Drag up your ass

אחרי שהדראג כבש את המיינסטרים, מבקשים אמני הדראג מייקל אנג'לו ואלה סטארדסט להביא לקדמת הבמה את הדראג הקווירי והחתרני. "דראג הוא אמנות חסרת גבולות, ואנחנו אוהבים להשתמש בכל מה שהיא מציעה"

זה כבר כמה עשורים שהדראג בישראל נמצא גם בשוליים אך במקביל כובש את המיינסטרים, עם אמנים כמו בנות פסיה, אילן פלד (מירי פסקל), פאות קדושות ואוריאל יקותיאל. מתוך התפתחות טבעית של האמנות על ידי א.נשים יצירתיים בארץ, ובזכות השפעות מחו"ל דוגמת התוכנית RuPaul’s Drag Race וסגנונות הדראג החדשים שהיא חושפת לעולם, הדראג בארץ מתפתח ומשתנה.

ערב הדראג Drag up your ass מבקש להעניק במה לפרפורמרים מגוונים על קשת הדראג ולדראג שהוא לאו דווקא "קלאסי" או "יפה", אלא דראג קווירי, חתרני ומגוון, ובכך לפתח את סצנת הדראג המקומית. הערב הוא תוצר של שיתוף פעולה של הקוק שוק והתחת עם שני אמני דראג: מייקל אנג'לו (שירלי קליינמן) המחזיק בתואר מלך הדראג הלבנטיני ה-2 ואלה סטארדסט (רק אלה, כמו מדונה), זוכת הדראגוויזיון 2015.

"יש הרבה יותר משחק עם קוויריות ומגדרי ביניים", מסבירה אלה את ההבדל בין הדראג ה"קלאסי" לדראג ה"קווירי" יותר, "עם לוקים משונים שלאו דווקא שמים דגש על יופי, אלא יותר על פרפומנס שבא להעביר מסר או לעורר רגש. מבחינתנו זה מה שאנחנו מעוניינים לקדם. דראג הוא אמנות שהיא בעצם חסרת גבולות, או לפחות בעלת גבולות גמישים ואנחנו אוהבים להשתמש בכל מה שהיא מציעה ואלו גם סוג הפרפורמרים שאנחנו מקדמים".

את ההשראה לסטייל שלה שואבת אלה בעיקר מהגלאם רוק של הסבנטיז והאייטיז, ומאמנים כמו דייויד בואי, דיווין ג'ון ווטרז, אמנדה ליר, קלאוס נומי, וכו'.

"מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מושפעת מהסבנטיז והפיל שלהן", מסבירה אלה, "מאוד נמשכתי תמיד למראה ווירדי שמשלב בתוכו מעט פסיכוטיות. מאין משיכה לחצר האחורית של הפרברים באותה התקופה. מלכת הדראג דיוויין תמיד נתנה השראה לייצר חיים פרבריים עם טוויסט, ודייויד בואי עם המסתוריות שלו נתן הרגשה של שייכות לזן מסוים של יצורים שלא הרגישו קשורים לכדור הארץ.

אני מאוד אוהבת את המראה של התקופה בהכל, מעיצוב הפנים עם הבגדים והאיפור והשיער. פרפורמנס נותן לי מפלט להביע בו את הפנטזיות והעמימות המגדרית שאני מרגישה שנמצא בתוכי. אני אוהבת לשחק עם זה וההשראה הכי גדולה מגיעה מאנשים שלקחו את האומנות שלהם ללבל אקספרסיבי מבחינת יצירת דמות, ולפעמים נתנו לדמות להשתלט עליהם. אני לרוב מרגישה שאני תמיד על סף טירוף וזה משהו שתמיד משך והפחיד אותי באותה נשימה".

עוד בנושא:  מדגראסי ועד ארתור - הנראות הלהט"בית בסדרות הנוער

מייקל אנג'לו | איפור: ניר פלסטיקו | צילום: הדר עזריה

מייקל אנג'לו | איפור: ניר פלסטיקו | צילום: הדר עזריה

אצל אמנדה ליר מצאתי הזדהות באופנה והדרך שהיא זזה, כמובן שסיפור חייה הוא פלוס ענק והיא הייתה מאהבת של המון מפורסמים כמו בואי אבל משהו בגוף שלה מהפנט אותי. לומר עליה שהיא טרנסית זה בעייתי, היא לא הייתה בתפקיד הגבר מימיה אז אין ממש טרנסג׳נדריות מג׳נדר לג׳נדר, וזה משהו שאני מתחברת אליו מאוד גם לי קשה עם המינוח על עצמי. אם כבר טרנסקסואליות, היא לא ממש התפתחה כגבר או לקחה על עצמה את התפקיד. ההזדהות שלי נוגעת לעמימות שלה, כי למען האמת אני לא מרגישה לא גבר ולא אישה.

כדראג קינג אני לא פחות מרשים או מעניין מקווינז

מייקל שואב את ההשראה שלו מכל דבר, בעצם. "אני עדיין תוהה אם לא פיתחתי דמות עם מאפיינים ברורים או שפשוט נעים לי לא להגביל את עצמי בכל פעם שאני עושה נאמבר", הוא מסביר, "שאני בעצם רוצה להטמיע את עצמי במה שקורה על הבמה באותו הרגע ולשכוח מההתחייבויות שלי לאיזו דמות שאני מחויב לקיים שוב ושוב. אני גם אוהב המון סוגים של מוזיקה אז אני לא מגביל את עצמי. בעיקר חשוב לי להראות שכדראג קינג אני לא פחות מרשים או מעניין מקווינז. שיש לי אמירה ונוכחות, שאני מעורר רגש חזק ונוצר איזשהו קסם, שנותן לקהל מה שהוא רוצה ובעיקר מה שהוא אפילו לא ידע שהוא רוצה עד שהוא פגש אותי. מאוד מעריך נאמברים עם מסר, שמעוררים מחשבה. או כאלה שיוצרים תגובה רגשית עוצמתית, שיצאת מההופעה ולקחת איתך ממנה משהו.

ellastardust

אלה | צילום: אבי מזרחי

אני מאוד מתחבר לאמנים שיש בהם אנדרוגניות כמו דייויד בואי ואנני לנוקס. גם החיבור ביניהם הוא משהו מופלא בעיניי, כמו הפרפורמנס שהם עשו יחד ל Under pressure שהוא מבחינתי אחד מהרגעים הכי אנושיים שנראו בפרפורמנס אי פעם. לנוקס היא אלילה שלי מילדות, תמיד הדהים אותי איך היא מצליחה לשדר עוצמה בנשיות ובגבריות שלה, גם כשהיא משדרת חולשה היא תמיד מעוררת איזו הזדהות מכשפת. הכל אצלה כל כך מוגזם ועם זאת כל כך מעורר הזדהות, אבל אולי זה פשוט בגלל שאני מוגזמת. אבל אני מתחברת גם הרבה פעמים לפרפורמרים שכאילו יש בהם יסוד גברי קלאסי מאוד חזק, בעיקר אמני היפ הופ כמו קנייה וסט וליל' וויין.

עוד בנושא:  "למרות שיש אומנים ויוצרים גאים, במיינסטרים אין תרבות גאה אמיתית"

דראג כקונספט מספק לי המון השראה לחיים. הוא מלמד אותי לזרום, לאתגר את עצמי, לפרוץ גבולות ולשחק עם כל דבר. יש המון אמני ואמניות דראג שאני מעריצה. אמנים ארופאים עם לוקים אוונגארדים כמו לי באורי המנוח, RAW-Duo השבדים. אמנים אמריקאים כמו שרון נידלס שעושה "Spooky drag". דראג שמאוד מושפע מסרטי אימה, אני מגדירה אותה כשילוב בין מרלין מנסון לליידי גאגא. ג'ניקס מונסון שהיא שחקנית מדהימה וגם שרה בלייב, ועוד. ברמת ההזדהות, יש מלכה בשם Bob the drag queen היא מלכה אמריקאית מ-ד-ה-י-מ-ה שמתחרה בימים אלו ממש בעונה ה-8 של RuPaul’s drag race וגם מועמדת די רצינית לזכייה. היא אינטליגנטית בטירוף, מערבבת בנאמברים קטעים מסדרות יחד עם מוזיקה. היא מגדירה את הלוקים שלה כלוקים של נשים שחורות קלאסיות מכל מני סוגים. אני מאוד מעריכה את זה שלנאמברים שלה יש אמירה חזקה מאוד, היא לא חוששת להעליב או להיות בוטה. יש לה המון כישרון וביטחון עצמי ויש תחושה חזקה של אדם שיודע מאיפה הוא בא ומה הוא רוצה להעביר. זה מאוד מרשים ומרגש בעיניי.

יחד עם אלה ומייקל יופיעו בערב גם Isha, נור, נואר סטיירופום, OZ וקארמה סוטרה המהממיםות. כל אחד ואחת מהם יביא לבמה את סגנונו היחודי. את הערב תנחה קול קולטון.

Drag up your ass | 8.4 בחצות | "תחת", אבן גבירול 106 | כניסה  30 ש"ח כולל כניסה למסיבת הקוק שוק שתתחיל ב-02:00.

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

עכשיו בוודג'

אסור לפספס!

עקבו אחרינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן