ריטלין – תרופה מעולה להפרעות קשב וריכוז או סם מסיבות מסוכן לכל דבר?

Pixabay | cc0

כאשר אנו הרופאים/ות מנפיקים מרשמים לריטלין עבור מטופלים, אחד הדברים שאנו נדרשים לציין במרשם הינו “הנ”ל נמצא במעקב רפואי שלי”, ולא סתם! ריטלין הנה תרופה שחוללה מהפכה בכל הקשור לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, אך בשנים האחרונות הולכת ומתגברת מגמה ובה צעירים רבים משתמשים בה שלא לאינדיקציה זו, אלא כסם מסיבות לכל דבר. הפעם נתרכז בהשפעותיה, תופעות הלוואי שלה, והשילוב שלה עם חומרים ותרופות אחרות.

ריטה, ויטמין R, סמארטיז, סקיפי,COC JUNIOR ,DIET COKE אלו רק חלק משמות הרחוב של התרופה בארץ ובחו”ל וחלק אף מכנים אותה “קוקאין לעניים”.

ריטלין (METHYLPHENIDATE) הינה תרופה מאוד ותיקה, שהופקה לראשונה בשנת 1944 והשימוש בה החל בפועל באמצע שנות ה-50 של האלף הקודם. עם השנים הולך וגובר השימוש בתרופה באופן משמעותי. ב-1985 יוצרו בארה”ב 1361 ק”ג של ריטלין, בעוד שבשנת 1995 עלה המספר כבר ל-10,400 ק”ג ,ומאז המספרים רק הולכים ומאמירים.

בשנים הראשונות לאחר יציאת התרופה לשוק השימוש בה היה בעיקר לחולים עם “עייפות כרונית”, דכאון ומצבים נוספים כמו בעיות זיכרון ומחלות הגורמות לישנוניות במהלך היום (“נרקולפסיה”). כיום התרופה מאושרת ע”י ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) להפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה במהלך היום ובמקרים חריגים לדיכאון.

התרופה בהתוויות אלה נמצאת במשלבים שונים, חלקם קצרי טווח וחלקם ארוכי טווח, במינונים של 10-60 מ”ג. התרופות המוכרות ביותר בקבוצה זו הינן ריטלין, קונצרטה, אדראל (אטנט) וויואנס. חשוב לציין כי מרשם לכל אחת מהתרופות הנ”ל ניתן לקבל רק לאחר אבחון אצל נוירולוג או פסיכיאטר, ולמטופלים באופן כרוני, ישנה אפשרות של חידוש מרשם בלבד דרך רופא/ת המשפחה שלהם.

שימושים אחרים בריטלין

הדרך היחידה והנכונה לנטילת ריטלין הנה בצורת כדורים בבליעה דרך הפה ובמינונים מותאמים. כפי שכבר צוין, בשנים האחרונות הולכת וגוברת מגמה של שימוש בתרופה ובתוך כך – גם צורות נטילה שונות כשהנפוצה בהן הנה ב”הסנפה”, ובמקומות מסוימים אף בהזרקה ועישון. דיווחים ראשונים לשימוש  בתרופה בהסנפה כבר דווחו בתחילת שנות ה-90 בעיקר בקרב נערים, שקיבלו את התרופה כטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

נמצא כי כאשר התרופה נלקחת במינונים גבוהים בהסנפה, ההשפעה שלה דומה מאוד לקוקאין. כאשר התרופה נלקחת בדרך זו ישנה עליה משמעותית ומהירה מאוד של רמות הדופמין במערכת העצבים, מה שמוביל לתחושה של “HIGH” ואופוריה אך מצד שני חושף את המשתמש לסכנות הרבות הטמונות בנטילה של סם מסוכן . לכן חשוב מאוד לרופאים/ות, הרושמים את התרופה למטופליהם ובכך גם לוקחים אחריות על השימוש שלהם בה, לנסות ולהבין האם ישנו סיכוי כי המטופל/ת או חבריהם ישתמשו בתרופה שלא למטרה העיקרית שלה, וכן להסביר לו על ההשלכות של שימוש שלא באינדיקציות לשמה היא ניתנה.

אז ריטלין וקוקאין – מה הקשר?

ריטלין הנה תרופה פסיכו-סטימולאנטית (מגרה את מערכת העצבים) אשר גורמת לעליה ברמות הדופאמין במערכת העצבים, והתגובה הכוללת יכולה, בד”כ במינונים גבוהים, להיות דומה לזאת של אמפטמינים וקוקאין. במחקרים שנעשו מצאו כי ריטלין וקוקאין פועלים על איזור דומה במוח (ה”סטריאטום”). זו הסיבה שנטילת התרופה בעיקר במינונים גבוהים (60 מ”ג ומעלה) אך לאו דווקא, עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות של יתר לחץ דם קיצוני, דופק מהיר, התקפי חרדה, ובמקרים מאוד קיצוניים גם אירועים לבביים חריפים. בנוסף, נמצא כי כאשר נעשה בה שימוש בהסנפה היא עובדת על אזורים ספציפיים במח שגורמים לאופוריה ובכך גם להתמכרות.

ריטלין ואלכוהול – אחד מתוצרי הלוואי המסוכנים של ריטלין בעת פירוקו בגוף נקרא ETHYLPHENIDATE. נמצא שישנה עליה משמעותית בתוצר לוואי זה כאשר נוטלים ריטלין בשילוב עם אלכוהול, ולכן שילוב של אלכוהול וריטלין יחדיו מעלה את הסיכוי לתופעות לוואי של צריכת מינון יתר של ריטלין.

ריטלין ותפקוד מיני – מדובר בשאלה מורכבת. מצד אחד עליה ברמות הדופמין בעת נטילת התרופה גורמת לרבים לעליה בחשק המיני אך עם זאת, ובעיקר כאשר התרופה נלקחת כ”סם מעורר” ובשילוב עם אלכוהול, ישנה ירידה משמעותית ביכולת להגיע לזקפה. יש לציין כי בספרות הרפואית אין מידע רב על תפקוד מיני בקשר לנטילת ריטלין אך מריכוז החומר בספרות הרפואית  ניתן להבין שבמינונים נמוכים התרופה דווקא עוזרת לשיפור החשק המיני אולם כאשר עושים בה שימוש במינונים גבוהים, היא גורמת לבעיות בהגעה לזקפה ,בדומה לסמי מסיבות אחרים בעלי אופי “ממריץ”.

ריטלין ומשקל – באנשים הנוטלים ריטלין באופן קבוע נמצא כי בעת נטילת ריטלין ישנה ירידה בתאבון. העלייה בדופמין באזורים מסויימים במוח גורמת לירידה ברצון לאכול וירידה במשקל. עם זאת חשוב לציין כי כאשר בדקו זאת לאורך זמן, בעיקר בילדים ובנערים מתבגרים, מצאו כי לאחר 3-6 חודשי טיפול קבוע ההשפעה על המשקל הולכת ונעלמת וכי המטופלים חוזרים למשקל ההתחלתי שלהם. בארה”ב נעשה שימוש שלא בהתוויה לתרופה גם כטיפול המעודד ירידה במשקל.

האם ריטלין היא תרופה ממכרת?

ריטלין יכולה להיות תרופה ממכרת. ההתמכרות היא בעיקר “התמכרות פסיכולוגית”, ובעיקר כאשר היא משמשת כסם ממריץ במינונים גבוהים ופחות בשימוש בה להפרעות קשב וריכוז. ההתמכרות דומה להתמכרות לחומרים מקבוצת האמפטמינים.

הרעלת ריטלין חריפה – מנת יתר של ריטלין יכולה לגרום להפרעות פסיכיאטריות כמו הזיות, פסיכוזה, בלבול, התנהגות אגרסיבית, מאניה והתקפי חרדה. בנוסף, דופק מהיר, עליית לחץ דם קיצונית, רעד בידיים,פרכוסים, ובמצבי קיצון אף אירועים לבביים חריפים, כלומר התקף לב. ראוי לציין כאן כי רבים מהרופאים/ות המחדשים את מרשם התרופה למטופליהם אינם מודעים לסכנות של השימוש ההולך וגובר בתרופה, ובנוסף לא מודעים לבדיקות שעל המטופלים לעבור לעיתים תכופות יותר, כמו: בדיקות סימנים חיוניים פשוטים כלחץ דם.

לסיכום, ריטלין הינה תרופה מצוינת להפרעות קשב וריכוז אך השימוש בה שלא בהתוויות לשמה נועדה ובעיקר כ”סם ממריץ” רק הולך וגובר, בעיקר בקרב נערים מתבגרים וכחלק מסצנת המסיבות. במינונים גבוהים ההשפעה של ריטלין דומה מאוד לאמפטמינים וקוקאין, בעיקר כאשר נעשה בה שימוש בהסנפה ובשילוב עם חומרים נוספים כמו אלכוהול. הרעלת ריטלין, המתרחשת בעיקר כאשר היא נלקחת במינונים גבוהים, עלולה להוביל למצבים מסכני חיים ולהפרעות פסיכיאטריות קשות. אם אתם נוטלים את התרופה חשוב שתהיו מודעים לתופעות הלוואי שלה ולצורך לבדוק מידי כמה חודשים מדדים כמו לחץ דם ודופק וכן לבצע בדיקת אק”ג.

בכל שאלה הנכם מוזמנים לפנות לצוות מרפאת גן מאיר.

הכותב ד”ר רועי צוקר, הוא רופא למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב ורופא שותף במרפאת גן מאיר, חבר בחברה לקידום בריאות להט”ב בהסתדרות הרפואית