צילום: רן שלהבי
ביום רביעי השבוע התקיים בתל אביב הכנס הבינלאומי השלישי של ארגון מעלה – עסקים מנהיגים אחריות חברתית, ארגון הגג של כ-110 חברות מהמובילות במשק הישראלי, הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים של ניהול אחראי בישראל.
במסגרת הכנס התקיימו פאנלים בנושאים שונים הקשורים לאחריות תאגידית עם החברות הגדולות במשק, בהם לראשונה מושב מיוחד בנושא זכויות עובדים להט”בים וכיצד הקהילה העסקית בישראל השפיעה ומשפיעה על השיח הלהט”בי בחברה.
את הפאנל הנחה מגיש הטלויזיה נדב בורנשטיין ולצידו השתתפו מיכל שחל – מנהלת משאבי אנוש בחברת dell emc, ליאת מרק – מנהלת אחריות תאגידית dell emc, נטע פלר- סמנכ”לית משאבי אנוש natural intelligence, נעמה גלעדי- מנהלת קשרי חוץ פרוקטר אנד גמבל ישראל, שירי גולדברג – מנהלת התוכן של רשת וביאנקה לואיס- מנהלת מכירות logz.io.
“הרעיון של הכנס החל מתוך פגישה עם שירלי קנטור שהיא יועצת אחריות תאגידית ושותפה אמיתית לקידום להט”ב”, מסביר תומר אליאס, מנהל מוצר בחברת BigID וחבר בורד ב- LGBTech, “יחד עם אוראל ורן מהאגודה למען הלהט”ב ושחר מ LGBTech בנינו הצעה למושב הזה שהוא הראשון מסוגו בישראל. ההצעה הזו נשלחה באופן רשמי להנהלה של מעלה שבחנה את הצורך ובאמת נרתמה לעניין”.
“המהלך של שביתת הלהט”ב בקיץ האחרון היה תקדימי, חד פעמי וראשון מסוגו”, אמר מנכ”ל מעלה, מומו מהדב, “והוא מעורר הרבה עניין בעולם דווקא בשל העובדה שגם היום התייצבות רחבה של כל המגזר העסקי לצד הקהילה הלהט”בית אינה עניין של מה בכך. בתוך האחריות החברתית שמאמצים תאגידים וחברות מסביב לעולם עולה בשנים האחרונות החשיבות והרצון לייצוג הולם לקהילות הלהט”ב ובוודאי לקבוצות מוחלשות יותר בתוך הקהילה. אין ספק שחלק מהעניין נובע ממחויבות אישית של להט”בים בעמדות מפתח בעולם העסקי אבל גם מתוך הבנה של ההשפעה החברתית, יצירת מודלים חיוביים לחיקוי ותמיכה בפעילויות חברתיות. במסגרות של אחריות חברתית של תאגידים הקהילה הלה”טבית תופסת מקום הולך וגדל”.
חן אריאלי, נדב בורנשטיין ומנכ”ל מעלה מומו מהדב | צילום: Netanel Tobias
“בקיץ התחלנו מהפכה של מאות עסקים שתמכו בקהילה הגאה ועלינו לשלב הבא – כנס אחריות תאגידית בינלאומי עם מושב ייחודי בנושא הקהילה הגאה בו נחשפו חברות עסקיות רבות למה חשוב להן להתחבר לקהילה הגאה“, מסביר רן שלהבי, סמנכ”ל האגודה למען הלהט”ב, “במושב דיברנו על מצב הקהילה הגאה בקרב המגזר העסקי, יצירת סביבת עבודה מכילה ומגוונת עם דגש על צעדים פרקטים שניתן לעשות בחברות כבר ממחר. הצעד הזה יצטרף לעוד עשרות צעדים שלנו במהלך 2019 יחד עם השותפים שלנו מ LGBTech Israel וארגוני הקהילה”.
“מדהים לראות איך בניגוד למקבלי ההחלטות בממשלה, המגזר העסקי מבין בפה מלא שאנחנו על המפה, כמו שהרבה אורחים אמרו במושב היום: “non-issue”, מוסיף אוראל שיינין, מנהל מחלקת אחריות תאגידית באגודה למען הלהט”ב, “אנחנו עובדים על כך שזה יהיה “non-issue”. אנחנו לא מחכים לאף אחד שיעשה את העבודה בשבילנו. דרך שיתוף הפעולה הבין-מגזרי בין ארגוני הקהילה לתאגידים ולחברות אנחנו מוכיחים אימפקט שהביא אותנו לדרוס רגל בכנס הבינלאומי של מעלה, אימפקט שגם יביא אותנו לחברה שבסופו של דבר – אף אחד ואחת מאיתנו בשל זהותו המינית ו/או המגדרית לא יהווה issue”.
האם אתם בטוחים שכל הלהט”בים אצלכם בארגון יצאו מהארון?
עיקר האתגר שעמד בפני מתכנני המושב הגאה בכנס היה התוכן והדוברים.ות במושב.
“ישראל איננה חלוצה בתחום שילוב להט”ב והבנה של הצרכים ולכן יש מעטים שיכולים.ות לספר על תהליכים שהם.ן הובילו בהקשר הזה”, מסביר תומר אליאס, “לשמחתי מצאנו דוברות שהביאו צבע שונה בעשייה ובתחומים של כל אחת ואחת ואני מאמין שהמושב דירבן חברות אחרות לפעול יותר ולעשות עוד בנושא. מה שריגש אותי מאוד זו ההסכמה של ביאנקה להיחשף ולספר את הסיפור שלה כאם חד הורית, דיירקטורית ובארון. למרות ההישגים, יש עוד הרבה מה לעשות בישראל בנושא ובעיקר מחוץ להייטק. הייתי רוצה להגיע למצב בו יש יותר דוגמאות מחברות ותאגידים נוספים שיכולו לספר על איך הן בחרו לעשות שינוי וליצור סביבות עבודה מעצימות, נוחות ומקבלות את חברי הקהילה הגאה”.
“תעשיית הטלוויזיה היא חיה שונה בנוף”, מסבירה שירי גולדברג, מנהלת לוח השידורים של רשת שהשתתפה בפאנל, “שילוב הקהילה הלהט״בית בה הוא נון-אישיו. הכל על השולחן ומחוץ לארון. הגעתי לפאנל אמנם מתוקף התפקיד שלי ב”רשת”, אבל גם ובעיקר כחלק גאה בקהילה הזו, כדי לקדם מציאות דומה, מכילה ומבינה יותר בארגונים ותאגידים אחרים. לאחר שעה של שיחה כנה, פתוחה ומלאת דוגמאות למהלכים גדולים בחברות גדולות, יצאתי מהפאנל עם תקווה ואמונה מחודשות שאפשר לבנות פה עתיד טוב יותר”.
שירי גולדברג, מנהלת לוח השידורים “רשת”
נטע פלר, סמנכ”לית משאבי אנוש ב-natural intelligence, מאמינה שהפאנל הוא צעד ראשון ברתימת עוד ועוד ארגונים ליצירת סביבת עבודה מגוונת ומכילה.
“אני מדברת עם מנהלים בארגונים שונים שחושבים שאם יש להם להט”בים בארגון זה אחלה, אבל זה לא מספיק”, מסבירה פלר, “חשוב לקיים הדרכות למנהלים ולעובדים על התייחסות שווה ומכבדת לכל אדם בארגון באשר הוא וכן לעשות פעילות נקודתית שפונה לקהילה הלהט”בית, בדיוק כמו שעושים פעולות שקשורות לגיוון בתעסוקה לסוגיו השונים, צריך להתייחס גם ללהט”ב.
לפי מחקר שנעשה באנגליה על ידי חברת הייעוץ מקינזי – להט”בים שמרגישים שאינם יכולים לצאת מהארון במקום העבודה, מחוברים ופרודוקטיביים ב30% פחות מאשר עובד אחר. הרבה פעמים אני שואלת מנהלים בכירים אם הם בטוחים במאה אחוז שכל הלהט”בים אצלם בארגון יצאו מהארון והם מודים שהם לא בטוחים בזה. אני יכולה להגיד בלב שלם שאצלנו בארגון, בעקבות הפעילות שעשינו בשנים האחרונות, כל הלהט”בים יצאו מהארון”.
לדברי פלר, ליציאה מהארון במקום העבודה יש גם השלכה חברתית. “אחד המאפיינים של החברה הישראלית היא ה”חום הישראלי” והפתיחות”, היא מסבירה, “בחברה כמו שלנו, להישאר בארון כשכולם מדברים על מה עשו בסופ”ש, בזמן הפנוי, עם המשפחות ועם בני הזוג זה כמעט בלתי אפשרי. אנחנו יוצרים חברויות במקום העבודה ומשתפים מאוד בחיינו האישיים. אנחנו מבלים את רוב היום שלנו במקום העבודה לכן זה קריטי שזה יהיה מקום שכולנו מרגישים שיכולים להיות בו חופשיים ואותנטיים”.
נטע פלר, סמנכ”לית משאבי אנוש natural intelligence
עובדים שלא צריכים להסתיר הם עובדים מסורים יותר
הבסיס של הפאנל שעסק בקהילה הגאה במקומות העבודה הוא מיזם ה-IDSׁ) ׁIsrael Diversity Standard) של ארגון LGBTech, שנועד לסייע לארגונים למדוד ולשפר את הגיוון, ולאפשר לחברות וארגונים ליישם שיטות מומלצות ליצירת סביבות עבודה נוחות מקבלות ומעצימות עבור חברי הקהילה הגאה במקומות העבודה בישראל.
“ה- IDS הוקם מתוך הבנה שמועסקים.ות שמרגישים.ות בנוח במקום העבודה שלהם.ן ללא צורך להסתיר או לשקר ברבדים שונים מחייהם.ן הינם.ן עובדים.ות מסורים.ות יותר המשקיעים.ות את מרצם.ן בלתת לארגון בו הם.ן מועסקים”, מסביר תומר אליאס, “אנו שואפים למעשה ליצור סטנדרט של חברות שמוכנות להוביל את הדגל, ללמוד את הצרכים של הקהילה הגאה שמונה 8% מכלל האוכלוסייה ולהגיע לעובדים יותר מוכנות לכל תהליך אפשרי – הורות גאה, שינוי מין, פונדקאות, יציאה מהארון ועוד.
המימוש של היוזמה לא מונח רק בהצהרה עצמה אלא בצעדים אופרטיבים שכל חברה שמצטרפת לוקחת על עצמה.
“אנו בונים יחד עם הארגונים שהצטרפו למיזם, תוכנית עבודה שנתית המפרטת את הצעדים האופרטייבים שארגון נדרש ליישם בכדי לעמוד ביעדי הגיוון וההכלה שלו את הקהילה הגאה המועסקת. אנו מציעים בין היתר הדרכות, הכשרות וחומרים לימודיים שנבנו יחד עם ארגוני הקהילה, עוזרים בתהליך פתיחת תאים גאים ו-ERG’s ומעצימים שיתופי פעולה עם הקהילה וארגונים נוספים”.
תומר אליאס, LGBTech
המיזם מכסה היום מעל 20,000 מועסקים בכ- 20 ארגונים וחברות שהצטרפו ולא מעט נוספים בדרך להצטרף בקרוב. אך כמות המצטרפים היא לא ההישג היחיד של המיזם.
“אני גאה בכך שכל ארגון לוקח על עצמו משהו ומשפר את המדיניות שלו כתוצאה מהבנת הצרכים”, מסביר אליאס, “אבל אני גם מתגאה בכך שאנו עוזרים ליצור סביבה של מנהלים.ות מתקדמים.ות יותר – לראייה ניתן לראות את נטע פלר מנטורל אינטליג’נס ואת מיכל שחל מחברת דל ישראל שהיו איתנו היום במושב. הישג נוסף הוא ברמת הקהילה – העובדה שהמיזם שלנו עזר להביא את 15 החברות הראשונות לתמוך במחאת השוויון אומרת הכל. תאגידים פועלים מבפנים החוצה ועושים שיתופי פעולה עם ארגוני הקהילה השונים בזכות הבסיס שיצרנו. אנו אף מעודדים נראות גאה הן ברמת העובד והן ברמת רשימת המנהלים.ות הגאים.ות שהשקנו יחד עם גלובס בשבוע הגאווה האחרון. הכנס הזה ודריסת הרגל של הקהילה הגאה לארגון מעלה הוא למעשה הישג נוסף שניתן לרשום”.
מה החלום הכי פרוע שלך בנוגע להצלחת הפרויקט?
“החלום הכי פרוע שלי הוא שחברות ישראליות שורשיות וגופים ציבוריים כמו מכבי שירותי בריאות, שופרסל, קסטרו, אלתא, רפאל וזוגלובק יצטרפו לאמנה ויחתמו על ה Israel diversity standard. מהלכים כאלו בעולם הם משהו שהוא סטנדרט והגיע הזמן שהקהילה העסקית בישראל תראה את הערך בכך – שיש פה win win”.
תגובה אחת
[…] סיקור המושב של אתר WDG […]