאני אפילו גולשת לקאמפיות לפעמים. אז אני לא לגמרי בטוחה איך יש הבדל בדיוק. קולנוע על לסביות יכול להיות לפעמים כל כך דרמטי, אפילו טראגי. אין הרבה קומדיות לסביות באופן כללי. אני מקווה שההיצע יתרחב ויהיו יותר קומדיות לדבר עליהן”.

למה זה, בעצם? את חושבת שלנשים יותר קשה לעשות קומדיה?
“כנראה שכן, יש איזה סטריאוטיפ שלסביות לא מצחיקות. אבל תראי את אלן דג’נרס ועוד הרבה קומיקאיות אחרות- יש הרבה לסביות שמאתגרות את התפיסה הזאת. אני חושבת שזה קשור לבסיס של הקיום שלנו, של איך גידלו אותנו. אנחנו מרגישות הרבה פעמים שאנחנו צריכות לקבל אישור מגברים כדי לצחוק ולהצחיק”.

נותנת במה לחוויות קוויריות

לדברי אלן, הסרטים שלה מאוד אישיים והיא תמיד משתדלת לעשות סרטים שהיא עצמה הייתה רוצה לראות. ואכן, אלן הולכת עד הסוף עם הגישה שלה. הסרט שלה, שהוא עצמאי לחלוטין, לא מצנזר שום דבר. ג’ימי, אותה מגלמת מישל אלן בעצמה, עוברת סדרה של חוויות בדס”מ במהלכן היא חוקרת את הגבולות של עצמה: של המיניות שלה, של המגדר שלה ושל יחסי הכוחות בינה ובין בת הזוג שלה. כך באחת הסצנות היותר מופרעות בסרט, ג’ימי (שמחליטה לשנות את שמה לסאלי בתוך עולם הבדס”מ), נחושה לשלוט בבת זוגה מפני שהיא מאמינה שבתור בוצ’ זה תפקידה, וכל פרקטיקה אחרת תשבור את התדמית הקשוחה שלה. היא צווחת וצווחת על זוגתה ששרועה על הרצפה, וכל המועדון (כמו קהל הצופים) מסתכל עליהן ומגחך. אחרי כמה צווחות לא הגיוניות כאלה, בת הזוג המנוסה שלה קמה מהרצפה ותוך רגע מערך הכוחות משתנה וג’ימי היא זו שיורדת לרצפה ומבצעת הוראות.

הסרט לא חף מפגמים ולפעמים הוא קצת מתמסר בעצמו להתענגות על המחזה הבדס”מי שהוא מציג לצופה, אבל מיד אחר כך הוא מקפיד לשבור את ההתייחסות הזו בפאנץ’ מתוכנן היטב, או ברגע משעשע ואירוני. הסרט מהלך על הקו הדק שבין חתרנות- בתוכן שלו, בסיטואציות ובדמויות שבהן הוא בוחר, ובנושאים שעולים בסרט, ובין קומדיה בעלת מבנה קלאסי. הניגוד הזה, בין הצורה הקלאסית והתוכן החתרני, מאפשרים במה לחוויה קווירית כנה ומשוחררת שנדיר למצוא על המסך.

“עשיתי את הסרט, באופן הכי בסיסי, עבור קהל גאה”, אומרת אלן, “בסופו של דבר הרבה אנשים שרואים אותו ולא קשורים לקהילה מוצאים בו דברים אחרים- אינטימיות, זוגיות, יחסי כוחות ותפקידים במערכות יחסים. אבל מחוץ לכל זה- זה סרט שנותן מקום לחוויה הלסבית הפרטית שלי ולחוויה הקווירית של הרבה אנשים בקהילה. לפעמים אנחנו רואים סרטים “גאים”, שהם כביכול עבור קהל גאה, אבל הם לא באמת מדברים תוכן גאה. בסופו של דבר אני חושבת שבארה”ב אמנם באמת אפשר להיות מחוץ לארון ולהתקבל ע”י החברה, אבל עדיין יש איזו שונות שמוקרנת עלינו מהחברה. וחלק מאיתנו לא באמת רוצים להתחתן ולחיות במונוגמיה כמו הטרוסקסואלים. חלק מהקהילה בוחרת בקוויריות ואומרת- אנחנו שונים ואנחנו לא רוצים להיות כמו סטרייטים. ואז בדרך כלל יש איזה צורך להיות בסביבה קווירית ובקהילה. אני חושבת שזה חלק ממה שהסרט שלי עושה”.

S&M סאלי | יום שלישי, 31.5.16 20:15, סינמטק 2 | יום שבת, 4.6.16 15:45, סינמטק 2

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן