צילום: באדיבות YES
רופול דראג רייס היא תכנית מאוד מיוחדת ביחס לשאר ההיצע הקיים, שכן בניגוד לתכניות אחרות, שם נשים ‘עושות דראג’ ועולות על דמות טלוויזיונית, בדראג רייס מי ש’עולה על’ הם דווקא גברים, ולו רק בשביל זה שווה לבהות בתכנית כמה דקות.
אלה שניחנו בביקורתיות יתרה יבחינו בעובדה הזאת ופתאום יסתכלו על העולם בצורה שונה, שכן זה דיי משעשע להבין שכל מה שנשים עושות ועוברות בטלוויזיה זהה לחלוטין למה שהגברים הללו עושים ומכונה דראג. כמו כן באופן כללי התכנית מרובה ברפרנסים לתרבות האמריקאית שבחלקה זלגה לישראל, שלא לדבר על שפע של אופנה מרתקת וכשרון רב.
בנוסף להרבה מאוד מעלות, התכנית לא מפספסת הזדמנות להראות את אחד הצדדים היותר מתסכלים בתרבות הדראג, בדומה לכל תרבות אחרת, והוא חוסר היכולת של הרבה מלכות דראג להבין ולגלות סבלנות לרעיונות ששונים משלהן, בין אם הן משתתפות בתכנית או שופטות בה. התוצאה היא שמדי פעם מבליחה מלכת דראג מיוחדת ובאופן שיטטי מקבלת תגובה עויינת מהאנשים בתכנית.
הנוכחית היא אדור דלנו, שספציפית מאוד משעשעת אותי. גם בעונה השישית שהיא השתתפה בה וגם בעונת האול סטארס שמשודרת עכשיו הם לא מבינים אותה, למרות שמכבדים אותה יותר מפאת הצלחתה המסחרית. בעיניי יש לה את כל הדברים המגניבים שעושים דראג כל כך כייפי – ויזואליות מעניינת ומחדשת, יכולות איפור וביצוע גבוהות ומעל לכל, היא לא פוגענית ולוקחת את עצמה בהמון הומור.
בראש ובראשונה אני מישהו שמאוד אוהב דראג ובמיוחד את אלה שהם קצת שונים ממה שרגיל לראות. יכול להיות שהם אלו שבאמת מעניינים אותי יותר, או יכול להיות שככה אני מרגיש ביום יום ואני מזדהה יותר כשזה דומה בדראג. אני אוהב את אלה שעושים משהו מעניין יותר ממה שמרגילים אותנו לצפות לו, אני אוהב את המוזרים והמשוגעים והלא ברורים, ואם אני לא מבין את זה – סימן שאני הולך להתעניין בזה יותר. לכן מאכזב לראות שדווקא אותם אנשים עוברים את ההדרה וההצקה הרפטטיבית הזאת.
כנראה שאין זה מקרי שמה שקורה בתכנית מאוד מזכיר את מה שקורה במעגלי הדראג בישראל – מי שלא דומה לאלה שעשו דראג עד כה פשוט לא תהיה מוערכת ויזלזלו בה, לא ינסו להבין אותה ובאופן כללי היא תידחק לצד אם יתאפשר הדבר.
