צילום: צילום מסך ערוץ הכנסת
הכנסת דחתה אתמול בקריאה טרומית את הצעת התיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) המבקשת לשנות את הגדרת “בן משפחה” בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, ובתוכה את סעיפי המשנה העוסקים בהגדרות “אלמן”, “אלמנה” ו”שכול”.
הצעת החוק נדחתה ברוב של 43 מתנגדים (כולם מהקואליציה) לעומת 31 ח”כ שהצביעו בעד הצעת החוק, כולל ח”כ אמיר אוחנה שהצביע נגד עמדת הממשלה ותמך בהצעת החוק.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת ההצעה היא לאפשר הכרה ומתן סיוע לבן זוג של חייל שנספה שהוא בן אותו המין, וכן לזוג הורים של חייל שנספה שהם בני אותו המין.
ח”כ רויטל סויד, שיזמה את הצעת החוק, הזכירה למליאה כיצד הצעת החוק נפלה בפעם הראשונה שהוגשה, בדיוק לפני שנתיים, יום לאחר יום זכויות הקהילה הגאה בכנסת, והסבירה כי למרות ההסברים שניתנו לפני שנתיים שטענו כי אין צורך בשינוי החוק מכיוון שבפועל הדברים מתקיימים כסדרם, הדבר אינו נכון.
“מה אנחנו בעצם אומרים? מה אנחנו אומרים להם בתיקון החברתי הכל-כך גדול הזה? דמכם מותר? כשאתם חס וחלילה תילחמו, אם חס וחלילה תיפלו למען המולדת, לא יכירו בכם? מה אנחנו אומרים לזוגות חד-מיניים שיש להם ילדים בצבא, שהורה שגידל את הילד שלו כל חייו, 18 ו-20 שנה, אבל הוא לא ההורה הביולוגי, הוא בסך הכול היה ההורה שלו 20 שנה, הוא לא יוכל להיות מוכר כהורה שכול? ואל תגידו לי אחר כך בממשלה, או סגן השר אלי בן-דהן שיעלה – אל תגידו אחר כך: בפועל מכירים בזוגות חד-מיניים כאלמן או כאלמנה. אל תגיד לי את זה. אמרתם את זה גם לפני שנתיים”.
סגן שר הביטחון, ח”כ אלי בן דהן (הבית היהודי), הגיב בשם השר הממונה ואמר:
“עמדת הממשלה היא כי יש להתנגד להצעת החוק, מפני שהתיקון המוצע מיותר. קצין התגמולים, הפועל מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, מכיר הלכה למעשה בבני זוג של נספים שהם בני אותו מין, וגם בזוגות חד-מיניים של הורים לנספים. אין צורך בבקשות מיוחדות או בפנייה לערכאות, כפי שנטען בדברי ההסבר להצעת החוק. פניות של בני משפחה אלו מטופלות בשגרה, ללא הבחנה בין זוגות בני מין אחד ובין זוגות אחרים. התיקון המוצע, אם כן, מיותר. על כן, אני מציע לכנסת לדחות את הצעת החוק”.
ח”כ בן דהן המשיך לומר דברי תורה על הדוכן עד שקיבל אישור להגעתם של מספיק חברי קואליציה הדרושים על מנת לדחות את החוק,ואז החלה ההצבעה השמית, במהלכה הצביעון 43 חברי כנסת נגד הצעת החוק, ו-31 חברי כנסת הצביעו בעד.
“יכולתם לעשות פה היום היסטוריה”, אמרה ח”כ סויד, “יכולתם להכיר מהדלת הראשית בזכויות הקהילה הגאה. לא, חס וחלילה, בענייני דת ומדינה, לא, חס וחלילה, בעניינים ששנויים במחלוקת, אלא בעניין שמאחד פה את כולנו, את כולנו בבית הזה – בשכול. השכול מאחד פה את כולנו”.
“כל עוד בן זוגי היה בין החיים זכיתי לליווי של הצבא”
הצעת החוק הועלתה לראשונה לפני שנתיים, בעקבות מחאתם של מילואימניקים גאים במהלכה הוקם אוהל מחאה מול הככנסת.
בדיון שערכה שדולת המילואימניקים שעסק בהיבטים הציבוריים והמשפטיים של אי תיקון החוק, והדרכים בהן ניתן להמשיך את העשייה הציבורית והפרלמנטרית כדי להביא לשינוי עוול זה, סיפר אדיר שטיינר, אלמן שכול, כיצד למרות הסברי הממשלה, השוויון לא מיושם בפועל:
“כל עוד בן זוגי היה בין החיים זכיתי לליווי של הצבא”, סיפר שטיינר, “מיד לאחר מותו זכיתי להתעלמות מוחלטת ואפילו כשניסיתי להיכנס לטקס של חללי ענף הרפואה מנעו ממני להשתתף. כיום אני לא זוכה להכרה או לטיפול כלשהו באגף ההנצחה של משרד הביטחון”.
הפלתה של הצעת החוק לפני שנתיים לוותה בהצהרות של שר הבטחון דאז משה יעלון, ומחליפו בתפקיד אביגדור ליברמן, כי משרד הביטחון ימשיך להתייחס באופן שווה למשפחות שכולות חד מיניות ולמשפחות שכולות הטרוסקסואליות.
