סופרמרקט של מסיבות

צילום: אלי בוחבוט

תומס שמש, האיש שהביא לתל אביב את מסיבות הפטיש וגאל אותנו מדימוי הגוף החד מימדי, עובר לשלב הבא – במקום להתלבט לאיזו מסיבה ללכת ואיזו להפסיד, מציג שמש את הקו:אופ – קונספט המשלב 3 מסיבות שונות באותו מועדון, המתקיימות במקביל ובהמשך מתאחדות למסיבת צהרים אחת.

“הקו:אופ בא מתוך צורך לתת חיבור בין קהלים משיקים”, מסביר שמש, “בכל סופרמרקט, ישנן כמה וכמה מחלקות הפועלות בו זמנית והלקוח יכול לבחור מה הוא אוהב מכל מחלקה ולטייל בין המחלקות. כך גם בקו:אופ. הבליין מעוניין לשנות אווירה ומוזיקה? הוא עולה קומה. פוגש קהל אחר, חוקיות אחרת של מסיבה, תאורה אחרת, הופעות אחרות ואנרגיה אחרת”.

לארוח הקונספט נבחר מועדון הדופלקס, אשר יכול להכיל 3 מסיבות במקביל. כך תוכלו, בבילוי אחד, לעבור מהאולם הגדול מלא אנרגיית ריקודים וזימה, כדוגמת ליין הביף, אל הקומה החשוכה בעלת וייב טכנו ואווירה ברלינאית, כדוגמת ליין מו:טק, אל עבר המרפסת המקנה אפשרות להרגע, לשאוף אוויר ולהתמנגל עם אנשים תחת כיפת השמיים.

בשעה 6 בבוקר כל הקומות מתנקזות לקומה אחת וכל הקהלים מתאספים למסיבת בוקר ממשיכה היוצרת תמהיל כל כך צבעוני שלא קיים בארץ בשום מועדון. מסיבות הבוקר הינן פתרון נפלא למסיימים בילוי לילי ומחפשים בית קבוע ואיכותי להמשך הבילוי.

כך, במסיבה הקרובה, יופקד ליין ה-MO:TEC על הקומה העליונה שתפעל מחצות ועד 6 בבוקר. קומת הביף תחגוג את אחת מהמסיבות הגדולות והסקסיות של השנה – מסיבת הספורט שפותחת את עונת החורף, ובקומת הגג צפוי ערב ספורטיבי חסר חולצות ומולטיסקסואלי מסביב לבריכה.

על האפטר ינצח עמיר גולני, הלב והנשמה המוזיקלית של הליין, שצועד יחד עם תומאס, והוא יביא סאונד של טכנו פרוגרסיבי ומלודי שמדבר לכל הקהלים גם יחד, החל מ-6 בבוקר ועד הצהריים.

הנושא המגדרי הופך ל- NON ISSUE

המאפיין המשותף לכל הליינים המתאחדים תחת הקו:אופ, הוא העיסוק, או חוסר העיסוק, במגדר. “אם בעבר, עניין אותי להוביל ולפתח תחום שהוא נישתי (וטאבו אפילו) בקהילה, הפעם אני מרגיש שהנושא הכלל מגדרי הופך להיות על סדר היום, או בעצם הופך ל- NON ISSUE בקרב הקהל הצעיר ודור ה-Z הבלייני”, מסביר שמש, “לאור הההתעסקות בשנים האחרונות בתחום הטרנסג’נדר, הן במדיה הקולנועית/טלויזיונית העולמית ואפילו במצעדי הגאווה בארץ, ובפעילות החברתית בתחום, נוצר דור פוסט היפסטרי אשר העולם בין הגבריות לבין הנשיות הינו רחב מגוון ואינו על מישוק קווי, אלא מעגל שבו כל אחד ואחת יכולים לבחור את הנקודה היכן הם מציבים את עצמם, ולהזיז אותה על ציר הזמן כרצונם.

נוצר דור פוסט היפסטרי אשר העולם בין הגבריות לבין הנשיות הינו רחב מגוון ואינו על מישוק קווי, אלא מעגל שבו כל אחד ואחת יכולים לבחור את הנקודה היכן הם מציבים את עצמם, ולהזיז אותה על ציר הזמן כרצונם

אם הביף מתעסק ב-ISSUE של להיות גברי, מוחצן בגבריות המחוספסת שלך, קינקי ואפילו אקסהיביציוניסטי (בטח ובטח ווייאריסטי) – ולשמור על עצמו כזה בקנאיות ואף לא תמיד לקבל את השונה ממנו, אז הקומות השניה והשלישית הן קומות NON-ISSUE, בהן כל מעגל הספקטרום הג’נדרי יכול לפעול ולמצוא צידוק. הקהל הזה מעצים בעיניי את הגדרת ה-QUEER ומפריח בו צבעים וגוונים חדשים. אני, שהוא אבטיפוס מובהק של הביף בוחר לצבוע את הזקן שלי בצבעים – האם זה הופך אותי לפחות גברי? האם הגבריות שלי נמדדת על פי החיצוניות שלי? ואם החיצוניות שלי משתנה, אז עד כמה זה משפיע על הגבריות הנתפסת שלי?!

לפיכך, אני חושב שכל אחד שהוא בליין, סטרייט או גיי, לסבית או טראנס, דו או א-מיני יכולים להתחבר לצבעוניות המוצעת באפיון הקהל. כולנו נכנסים לקטגוריה הזו, ואני מזמין את אלו שנהנים גם לראות אחרים רצים על הספקטרום הצבעוני הזה, מכל המגדרים ומכל העדפות המיניות שלהם. בעיניי הצבעוניות והפתיחות של שנות ה-90 חזרה, ובגדול”.

צבעים וגוונים חדשים | צילום: יח”צ

שמש לא אוהב לדבר על ההצלחה של הליינים, מאחר ולתפיסתו תהליך עבודה על ליין אינו נגמר לעולם, ותהליך שכזה מחייב אותו לקום ליצירה חדשה כל יום. אך אם מתעקשים, הוא יודע להסביר את היענות ונאמנות הקהל לליינים שלו בעמידה בכמה מטרות חשובות זהציב לעצמו.

“הראשונה – הקהל במרכז ברמת שירות אישי”, מסביר שמש, “ברמת מועדון לקוחות, ברמת בחירת נושאי פטיש לדון ולחגוג שמדברים אל הבליין ונאמנות מוחלטת שלנו כלפיו. השניה – שימת הנושאים המיניים, קבלת הסוטה וקבלת אני עצמי כסוטה – במקום הראשון. מבחינתי אין כמו לקבל פידבק מבליין שמתאר באזניי כי יצא מהארון של הפטיש מול חבריו והם אפילו באים ומבלים לצידו במסיבות שלנו. גרמנו לשינוי בקהילה בנושא פתיחות וקטלוג. גרמנו לשינוי גם ביחס כלפי קהילת הפטיש הסטרייטית כלפינו, כתת תרבות השייכת אליהם ועד היום היתה מורחקת ולא מקובלת. השלישית – אנחנו דנים בנושאים שאינם תמיד פופוליסטים אבל מגינים על הלקוח כמו מין מוגן והצורך בלהגן על עצמך ולהגן על השונה. תוך כדי כך יצרנו פתיחות וקבלת הקהל הנשא. דבר שאף ליין מסיבות אחר בארץ לא היה ועדיין לא מוכן לגעת בו. אני מעולם לא מדבר על מסיבות אחרות ומגרעותיהן, אלא רק על יתרונותינו, חוץ מבמקרה הזה. כואב לי לראות מסיבות אחרות אשר לא מעלות את הנושא לשולחן בשל פחד לאבד קהל או לקבל תווית מקהל אחר. יותר מזה, צר לי כי מובילי דעת קהל בקהילה מוציאים שם רע לביף כי מסתובבים בו נשאים וסקס הוא רע. אנחנו מביאים מודעות למרכז השולחן ולא מאמינים שהגישה צריכה להיות טאטוא מתחת לשטיח או “אצלנו זה לא קיים”. זה גורם לקהל שלנו להעריך את הליין ואת מה שהוא מעניק לו.

אנחנו מביאים מודעות למרכז השולחן | צילום: יח”צ

רביעית – לאורך כל השנים שלי בחיי הלילה, הקו המוזיקאלי היה ועודנו מהודק מוגדר ומוביל בתחומו. לקבל מחמאות מליינים אחרים בחיי הלילה היא רק דוגמא אחת להערכה של הקו המוזיקאלי שאני מוביל ועובד עליו עם צוות המפיקים המוזיקאלים והדיג’אים באופן אנטנסיבי. גם בתחום הנישה, ובטח בתחום האנדרגראונד – חייבים להוביל תמיד! והחמישית – קשורה לאופיי, הבנת צרכי השוק, קריאת המפה ברמה סוציולוגית וצרכי השוק הבלייני אליו אני פונה. אני אוהב לחקור, להקשיב ולהיות עד להתנהגויות אלו, ולזהות משבצת שלא מטופלת בחיי הלילה. כך אני יוצר שינוי. כך אני לא גונב או מעתיק מאף אחד. כך אני תמיד ראשוני. בעיניי זה חשוב מאוד ובעיקר מספק להיות הראשון שנוגע בחומר האנושי הלא ממוקד, ללכד אותו, לתת לו מענה ולביים לו ערבים שלמים עם חוויות שמדברות אליו תוך כדי הנחלת ערכים והלכי רוח שהוא בכלל לא מודע אליהם”.

האם יש איזו שהיא השראה ממנה אתה שואב את הרעיונות למסיבות?
“האדם הוא תבנית נוף ילדותו, ואני מרחיב את זה גם לנוף בגרותו. דברים שאספתי עימי לאורך חיי, מחול ותנועה, בימוי, ארט ותפאורה, עיצוב פנים ועיצוב פלסטי, אמנות עכשוית וטיפוגרפיה, אדריכלות , אופרה, גלאם רוק, אמנות אירוטית , פסיכולוגיה, סקסולוגיה, אלקטרוניקה , איפור, סטיילינג, גאדג’טים, תקשורת, ניהול, פיסול, עיצוב שיער, אופנה וכל דבר שעסקתי בו…אני בן אדם שמסוקרן מתחומים רבים ואוהב לעסוק בתחומים רבים. לצערי, כי אני משתעמם מהר מאוד מעיסוק בדבר אחד. היתרון שנוצר לאורך השנים הינו ידע עצום במגוון תחומים שעוזרים לי להגשים חלומות. ההשראות שלי באות מפנטזיות ופיליות (סטיות) מיניות בליין הביף, ומעולם הטיפוגרפיה למשל דווקא בתחום הטכנו. יש משהו סקסי בעיצוב פונט של כתב, טיפוגרפיה של פרצופו של האדם באיפור מדהימה אותי גם כן, תבניתיות של כוריאוגרפיה ובכלל שפת מחול ממשיכה עד היום להדהים אותי..כל אלו מתחברים לי נפלא לתבניתיות של מבנה טראק של טכנו. מכאן…אני מוקסם ושבוי מהטיול שדיג’יי טוב לוקח אותי ושובר לי את כל התבניות גם יחד למסע קסום אצלי במוח. עצם זה, גורם לי להשראות חדשות הנובעות מסט טכנו מעולה”.

יש משהו סקסי בעיצוב פונט של כתב | צילום: אלי בוחבוט

מדוע לדעתך למרות כל הגיוון בקהילה, שבא לידי ביטוי היטב בחיי הלילה, מודל היופי הגברי לא משתנה?
“כאחד שמתבונן במודלים, ששייך לעולם האופנה אני חושב שהמודל הגברי השתנה עד מאוד בקהילה. עד שנת 98 שדנה זכתה באירווזיון היו ליינים בקהילה שכללו את כל המגדרים בפנים. מקום אחד לבילוי קהילתי אחד. החל מאותו רגע, כבר לא הסתפקנו להשתייך לקבוצה הגאה. כל אחד רצה לבלות סביב קבוצה זהה לו, וכך נוצרו טיפוסים שונים, מודלים שונים סביב מוזיקה שונה או התנהגות חברתית שונה. כך נוצר מקום לביף להווסד, לאריסה לפרוח, לדרעק להצליח מלבד אותו מקום רחב ומיינסטרימי כמו מסיבות FFF ו-FOREVER TEL AVIV. כך קיבלת מודל אחד היפסטרי, מודל אחד מחוספס, מודל אחד נשי ועוד עשרות מודלים המשפיעים על מבנה גוף, שיער, לבוש והתנהגות.

עד שנת 98 שדנה זכתה באירווזיון היו ליינים בקהילה שכללו את כל המגדרים בפנים. מקום אחד לבילוי קהילתי אחד. החל מאותו רגע, כבר לא הסתפקנו להשתייך לקבוצה הגאה. כל אחד רצה לבלות סביב קבוצה זהה לו

בשנים האחרונות ישנה התעסקות בג’נדר יותר מאשר בהעדפה המינית. ועכשיו כל אחד מחפש את הבידול מהקבוצה, מחפש להפגין את עצמו בלבד ולהנות מהנוף הצבעוני שנוצר מכמויות האנדבידואלים שמסביבו. כך תקבל בחור מזוקן בלוק פוס-היפסטרי עם לק שחור על הצפורניים וסנדלי שורש. כך תקבל בחור עבה בשר שלא מחפש לשאת את דגל הדובים אלא להתהדר בסממנים נשיים ואף להיות לבוש באופן המשחק את המשחק המטשטש בין שני המינים. כך תקבל טראנסווסטייט שנהנים מלבוש המגדר השני גם ברחבת הריקודים. לכולם יש מקום והכוח הוא בשוני. לשם אני מכוון היום. לעשות את השינוי בקהילה ולאגוד יחד את כולם, סטרייטים (אשר החוקיות הג’נדרית חלה גם עליהם!!!) דו גייז לסביות וטראנס. ליצור מצב של NON ISSUE. הכל מקובל. הכל יפה. הכל מתאים. ולאור הרטרו של שנות ה-90 העובר עלינו בתקופה הקרובה…אז גם הכל מוחצן. לפיכך המודל הגברי והנשי השתנו לאין ערוך. הם נפסלו ונמחקו. יש מודל אישי”.

יש מסיבות בהן יש סלקציה בכניסה לפי קוד לבוש או נתונים פיזיים מסוימים. מה דעתך על כך? האם זה בסדר כשמדובר “באפליה מתקנת”?
“מסיבות בעלות סלקציה בכניסה לפי קוד לבוש נועדו לשמור על צוויון הפטיש של המסיבה. הגיון פשוט: אם אני השקעתי בלבוש פטיש אני מחפש פרטנר ממולי שבא עם הפטיש שלו המושקע. לא מדובר באפלייה אלא היצירת הומוגניות בקהל ורלוונטיות למסיבה.
במסיבות ביף אקסטרים – מועדון החברים הסגור שעובד על פי הקריטריונים הללו יצר קהילה מדהימה ומופרית, ומסיבה ששמה הולך לפניה בארץ ובחו”ל. זה לא היה קורה לולא תנאי זה. במסיבות אשר הינן NO ISSUE – כמו ה-CO:OP חשוב דווקא לנו לראות את האני-האמיתי והצבעוני של כל מי מהבליינים שמגיע אלינו. התמהיל הצבעוני שנוצר מצייר תמונה מדהימה וליברלית של קהל בוגר, שלם עם עצמו, מוחצן במידה ומקבל את השונה והצבעוני”.

CO:OP, MO:TEC  ו-BEEF בדופלקס | יום שישי 4.11.16 בשעה 22:00  | כניסה  50 -100 ש”ח