הלהט"בים הערבים בקנדה נלחמים בפינקוושינג הישראלי

פסטיבל הגאווה בהליפקס, קנדה, המתקיים החל משנת 1987, הוא אחד מפסטיבלי הגאווה הגדולים במדינה. מלבד המצעד המתקיים בעיר נערכות תערוכות המציגות את חיי התרבות והקהילה של תושבי נובה סקוטיה הגאים.

בין שאר דוכני הפסטיבל, ניתן למצוא גם את הדוכן של המועצה היהודית האטלנטית – ארגון הגג של הקהילות היהודיות בקנדה האטלנטית (הכוללת את 4 המדינות השוכנות לאורך חוף האטלנטי של קנדה).

השנה התקיים ויכוח לגבי הדוכן היהודי, לאחר שקבוצת Queer arabs of halifax פנתה אל הארגון המנהל את הפסטיבל, בבקשה להסיר את הקמפיין הפרו ישראלי שהופיע בדוכן לקראת הארועים הבאים. הקבוצה טענה כי חומרי ההסברה של הקמפיין שנועד להציג את חיי הלהט"בים בישראל ולקדם את התיירות הגאה לתל אביב, אינו מקובל מכיוון שהוא מקדם מדינה המפרה חוקים הומניטריים בינלאומיים.

"רבים מבני הקבוצה שלנו הרגישו מבודדים או נדחקים לשוליים בעקבות נוכחותו של תוכן זה", אמר אחד מדוברי הקבוצה, "אנו מצפים מהנהלת הפסטיבל לזהות כל תוכן המבוסס על פינקוושינג ועושה שימוש בנראות הגיי פרינדלית בעוד באותו זמן מבצע הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי".

במהלך חודשי הקיץ קיימה הקבוצה קמפיין שקרא לאסור על חלוקת חומרי הסברה ישראליים ביריד הגאווה, בטענה כי גם הם מהווים פינקוושינג, תוך שהם מדגישים כי מטרתם אינה לסמן את כל חברי הקהילה המקומיים או אף אחת מקבוצות הקהילה המקומיות, אלא פשוט "לקרוא לצדק חברתי לכל בני האדם ולא רק ללהט"בים".

"אנו מצפים מהנהלת הפסטיבל לזהות כל תוכן המבוסס על פינקוושינג ועושה שימוש בנראות הגיי פרינדלית בעוד באותו זמן מבצע הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי"

מנגד, טענו הארגונים היהודיים בקנדה נגד ההחלטה לצנזר את הקהילה היהודית. "בחרנו להציג את ישראל מכיוון שהיא חלק מהזהות שלנו כיהודים", הסבירה נעמי רוזנפלד, מנכלית המועצה היהודית, "לא מדובר פה על המצב במזרח התיכון, אלא על מדוע אנחנו רוצים לקחת חלק באירועי הגאווה ולבטא את עצמנו".

הארגונים היהודים זכו לתמיכה מצד ג'יימי ביילי, מנהיג השמרנים המתקדמים, שכתב ליו"ר ארגון הגאווה של הליפקס כי הוא תומך במדינת ישראל ולא ישתתף במצעד במידה וההחלטה לצנזר את הדוכן היהודי תתקבל. "קשה לדמיין עוול אבסורדי יותר מהמחשבה שאגודת גאוות הליפקס תצביע כדי להשתיק את עמדותיהם ודעותיהם של חלק תוסס אחר של הקהילה המקומית שלנו".

מאות התפקדו על מנת להשפיע על ההצבעה

לקראת האסיפה הכללית של הארגון האחראי לקיומו של הפסטיבל, פעלו שני הצדדים במרץ לגיוס קולות, שיסייעו להם להטות את הכף בהצבעה בנושא.

ביום רביעי האחרון, הגיעו אל האסיפה הכללית יותר מ-300 בני אדם, לאחר שלאסיפה בשנה הקודמת הגיעו כ-30 בלבד. כמות המשתתפים העצומה הביאה למצב בו היה קשה לשלוט באסיפה, ורוב חברי הקהילה הלהט"בים סיפרו כי הם הושתקו בכל פעם שניסו לדבר, התנהגות שהובילה את רוב חברי קבוצות המיעוט (בעיקר ערבים וטרנסים) לעזוב את האולם.

בהצבעה שנערכה בסיום האסיפה, הוחלט לדחות את הבקשה להסיר את החומרים הישראלים מהדוכן היהודי, ברוב של 210 קולות נגד הבקשה לעומת 106 בעד.

ביקורת רבה נשמעה על ניהול האסיפה וההצבעה, בעיקר מפי חברי קהילה להט"בים שטענו שרוב המתפקדים החדשים, שהתפקדו על מנת להשפיע על ההצבעה, הם סטרייטים סיסג'נדרים לבנים, שהפקיעו את קבלת ההחלטות מידי חברי הקהילה בכוחנות ובאלימות.

ראשי הארגון ניסו להרגיע את הרוחות ופרסמו פוסט בפייסבוק, הקורא להמשך ההדברות. "אנחנו יודעים שהלילה היה קשה, במיוחד עבור קבוצות מסוימות", נכתב בפוסט, "אנו מעבדים את מה שקרה ואת ההשלכות על הפסטיבל ועל הקהילה. החודשים האחרונים העניקו לנו הרבה חומר למחשבה בנוגע להתנהלותן של קבוצות בתוך הקהילה בינן לבין עצמן, כולל אותנו. התהליך רחוק מלהיות מושלם ואנחנו עדיין לומדים. זהו לא המקום בו הדברים מסתיימים, השיחה ממשיכה".