מתוך: משפחה בהתאמה. באדיבות: יח”צ.
פסטיבל הקולנוע הגאה TLVFest חוזר בפעם ה-18 עם 155 סרטים מ-42 מדינות. מבחר מבלבל ללא ספק, אז הנה אני כאן עם המלצות לכמה סרטים שלא כדאי לכם לפספס.
ספק אם תצליחו לתפוס את הכרטיסים הבודדים שנשארו להקרנה של סרט הפתיחה של הפסטיבל, “כולנו זרים“. אם לשפוט על פי הסרטים הקודמים שביים אנדרו היי (“45 שנים” ו”Weekend”) ועל פי קאדר השחקנים הנפלא – פול מסקל, אנדרו סקוט, קלייר פוי וג’יימי בל – מי שכן יצליח להשיג כרטיסים ייהנה ללא ספק. אז תנסו.
לסרט הנעילה של הפסטיבל דווקא כן נשארו כרטיסים, אז כל מי שאוהב מחזות זמר – קדימה, להסתער על “נצנצים ואבדון“. סיפור האהבה המתקתק הזה מתרחש במקסיקו סיטי, שמעולם לא נראתה טוב יותר, ושזור בלהיטים של הלהקה הלסבו-קווירית “אינדיגו גירלז”.
עוד ממתק לחובבי המחזמר – הסרט “חזרה גנרלית“, תרגום לא מוצלח ל-“Theatre Camp” שכשמו כן הוא – קומדיה על מחנה קיץ כושל במקום שכוח-אל שנמצא בסכנת סגירה, והמדריכים מחליטים שאם כבר להיסגר אז שזה יהיה עם מחזמר מושקע. אנסמבל השחקנים משובח וכולל את בן פלאט (“אוון הנסן היקר”, “הפוליטיקאי”), מולי גורדון (שבעה בייבי), איו אדבירי (הדוב) קרוליין אהרון (גברת מייזל המופלאה) ואיימי סדריס (מנדלוריאן) והתוצאה מצחיקה למדי.
קלאסיקה להט”בית וסרטי דוקו
אחד הדברים הנפלאים בפסטיבל הוא היכולת לחשוף לקהל צעיר סרטים להט”ביים קלאסיים שהוא לא ראה, כמונו, בזמן אמת. אז אם אתם מהדור שלא ראה את סרטי המופת הישראליים “חסד מופלא” של נחום גוטמן, או “ידיים קשורות” של דן וולמן, תעשו לעצמכם טובה ולכו לראות אותם בפסטיבל. וגם אם ראיתם אותם מזמן, מדובר ביצירות שתמיד כדאי לחזור ולראות אותם על המסך הגדול.
כדאי לכם לראות גם את “אלים ומפלצות“, ולו בזכות איאן מק’קאלן הנפלא, וכמובן גם את “מסיבת נישואין” של אנג לי, שהוא סרט חמוד וממש כיפי.
בתיעודיים – אם לא ראיתם עדיין את “הילד שבי” על יהודה פוליקר או “אם זה נגמר” על ענבל פרלמוטר, מדובר בשני סרטים מעולים שכדאי לכם מאוד לראות. וכמובן את “בעילום שם” של אודי מרדכי שנפגע בפיגוע בברנוער, שבעיניי הוא הסרט התיעודי הישראלי המרגש ביותר שראיתי השנה.
סרטים עלילתיים וקצרים
סרט קצר שמעורר עניין השנה הוא “דרך מוזרה לחיות” – המערבון הלהט”בי הקצר של אלמודובר. לא הסרט הכי טוב שלו, אבל עדיין מרגש ומצחיק, במיוחד בזכות תצוגת המשחק של פדרו פסקל ואית’ן הוק, עם הופעה קצרה (מדי) של מאנו ריוס הלוהט מ”אליטה”. טוב עשה יאיר הוכנר שחיבר את הקרנת הסרט הקצר הזה להקרנה של שלושה סרטים ישראלים שמתחרים בתחרות הסרט הקצר הישראלי, ובכך העלה את מפלס העניין בהקרנה הזו, 81 דקות מסקרנות ללא ספק.
בין הסרטים העלילתיים הארוכים החדשים שמגיעים אלינו מרחוק ניתן למצוא את “כל צבעי העולם בין שחור ללבן“, סרט פורץ דרך כי הוא נעשה בניגריה. במרכזו סיפור אהבה שמתפתח לאט בין נהג משלוחים לצלם חובב. זהו אולי לא הסרט הכי מתוחכם ומעניין בפסטיבל, אך הוא ללא ספק האמיץ ביותר בפסטיבל. צריך לזכור שבניגריה יחסי מין בין גברים הם עבירה פלילית, כשבצפון ניגריה העונש הוא סקילה בפומבי ובדרום ניגריה העונש עלול להגיע עד 14 שנות מאסר.
סרט נוסף ששווה צפייה הוא “טווס” הדרום-קוריאני. הסיפור על חזרה לבית המשפחה הלא מקבלת בכפר נידח כלשהו הוא אחד הסיפורים הלהט”ביים השחוקים ביותר, אבל כאן הוא מקבל כיוון אחר, מיוחד ומקסים. מעשה ברקדנית שצריכה לממן את הניתוח שלה להתאמה מגדרית, בדיוק כשאביה נפטר וככל הנראה השאיר לה חלק בירושה. היא מחליטה לחזור לכפר הנידח אל המשפחה הלא מקבלת ואל המקום שעדיין מסרב לקבל אותה כבחורה, שם היא צריכה להחליט אם לעשות כמה ויתורים או להישאר נאמנה לאמת שלה. טוויסט משפחתי מפתיע מביא, איך לא, לסוף טוב.
“משפחה בהתאמה” האמריקאי הוא סיפור נוגע ללב על אהבה ואובדן, ועל יצירת המשפחה שאתה בוחר. כאשר ילד האומנה שלהם חוזר לאמו הביולוגית, חייהם של תומס ואוסקר משתנים באופן דרמטי. אוסקר מטביע את עצמו בעבודה, בצילומי תוכנית טלוויזיה ברחבי ארה”ב, בזמן שבעלו תומס נשאר אבוד וללא משפחה. תומס נעזר בחבריו ומתחיל במסע לגילוי עצמי.
גם “עצמות ושמות” הגרמני הוא סרט מוצלח, שבמרכזו בני זוג שחיים יחד. האחד, סופר מצליח, והשני – שחקן שמצטלם לסרט בו הוא אמור לקיים יחסים בעירום מלא עם שחקן צעיר, למורת רוחו של בן זוגו הסופר. הסצנה בה הם מתווכחים על זה משעשעת במיוחד, כשתראו תבינו למה.
מערכת היחסים שלהם עוברת טלטלה, בין הרצון המשותף לשמור על הקיים לבין הרצון של כל אחד מהם לפתח את עצמו בנפרד.
עוד סרט גרמני מוצלח הוא “נסחף“, שבמרכזו סיפור שכל צעיר להט”בי שעבר לחיות לבדו בעיר הגדולה יתחבר אליו מאוד. מוריץ בן ה-22 עובר לברלין כדי לחיות עם בן הזוג שלו יונאס. די מהר יונאס מחליט שנמאס לו ממוריץ, ומשאיר אותו עצוב ובודד. מסע הגילוי העצמי של מוריץ כולל סקס, מסיבות והרבה סמים, ובסופו הוא יוצא מחוזק ועצמאי.
“יריב“, הנציג של שבדיה לאוסקר השנה, הוא סרט חזק על גבר שנאלץ לברוח מאיראן עם משפחתו בעקבות שמועה שמאיימת על חייו. הוא מגיע עם אשתו וילדיו למלון מוזנח בצפון שבדיה שמתפקד כמחנה פליטים. על אף חוסר האונים הגבר מנסה לשמור על תפקידו כראש המשפחה. כדי להגביר את סיכוייה של המשפחה לקבל מקלט, הוא מפר את הבטחתו לאשתו ומצטרף למועדון ההיאבקות המקומי, מה שגורם לשמועות חדשות להתחיל לצוץ.
“משק בית למתחילים“, הנציג של צפון מקדוניה לאוסקר השנה, הוא סרט מרגש על אמא חד-הורית (אנמריה מרינקה, “4 חודשים, 3 שבועות ויומיים”) שכדי להשאיר את שתי בנותיה אצלה נאלצת להתחתן עם השותף שלה לדירה. אלא שלשותף ההומו יש גם בן זוג צועני צעיר שחי איתו. ועכשיו כולם צריכים לנסות להיות משפחה אחת.
דרמה מרגשת נוספת היא “ערפל כסוף“, סרטה השני של הבמאית והתסריטאית סשה פולק, שמשתפת כאן פעולה עם השחקנית ויקי נייט, ומשלבת בתסריט זיכרונות מאירועים אמיתיים בחייה של נייט. סיפורה של פרנקי בת ה-23 שנפצעה קשה משריפה בילדותה, ומנסה כבר 15 שנה להביא את האחראים לדין. היא עובדת כאחות בבית החולים שבו ניצלו חייה, ומתאהבת במטופלת בשם פלורנס. פרנקי בורחת ממשפחתה הלהטבופובית כדי למצוא מקום בטוח אצל פלורנס ומשפחתה, אך עד מהרה מתחילים לצוץ סדקים במערכת היחסים הזו.
ונקנח בדרמה משפחתית מקסימה במיוחד בשם “עשרים אלף מינים של דבורים” שמגיעה בספרד. השחקנית הראשית כאן זכתה בפרס לתפקיד הראשי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין האחרון. ואם עד כאן לא התרשמתם אז אוסיף שהיא בסך הכל בת 10.
הסרט מתרחש במהלך חופשת הקיץ של אם ושלושת ילדיה, בכפר קטן ושמרני בחבל הבאסקים שבצפון ספרד. אנו נחשפים לעולמן של האם, הסבתא ונשים נוספות שחיות בכפר. כולן עמלות כמו דבורים, וכל אחת מהן שונה מהשנייה כמו המינים השונים של הדבורים. ובין כולן נמצאת לוסיה בת השמונה, שאיננה יכולה יותר לשמור את הסוד שלה בבטן. התכוננו להתרגש והכינו את הממחטות.
TLVFest הפסטיבל הבינ”ל ה-18 לקולנוע גאה | 21-31 בדצמבר | בסינמטק תל אביב, מרכז תרבות אניס ביפו ומרכז לתרבות אלטרנטיבית | מידע וכרטיסים באתר הפסטיבל
