אתם ממליצים – מי יהיו 100 הדמויות שיספרו את סיפורה של קהילת הלהטב"ק בישראל?

עם סיום שלב בחירת היוצרים לפרויקט תיעוד הא.נשים שעשו את הקהילה הלהטב"קית בישראל, מגיע החלק שלכם להציע שמות ל-100 הדמויות שירואיינו | "שמות של פעילות ופעילים ותיקים בקהילת הלהטב"ק, שהיו חלק ממנה, חוו את המציאות הגאה ו/או השפיעו עליה"
100סרטים

התכנית להקמת מרכז לאומי למורשת קהילת הלהטב"ק בישראל קורמת עור וגידים. מדובר ביוזמה בהובלת חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הקהילה הגאה איתי פנקס ארד, שנהגתה וקודמה בשותפות עם איש הקולנוע יאיר קדר (מייסד העיתון "הזמן הוורוד" ויוצר הסרט בעל שם זהה) אשר יהיה מנהל התוכן ואוצר הפרויקט. המרכז, שעיקר תכניו אמורים להיות מוקמים בשנים הקרובות ולאחר מכן יפעל במתכונת שוטפת, נועד לתקן את העוול של תת-ביטוי למורשת הלהטב"ק בארץ, ולהוות גשר בין הקהילות שמרכיבות את הקהילה, ובינן לבין הקהילות המהוות את כלל החברה הישראלית.

בין התכנים בפרויקט, ייכללו פרויקט קולנועי היסטורי לתיעוד 100 פעילים ופעילות ותיקים; סרט היסטורי רחב יריעה, "עמוד האש" של הקהילה הגאה בישראל ומאבקיה ההיסטוריים נגד האפליה והאלימות; מרכז מורשת פיזי עם תערוכה מוחשית נייחת וניידת, שתנדוד בארץ ובעולם; אתר אינטרנט דינמי תלת לשוני (עברית, ערבית ואנגלית); ארכיון פיזי ודיגיטלי של חומרים כתובים בשת"פ עם הספרייה הלאומית, ועוד. העלות הכוללת של הקמת המרכז מגיעה למיליוני שקלים. הצעה ומידע נוסף נמסרו לכמה משרדי ממשלה, בבקשה להשתתפות המדינה במימון הפרויקט.

לנוכח הדחיפות התיעודית, הפרויקט הראשון במרכז הוא יצירת 100 הריאיונות המוסרטים, עם דמויות המייצגות את ההיסטוריה הלהטב"קית בישראל. במהלך זה שותפים הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בניהול יאיר הוכנר והוא ממומן על ידי קרן של שגרירות גרמניה בסך כרבע מיליון ₪. שגרירות גרמניה מממנת את הפרויקט בין היתר על מנת לתעד גם סיפורי חיים של א.נשים בקהילת הלהטב"ק בישראל המציגים קשר תרבותי והיסטורי הדוק עם הקהילה הגאה בגרמניה. סרטי הפרויקט יחשפו בפסטיבל הקולנוע הגאה 2022.

לאחר שלושה חודשים שבהם הוגשו מועמדויות ליצירת הסרטים, ונבחנו בהליך מסודר על ידי ועדה מקצועית, חברי וחברות הצוות שנבחרו השבוע להפקה, בימוי, עריכה והגשה של הסרטים, הם: אודי ניר, שגיא בורנשטיין (זוכי פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2021 על הסרט "ויראלי"), עמית חכמוב וברית ברקת.

כעת, הציבור נקרא להשתתף בהצעת דמויות ל-100 הריאיונות – שמות של פעילות ופעילים ותיקים בקהילת הלהטב"ק, שהיו חלק ממנה בעשורים הראשונים של המדינה – חוו את המציאות הגאה ו/או השפיעו עליה. תינתן עדיפות למי שגילם מבוגר יותר ולכן חשוב שסיפוריהם יתועדו לראשונה. קריטריון מרכזי שיובא בחשבון בהליך הבחירה הוא גיוון: ייצוג לדמויות מכל מגזרי הקהילה (טרנסים.ות, נשים, מזרחים, ערבים, רוסים ועוד). לנוכח המציאות הקשה שהייתה באותן שנים ללהטב"ק (שנחשבו ל"עוברים על החוק"), יודגש כי גם א.נשים שלא התפרסמו כפעילים בולטים למען זכויות הקהילה, ומי שנאלצו לחיות בארון, יוכלו להיות בין הדמויות.

להגשת ההמלצות על מרואיינים.ות יש ללחוץ כאן

בתאריך 10.10.21 תיחתם הגשת ההצעות והשמות יועברו לוועדה בראשות יאיר קדר, יחד עם איתי פנקס ארד, רעות נגר – מנהלת האסטרטגיה לקהילה הגאה בעיריית תל אביב יפו, ד"ר עמליה זיו – ראש התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' איריס רחמימוב – חברת החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, ויאיר הוכנר – מייסד ומנהל TLVFest הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.

היוצרים יונחו לערוך כל ריאיון בשני אורכים: גרסה מלאה בת שעה, וגרסה קצרה בת עשר דקות. הסרטונים יהוו מהלך ראשון ביצירת היסטוריה מדוברת מתועדת של סיפור הקהילה הישראלית, וישותפו באתרים שונים ברשת כחלק מהמהלך הגדול ליצירת מורשת מתועדת ישראלית גאה.

איתי פנקס ארד: "באופן טבעי אני יכול לחשוב על עשרות דמויות מצוינות לפרויקט 100 הסרטים, אבל אין לי ספק שלציבור יהיה הרבה מה לתרום לנו. יצירת הסרטים לא יכולה עוד לחכות, והסכנה שמעמיד משבר הקורונה בפני דור גיל הזהב היא תזכורת נוספת לכך. בשונה מקהילות ומיעוטים אחרים שזוכים לטיפול שיטתי בעברם במימון ובתחזוקת המדינה כדוגמת מרכזי המורשת ליהדות תימן, אתיופיה, עיראק, קהילות אשכנזיות, המורשת הדרוזית ועוד, ללהטב"ק אין מרכזים ואתרים שמתמקדים בהיסטוריה ובמורשת שלהם. אנו מצפים מהממשלה להיות שותפה מרכזית בפרויקט, כפי שראוי. המרכז מיועד לפעול במתכונת שתאפשר לו גם להציג את תכניו בכל הארץ, וכך לקדם שוויון חברתי ולהעצים את הקהילה ובפרט נוער גאה, גם בפריפריה".

יאיר קדר: "אנחנו פועלים עם אורך נשימה לקראת עבודה יסודית ומקיפה, שא.נשים רבים יקחו בה חלק, כדי לתעד את הזיכרון הקהילתי, כדי לקדם יצירה היסטורית תיעודית גאה, וכדי לחבר את כל אלה למקום של קבע שיספר את הסיפור שלנו. כבר בתוך פחות משנה נוכל לראות פירות ראשונים בזכות היוצרים המצוינים שנבחרו לפרויקט מאה הריאיונות, ובנוסף, קרן רבינוביץ לאמנויות תתמוך בהפקת סרט ההמשך לזמן הוורוד. ההיסטוריה של הקהילה שלנו היא לא רק היסטוריה מרתקת שיש בה מרכיבים של לאומיות, מעמד, מוצא, מגדר, מיניות, זהות ומאבק, אלא היא גם היסטוריה חדשה – עם עדים רבים עם סיפורים עוצמתיים. התוכנית שלנו ליצירת פרויקט מורשת לאומי היא תוכנית שאפתנית ומסיבית – לתעד, לכנס, לייצג ולספר את הסיפורים והנרטיבים שמרכיבים את הזהות של הקהילה הזו, וגם לעשות את זה במגוון דרכים – מוחשיות ולא מוחשיות, קולנועיות, היסטוריות, אוצרותיות. זו אינה תוכנית חד ממדית אלא יוזמה רב שנתית שהיא חתונה של כמה וכמה יוזמות, קואליציה של יוזמות, שמערבות עשרות יוצרים.ות. עבר כבר יותר מעשור מאז הגיליון האחרון של "הזמן הוורוד", וגם מאז הסרט "הזמן הוורוד", ואני שמח להיות חלק מיוזמה כזו אחרי משבר הקורונה".

להגשת ההמלצות על מרואיינים.ות יש ללחוץ כאן

עוד בנושא:  שוויץ אישרה נישואים גאים במשאל עם

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן