איך בתוך עולם מלא שנאה, הפכנו אט אט לבועת מלחמה יוקדת? איך בתוך יקום מלא חושך וניכור, מצאנו עצמינו מצטרפים למעגל האש הבוערת?
רבים בתוך עצמנו, שונאים את מהותנו, ומעלים כל דבר שלא נראה לעצמינו על מוקד הזלזול ושאט הנפש.
לא אתה צודק ובטח לא אתם טועים, לא אנחנו ולא הם, לא רק אנחנו ביחד וכל השאר לחוד. פשוט לא.
אנחנו חייבים להבין שכולנו משוואה אחת של הפכים וצדדים שונים. מותר לך להיות ימני בדיוק כמו שלשני מותר להיות שמאלני, אין עוון בלהאמין בארץ ישראל השלמה, בדיוק כמו שאין פסול בלהאמין שלתת שטחים בעד שלום זה הכרחי – אם אתה חושב ומאמין כך.
מותר לחבוש כיפה ולצאת בלילה לדרינק בבר ומותר גם לא להאמין שיש פה אלוהים מעלינו.
מותר פה ביבי ומותר מרצ.
מותר לחשוב שהפיגוע באורלנדו היה פיגוע טרור נגד הלהט"ב ומותר להאמין שהוא היה נטו פיגוע טרור נגד האנושות בכלל, מותר!
לא בטוח שנסכים, לא בטוח שנקבל, לא בטוח שנאהב, אבל חייבים להבין את זה –
זה מ ו ת ר ! ! !
כל עוד דרכינו צרופות בנועם וליבותינו שווים ואינם מחפשים לחרחר מדון ומלחמות- אז דעותינו שוות- בדיוק כמו שליבותינו שווים ומאוחדים בעתות כאב וסולידריות למעשי פשע ושנאה. לא משנה איפה לא משנה למי!
כאלו אנחנו – לב שלם של אהבה, סדוק למיליון חלקים קטנים שמחפשים קצת שקט בתוך כל הרעש הנורא הזה.
