המאבק לשוויון זכויות לקהילה הגאה בזירה הפוליטית-ציבורית

השבוע נפתח מושב החורף של הכנסת. כבר ביום הראשון של המושב התחדשו הדיונים בוועדת הרפורמות על עידוד התחרות בשוק הבנקאות, שר האוצר הציג את עיקרי תקציב המדינה בפני וועדת הכספים, ועדת העבודה דנה בתאונות עבודה בשוק הבנייה, והתקיימו עוד 19 דיונים נוספים – שככל הנראה לא שמעתם עליהם. וזה אפילו לא נחשב יום עמוס במיוחד. על סדר יומם של חברי וחברות הכנסת יש לא מעט נושאים לחודשים הקרובים ובין שלל הנושאים אפילו יספיקו לדון שם בשבועות הקרובים גם על אפליית תושבי יהודה ושומרון בשל העדר תשתיות תחבורה ציבורית. על מה כנראה לא ידברו? ניחשתם נכון, על אפליית הקהילה הגאה.

למה בעצם? כי ישנם לא מעט בעלי אינטרסים פוליטיים, מימין וגם משמאל, שדואגים להסביר לנו בכל פעם מחדש שזו לא העת. הם אומרים ש”צריך לבחון את הנושא לעומק” או ש”הקואליציה בעייתית”, אבל הם אף פעם לא בוחנים שום נושא ואפילו הם יודעים שבשיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל תמיד תהייה קואליציה של מפלגות בעלות עמדות שונות. אותם בעלי אינטרסים ממהרים להסביר שהצעות החוק שמועלות הן לא רציניות ואין להן כל סיכוי לעבור, ובכלל – הם טוענים – הן נועדו רק ככלי לניגוח פוליטי.

אני מאמין שיש להצעת חוק חשיבות גם אם לא התקבלה בקריאה השלישית, אבל גם אם נניח שהצעות חוק הן אתגר קשה במיוחד בקואליציה הנוכחית, הרי שיש עוד שורה ארוכה של כלים פרלמנטריים שניתן לעשות בהם שימוש; ועדות, שדולות, שאילתות והצעות לסדר – כל אלה הם כלי העבודה הנוספים של חברי הכנסת, ובדיוק כשם שנגר לא תמיד עושה שימוש רק במסור – כך חבר הכנסת לא חייב תמיד לעשות שימוש רק בכלי החקיקה.

לרשות חברי הכנסת עומדים מגוון רחב של כלים פרלמנטריים שיכולים לקדם ולעודד שוויון זכויות לקהילה הגאה בישראל ורק צריך לדעת איך ומתי וכיצד להתאים את האמצעי למטרה

ייזום דיונים בכנסת הם כלי עבודה חשוב לא פחות מחקיקה. דיון בוועדה בכנסת מכנס סביב שולחן אחד את כל הגורמים המקצועיים, את משרדי הממשלה הרלוונטיים, את חברי הכנסת ואת נציגי הציבור והמגזר השלישי שפועלים בתחום. עצם ההתכנסות היא לעיתים בעלת משמעות גדולה בפני עצמה ופעמים רבות כבר במהלכה מתגבשים שיתופי פעולה חיוניים. כך לדוגמא ישיבת ועדת הספורט בנושא להט”בפוביה בספורט בישראל הובילה לשיתוף פעולה בין מועדון ספורט גאה למשרד לביטחון פנים והמועצה למניעת אלימות בספורט. דיונים בוועדות הם לעיתים גם דרך לקדם עבודת מטה במשרדי הממשלה. דוגמא מובהקת לכך קיבלנו בישיבת ועדת הבריאות ביום זכויות הקהילה הגאה, כאשר במסגרתה נציגי משרד הבריאות הודיעו על ההחלטה לקיים פיילוט למתן PREP כטיפול מונע לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להידבקות ב-HIV.

הכנסת היא אמנם הרשות המחוקקת של מדינת ישראל כמו שלמדנו בשיעורי האזרחות, אבל חברי וחברות הכנסת עושים הרבה יותר מרק לחוקק חוקים. הם מעלים מידי יום נושאים לסדר היום, מאשרים תקנות, מפקחים על עבודת משרדי הממשלה, מטפלים בפניות ציבור, שואלים שאילתות ויוזמים מחקרי מדיניות. לרשות חברי הכנסת עומדים מגוון רחב של כלים פרלמנטריים שיכולים לקדם ולעודד שוויון זכויות לקהילה הגאה בישראל ורק צריך לדעת איך ומתי וכיצד להתאים את האמצעי למטרה.

במרוצת השנים סיפרו לנו שאת כל ההישגים הגדולים במאבק על שוויון הזכויות שלנו קיבלנו באמצעות בית המשפט, ולא בפעילות פוליטית בכנסת ובממשלה. זכויות רבות של חברי וחברות הקהילה אכן ניתנו לנו בפסיקות תקדימיות בבתי המשפט אבל חשוב להזכיר שלקהילה הגאה בישראל היו גם הישגים אדירים בזירה הפוליטית-ציבורית והזנחת הזירה הזו תהא הכרזה על תבוסה בקרב עוד בטרם החלה המערכה עצמה.

הכותב עודד פריד הוא פעיל לקידום מדיניות ציבורית ללהט”ב, מיוזמי יום זכויות הקהילה הגאה הראשון בכנסת ולשעבר מנכ”ל האגודה למען הלהט”ב