pixabay | cc0
להחליף את הרישום בתעודת זהות מר’ לנ’. האות הזאת משום מה פתאום כל כך משנה לי.
זה מרגיז אותי שאני ובת הזוג שלי, שחיות ביחד כבר 5 שנים לא נחשבות נ’.
זה מרגיז אותי אבל זה בעיקר מלחיץ אותי. כי הדבר הזה משפיע על העתיד שלנו, על מה יקרה אם אני אמות בתאונת דרכים ולאן ילכו הפנסיה וביטוח החיים היוקרתי שהעבודה שלי עשתה לי.
ב-9.1 יקיים המרכז הגאה פנאל חתונות גאות שילמד אותנו איך לנצח את הבירוקרטיה. איך כן להחליף את הרישום בתעודת זהות מר’ לנ’.
בפנאל ישבו עו”ד אירית רוזנבלום מייסדת “משפחה חדשה”, עו”ד סמדר דקל נעים מארגון הוויה העורך טקסי חתונה גאים, ע”וד מיכל עדן שמייצגת משפחות להט”ב, ורועי אמויאל ואוהד איתן נורי, מקימי אורו הורות משותפת.
ההרמה של הפנאל הזה גרמה לי להבין 3 דברים:
אנחנו כקהילה לא מאורגנות: אנחנו ניזונות משמועות, מ”זוג חברות שלי התחתנו דרך משפחה חדשה והן אומרות שהיה אחלה”. מגיע לנו שהארגונים האלה יעבדו בשבילנו, אנחנו משלמות להם כסף טוב ואין שום סיבה שכל המידע לא יהיה נגיש וברור לנו. כולל מחירים, זמן, יתרונות וחסרונות. אני בטוחה שהייתי יכולה לקבל את כל המידע אם הייתה עובדת בשבילו, אבל זה נראה לי מוזר שאף אחת עוד לא הרימה את הכפפה והכינה מסמך אחד: טבלה מסודרת שמסבירה הכל ותעזור לי ולאשתי לבחור איך אנחנו נרשמות כזוג נשוי בערב אחד מול הטלויזיה ולא ביום עבודה שכולל ים טלפונים.
אמא שלי תמיד צודקת: היה לי קשה להודות שאכפת לי מה יהיה כתוב בתעודת זהות, כי אם המדינה לא מכירה בנו אז שילכו לחפש. אבל אז אמא שלי התקשרה להגיד ש”הבן של” כן נרשם, ושזה חשוב כי מה יהיה שנרצה לקנות בית או להביא ילדים ולא היו לי תשובות. ידעתי להגיד לה שיהיה בסדר אבל לא ידעתי להגיד לה איך יהיה בסדר ואיך ירשמו אותנו או את התינוק שלנו- הטיעון של “אני מכירה זוג שלא התחתן והסתדר להן” לא תופס אצל שיפרה שלזינגר ופתאום נדרשתי לתת תשובות. אם אני לא יודעת להסביר לאמא שלי את העובדות איך אני יכולה לייצג החוצה ולהסביר על מה אני מוחה.
הטיעון של אני לא מסכימה לא פותר אותי מלעשות: עד עכשיו היינו בגישה של “אם המדינה לא רוצה שתלך לחפש”. לא אכפת לנו שאנחנו לא רשומות כזוג, ואם המדינה לא רוצה אותנו איתה בתנאים שלנו אנחנו נסתדר בלעדיה. אבל זה לא נכון. בהקמה של משפחה יש פתאום למעשים שלי השפעה לא רק על עצמי או על אישתי, אלא על עוד גור אדם שאני לא יודעת אם יוכל לקבל את שם המשפחה שלנו או לא. אנחנו כקהילה צריכים לפעמים לשחק לפי החוקים, או לפחות לדעת מה החוקים כדי לדעת על מה למחות.
הייתי רוצה שילמדו אותי את הזכויות שלי, יסבירו לי על מה ולמה אני צריכה להתקומם ושיאכילו את חברי הקהילה בכפית, כמו שעושים לסטרייטים כשרוצים לשכנע אותם.
בואו נעשה לביתנו.
פאנל חתונות גאות – יום רביעי, 9.1.19 בשעה 20:00 | המרכז הגאה גן מאיר | להרשמה מראש
תגובה אחת
כדי שהמדינה תשנה מצב אישי מ-ר’ ל-נ’ חייבים להציד תעודת נישואין אזרחיים מחו”ל שאותמה בחותמת אפוסטיל במדינה בה הונפקה. המדינה הזרה הקרובה ביותר לישראל שבה משיאים זוגות מאותו המין ללא דרישת אזרחות או תושהות מקומית שמנפיקים בה תעודות נישואין באנגלית (זה חוסך הוצאה על תרגום נוטריון) היא מלטה. להבנתי המצב דומה בדנמרק, פורטוגל ובגיברלטר. זה מצב שלא שונה מהדרישות בקנדה הרחוקה בה נישאו הזוגות שהגישו את בג”ץ נישואי קנדה לפני עשור וחצי, אך יותר קל”ב. יש מדינות בהן יש אמנם נישואין חד מיניים לתושבי ואזרחי המדינה, אך הם אינם פתוחים לזוגות ללא זיקה למדינה. אסי עזר למשל יכל להתחתן עם אלברט בברצלונה אך ורק משום שאלברט הינו אזרח ספרד. צריך לברר את כל הדרישות כי לכל מדינה יש סט דרישות משלה אבל צריך להקפיד להנשא בנישואין אזרחיים רגילים בלבד במדינות שמאפשרות זאת.