צילום: עמוד פיסבוק מקיף ו’
בסוף השבוע סערה העיר באר שבע לאחר שהורים בבית הספר התיכון מקיף ו’ איימו לשלוח את ילדיהם לבית הספר בחולצות בצבע שחור, אם מנהלת המוסד, מתי מינדלין, תאפשר לצעירים להט”ביים תלמידי התיכון לציין את יום היציאה מהארון הבינלאומי.
”אני מחנכת את הילדים שלי לסובלנות, אבל הדבר הזה לא יהיה בבית הספר”, אמרה אחת האמהות בשם קבוצת ההורים שהתנגדה לציון היום המיוחד בבית הספר, “זה לא נושא שצריך לדון בו במערכת החינוך”.
הארועים בתיכון מקיף ו’ החלו שבוע לפני – ארגון הנוער הגאה הפעיל דוכן הסברה לבני הנוער במקיף, כאשר קומץ תלמידים מבית הספר לקח את הפלאיירים של הדוכן וקרע אותם, וחלק מהתלמידים אף דרכו על דגלי הגאווה של הדוכן. כמחאה התלמידים שלקחו חלק בדוכן ההסברה החליטו להתלונן בפני מנהלת בית הספר ולהשמיע את קולם.ן וזהותם.ן, שבוע לאחר מכן ביום הבינלאומי ליציאה מהארון. מנהלת בית הספר, מתי מינדלין, אפשרה ותמכה באקטיביזם המבורך של תלמידיה ותלמידותיה לעמוד על זכותם הדמוקרטית וזכותם השוויונית להיות מי שהם, מתי שהם ובכל מרחב שהם נמצאים בו – גם בין כותלי בית הספר. מינדלין שלחה מייל מפורט מטעם הנהלת בית הספר לכלל התלמידים בו נכתב כי ניתן להגיע עם בגדים צבעוניים לכבוד האירוע, מה שכאמור הקים מספר מועט של הורים שקראו להתנגד למהלך ולהגיע לבושים בשחור.
המעשה הנכון ביותר הוא להיות לא נורמלי
נורמטיביות היא שם המשחק בשנה האחרונה: מפלגת נועם שעולה לכותרות עם הערות של “עם נורמלי בארצנו”, קריאותיו של שר החינוך רפי פרץ על טיפולי ההמרה ועכשיו גם קומץ הורים מתיכון מקיף ו’ בעיר באר שבע שמחליטים שלא יפה ולא נאה שתלמידים יפגינו את זהותם הלהט”בית במרחב שבו הם לומדים, מתחנכים, יוצרים קשרים וכמובן גם מתאהבים.
הגבול הדק בין לרצות להיות כמו כולם לבין לרצות להיות מי שאתה, הוא גבול שאנחנו לא מפסיקים לחוש בכל מעשה שאנחנו מבצעים בחיי היומיום שלנו, ואחרי האירוע שהתרחש בתיכון מקיף ו’ המעשה הנכון ביותר הוא להיות לא נורמלי.
החינוך במדינת ישראל מעלה את השאלה מהו חינוך ערכי ובמה דוגל מוסד החינוך אליו אנחנו שולחים את הילדים שלנו. לרוב הורי ההגמוניה הישראלית מצפים לסדר, ניקיון והעיקר שהילד שלהם עומד בתלם, והולך ישר כמו סרגל שלב אחר שלב אל חייו הבוגרים. ובכל זאת אם אנחנו פורמים את השלבים החינוכיים של הילד אנחנו מגלים שחינוך הוא לא רק תיאוריה ומשטר לימודי, אלא גם הפנמה אישית וקבלת העצמי.
במקרה הזה במקיף ו’ מתברר לנו שהתלמידים לא רק הפנימו מהי זהותם ולא רוצים להיות “נורמלים” בעיניי חבריהם לספסל הלימודים, אלא גם הולכים בגאון אל מול השלטון ששם להם רגל בשנה האחרונה עם אמירות להט”בפוביות של שר החינוך. זה שיעור החינוך הטוב ביותר שאנחנו יכולים להעניק לבני הנוער היום – להביע את דעתם מתוך זהותם.
השגיאה הגדולה שנעמדת כאן היא הצורך הבלתי פוסק של ההורים לא לזוז לרגע מדרך הישר. ללכת ישר כל הזמן ולא לשאול את עצמם, ולו לרגע, שאלות מהותיות על חייהם האישיים והחברתיים. אבל את מה שהורים לא יכולים ליישם, הצליחו תלמידי מקיף ו’ ליישם – הם לא מפחדים מתפיסות שמרניות והראו להורים שלהט”בפוביה לא מקובלת, לא בבית ספרם.
הכותב הוא אקטיביסט בקהילה הגאה בבאר שבע וסטודנט בתואר שני ללשון עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב
