fbpx

אסי, אפשר גם אחרת

"במקום להלחם על מסורת שלא רוצה שנלחם עליה, התחלנו מסורת חדשה". חוויית הצפייה של ג'ורג' אבני בסרט "הוא גם האלוהים שלי"
%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%9c
צילום: אלי בוחבוט

צפיתי בסרט של אסי עזר, ופייר, התרגשתי.

בעיקר מאלברט, אבל גם בגלל שבפריים טיים של ערוץ 2, במוצאי שבת שלפני יום כיפור, כיכבה חתונה גאה עם כל המאפיינים שהם כל כך אנחנו – מבחירת האורחים לפי מידת הסקסיות שלהם ועד הנדרים המצחיקים והמרגשים.

למרות שרוב הסרט הרגיש כמו מסע יחצנות לעזר וחתונתו, אני מודה שהיו כמה רגעים קטנים בהם זיהיתי את עצמי.

אני מבין את הצורך להיות נאהב, ולהרגיש שמקבלים אותך, אוהבים אותך, ושמחים איתך.

אני מבין את הרצון להיות שייך למסורת ולדת, בעיקר עבור אדם שגדל והתחנך על ברכי המסורת.

למרות שלא גדלתי בבית מסורתי ולא חונכתי על הדת, גם בי יש את הרצון להיות שייך, להיות חלק ממסורת, מקהילה. צורך שיאהבו אותי ויקבלו אותי ואת בחירותיי.

הצורך הזה מלווה אותנו כל הזמן, ולמרות מה שאולי מקובל לחשוב, הוא לא נחלש עם השנים. אבל במקביל אליו מתחזקת ההבנה שעל מנת שזה יקרה אנחנו צריכים להקיף את עצמנו באנשים אוהבים ושמחים, לעשות את מה שעושה לנו טוב ושמח.

“כשאתה שלם עם עצמך, אף אחד לא יכול לערער אותך”, אומר אסי במהלך הסרט, אבל לא כל כך מקשיב לעצמו.

המרדף הבלתי פוסק לגרום לכולם לאהוב אותנו הוא חסר סיכוי, והניסיון לשכנע את כולם שמגיע לנו להתחתן כמו כולם הוא חסר תכלית.

והוא גם מיותר.

עם כיפה או בלעדיה, תחת חופה או תחת כיפת השמיים, לשבור את הכוס או לנפץ סטיגמות, לכל אחד מגיע לחגוג את אהבתו ולמסד את הזוגיות שלו בדרך שהוא בוחר.

המאבק שלנו הוא לא על האפשרות להתחתן תחת חופה ולשבור כוס, אלא לקבל את היחס שמקבל כל זוג הטרוסקסואלי במדינה, לא משנה עם מי התחתנו ולא משנה איך התחתנו.

גם אני ובן זוגי מרטין מצאנו את עצמנו מתלבטים לפני החתונה לגבי מיקום החופה, ומי מאיתנו ישבור את הכוס. לקח לנו כמה שניות להבין שאנחנו נשאבים אל המסורת, למרות שהיא אינה חלק מחיי היום יום שלנו, העיקר להיות כמו כולם.

עוד בנושא:  הפולמוס

אז נכון, גם מסיבת חתונה היא דבר שעושים כולם, אבל כל אחד רשאי ורצוי שיעשה (או לא יעשה) זאת בדרכו. בדרך שמתאימה לו ולא בזו שמתאימה או לא מתאימה לזולתו, או בזו שמכבדת או מבזה את הדת.

בסוף ויתרנו על החופה, ובמקום רב (או סלב) חיתנו את עצמנו – כי אנחנו לא צריכים שאף אדם יאשר לנו שאנחנו זוג, ובמקום לשבור את הכוס הרמנו כוס, יחד עם כל האורחים, לחיינו ולחייהם, ובמקום להלחם על מסורת שלא רוצה שנלחם עליה, התחלנו מסורת חדשה.

תתחילו גם אתם.

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

תגובה אחת

  1. מאוהבת בג'ורג' הגב

    ריגשת אותי במילים שלך

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן