CC BY-SA 2.0 | הכנסת | צילום: Israeltourism
חברת הכנסת איבתיסאם מראענה ממפלגת העבודה, העלתה בשבוע שעבר הצעה דחופה לסדר העוסקת בתנאי שהייתם בישראל של להט”בים שנרדפו בשטחי הרשות הפלסטינית. בהצעה, שאושרה בכנסת, מבקשת ח”כ מרעאנה להסדיר את נושא שהייתם בישראל, ולהסדיר את נושא ביטוח הבריאות של מבקשי המקלט הלהט”בים ואת הצורך החיוני שלהם באישורי עבודה, על מנת שיוכלו להשתכר בכבוד ולכלכל את עצמם בזמן שהייתם בישראל, עד שיימצא להם פתרון של קבע.
בישראל שוהים כיום כמה עשרות פלסטינים שנרדפו בשטחי הרשות הפלסטינית על ידי משפחתם או קהילתם, על רקע זהותם המינית או המגדרית. רבים מהם חוו ניכור מסביבתם הקרובה, איומים ואף אלימות קשה. הם ברחו לשטח ישראל במטרה למצוא מקלט ולקבל הגנה, אך כאן הם מוצאים עצמם ללא יכולת בסיסית להתקיים.
מטעמים שונים, ככל הנראה פוליטיים, מסרבת מדינת ישראל לקבל את בקשותיהם למקלט. כפתרון חלופי, בזמן שהותם/ן בשטחי ישראל מונפק עבורם/ן היתר שהייה לצרכי רווחה. היתרים אלה מונפקים למשך חצי שנה לכל היותר ומתחדשים על סמך הנסיבות הנלוות לכל מקרה. היתר הרווחה אינו כולל זכאות לעבודה ופרנסה, שירותי בריאות או שירותי רווחה. עובדה זו בעלת השפעה איומה על מצבם/ן של מבקשי ומבקשות המקלט הפלסטינים/ות, אשר גם כך נמצאים/ות במאבק הישרדות ארוך וקשה בשל הטראומות שחוו בתור א/נשים שנרדפו על רקע מגדרי.
תקופת שהייתם/ן בארץ יכולה להימשך שנים רבות שכן ברוב הפעמים אין פתרון אחר להסדרת מעמדם/ן בישראל והם/ן ממתינים/ות ליישוב מחדש במדינה מערבית שלישית שתקלוט אותם כפליטים לשטחה. במקרים המעטים שקיים נתיב להגשת בקשות להסדרת מעמד בישראל, בחינתן של אלה נמשכת שנים ארוכות.
“היה יום היסטורי אתמול בכנסת”, אמרה ח”כ מרעאנה, “ההצבעה על הצעה לסדר דחופה שיזמתי בנושא הכאוב של קהילת הלהט”ב הפלסטינית שנרדפת ברשות הפלסטינית ומגיעה לישראל הינה סוגיה הומנטרית שדורשת בהחלט להעלות אותה לסדר היום של הכנסת. ארגונים אזרחיים שונים מספקים להם כל שביכולתם – במזון, סיוע מול הרשויות, טיפול רפואי ועוד. אך בשל הסירוב של מדינת ישראל לספק להם היתר עבודה, ובהיעדר יכולת להשתכר, הם חשופים מאוד לניצול ורובם אף מידרדרים לזנות. על מדינת ישראל לאפשר להם להתפרנס ולשהות כאן בכבוד עד ליציאה לישוב מחדש במדינה אחרת, שם יוכלו לבנות חיים בטווח הארוך. אישור ההצעה צפוי לקדם את הדיון בנושא בוועדות הכנסת, בדרך למציאת פתרון הומניטרי הולם לאוכלוסייה הנרדפת הזאת”.
צילום: דוברות הכנסת
נאלצים לשרוד ללא כל תמיכה רגשית או חומרית
בחודש אוקטובר 2021 פרסמו עמותת הבית השונה להעצמת הקהילה הלהט”בית הערבית, ארגון היא”ס בישראל ועמותת אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה, נייר עמדה בנושא מצבם של פליטים נשים ולהט”בים בישראל.
על פי נייר העמדה, שלושת הארגונים ביחד מטפלים כרגע ב-36 פלסטינים מבקשי/ות מקלט להט”בים ונשים. חמישה נוספים יצאו ליישוב מחדש במדינה שלישית בעזרת נציבות האו”ם לפליטים בשנים 2020-2021.
“25 פלסטינים/ות מתוך 36 שבטיפולנו נמצאים/ות על רצף הזנות”, מסבירים הארגונים בנייר העמדה, “שניים נוספים נמצאים בזוגיות לא רצויה לצורך הישרדות. מדובר באחוז גבוה מאוד מתוך מטופלינו (75%) של פלסטינים/ות מבקשי מקלט שמדינת ישראל מאשרת שהם/ן זכאים/ות למקלט בשטחה על ידי מתן היתרי רווחה אך אינה מותירה להם/ן דרך לקיים את עצמם/ן ואת צרכיהם הבסיסיים (ביטחון תזונתי, קורת גג). לכן בלית ברירה הם/ן מוצאים את עצמם/ן על רצף הזנות, דבר המצביע על בעיה עמוקה שאינה מטופלת.
במקלטים קהילתיים נמצאים כרגע 4 מטופלים/ות בלבד וכל השאר נאלצים לשרוד ללא כל תמיכה רגשית או חומרית, מלבד התמיכה שארגוני הסיוע מסוגלים לספק, אשר לא מתקרבת למתן המענה הדרוש לתחזוק צרכים קיומיים. הגרוע מכל הוא שגם “בני המזל” הנמצאים במסגרות ומקבלים סיוע פסיכו-סוציאלי אינם/ן מסוגלים להשתקם אל מחוץ למעגל הזנות, בשל היעדר האפשרות לעבוד באופן חוקי והעובדה שלאחר יציאתם/ן מהמסגרות הללו אינם זכאים עוד לכל /ות ליווי רווחתי או סוציאלי אחר. עובדה זו חותרת תחת כל ניסיון שיקום, שכן תקווה ותכנון לעתיד הן מן היסודות הבסיסיים ביותר בעבודת שיקום”.
על פי נייר העמדה, מדיניותה של ישראל המונעת ממבקשי/ות המקלט הפלסטינים/ות אפשרויות תעסוקה ושיקום עומדת בניגוד להתחייבויותיה של ישראל להגן, לסייע ולשקם נשים קורבנות אלימות, כפי שמצוין בהמלצה כללית מס’ 17 של האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים שעניינה הגנה על נשים קורבנות ושורדות אלימות.
“הרציונל העומד מאחורי החובה לספק הגנה לנשים נפגעות אלימות על רקע מגדרי (Violence Based Gender) עומד גם בהקשר לשיקומם/ן של להט”בים שסבלו מאלימות וברחו לישראל. על פי הגדרתו של פורום IASC של האו”ם ושותפים נוספים, אלימות על רקע מגדרי מתייחסת לאלימות המופעלת על אינדיבידואלים “מתוך הרצון להעניש את אלה אשר חורגים מנורמות מגדריות”, כולל אינדיבידואלים אשר חורגים מנורמות אלה על בסיס נטייתם המינית. לכן חובתה של ישראל לספק הגנה, סיוע ושירותי שיקום עומדת גם בהקשר ללהט”בים”.
