צילום: מתוך פייסבוק
ביום רביעי האחרון התגלתה בחברון גופתו של אחמד חכם חמדי אבו מרחיה, כשראשו כרות ומונח לצידה. מרחיה, פלסטיני בן 25, התגורר בשנתיים האחרונות בישראל אליה ברח לאחר שנרדף וקיבל איומים ברצח על רקע הנטייה המינית שלו.
דבר מותו של מרחיה התגלה בעקבות סרטון שהופץ ברשתות החברתיות, בו נראית גופתו מוטלת לצד הדרך. חבריו של מרחיה בישראל, שחששו לשלומו לאחר שנעדר מעבודתו משעות הבוקר, קישרו מיד בין היעלמותו לבין הסרטון ושיערו שהגופה בסרטון היא גופתו של מרחיה.
קרובי משפחתו של מרחיה, המתגוררים ברשות הפלסטינית, פרסמו הצהרת אבל, אך נמנעו מלהתייחס לנסיבות מותו. “זהו פשע מכוער מאוד”, אמר אחד מקרובי משפחתו לתחנת הרדיו הפלסטינית אל קראמה, וביקש לכבד את פרטיות המשפחה לאחר “הפשע הנתעב וחסר התקדים הזה שזעזע את המולדת”.
לא ברור כיצד הגיע מרחיה מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית. מכריו בישראל בטוחים שהוא נחטף מישראל חזרה לחברון שם נרצח. לדבריהם, לא הייתה לאחמד שום סיבה לחזור לחברון בעצמו, במיוחד לאור הסכנה שנשקפה לחייו. גם חבריו הקרובים ביותר שסייעו לו בישראל טוענים שזו הסיבה לרציחתו.
“הוא סיפר שאנשים בכפר רוצים להרוג אותו”, ספרו מכריו בישראל, “הוא פחד מהאחים שלו, מהדודים שלו, מבני הדודים שלו”.
אך כוחות הבטחון הפלסטינים שחוקרים את המקרה, ואף עצרו חשוד ברצח, נמנעים מלהתייחס אליו כאל פשע שנאה, ולא מציינים בבירור את סיבת הרצח. “מדובר בסוג חדש של פשע שאנחנו לא רגילים אליו בחברה הפלסטינית”, אמר דובר המשטרה הפלסטינית, לואי ארזיקאת, “זאת התפתחות מסוכנת ויש לבחון אותה ולנתח אותה באופן רחב ומעמיק כדי להבין מדוע האירוע התפתח בצורה הזאת”.
להט”בים פלסטינים לא מקבלים בישראל זכויות של מבקשי מקלט
בזמן שהותו בישראל היה אחמד פעיל בקהילה והשתתף בקבוצה לאוכלוסייה הערבית הגאה בדרום. החברים הרבים שהכירו אותו מההתנדבות מספרים על אדם רגיש, אמיץ ואופטימי, שעשה כל מה שצריך על מנת להתחיל חיים חדשים בקנדה, אליה ביקש להגר.
לצורך קידום בקשת ההגירה שלו, נעזר אחמד בארגון הבית השונה, המסייע ללהט”בים ונשים פלסטינים בהגשת בקשות מקלט בחו”ל.
“להט”בים ונשים פלסטינים שברחו משטחי הרשות הפלסטינית עקב סכנה לחייהם על רקע נטייתם המינית או זהות מגדרית לא מקבלים בישראל אף מעמד ונמנעים להגיש בקשת מקלט כמו שמגישים מבקשי מקלט ממדינות אחרות”, מסבירה ריטה פטרנקו, מנכ”לית הבית השונה, “תוך מאבק משפטי רב שנתי של ארגוני זכויות אדם, המדינה פתחה ספציפית ללהט”בים ונשים פלסטינים תהליך הנפקת ‘היתרי שהייה לצרכי רווחה’.
מכיוון שזהו תהליך שונה מתהליך בקשת מקלט, הוא גורם להם לאבד חלק מהזכויות הניתנות למבקשי מקלט, ומונע מהם שירותים שנועדו למבקשי מקלט אחרים. החל מחודש יולי 2022 מקבלים הפלסטינים בעלי היתרי שהייה לצרכי רווחה אישור לעבוד בישראל וזו אמורה להיות הקלה גדולה. אבל זה עדיין לא מעניק להם יציבות בחיים, כי המעמד שלהם אינו קבוע. עבור רובם הפתרון היחיד הוא לבקש מנציבות האו”ם סיוע ביישוב מחדש במדינה השלישית”.
הבית השונה מסייע לאותם להט”בים בעיקר בהתמודדות עם הבירוקרטיה במנהל אזרחי ולקבל/לחדש את אותו היתר שהייה; לפנות למוקדי סיוע אחרים כמו מקלטים, מרפאות וביתי חולים וכדומה.
“אנחנו משתפים פעולה עם ארגוני לזכויות אדם כמו רופאים לזכויות אדם, עמותת HIAS, קליניקות משפטיות וכדומה, מהם אנו מקבלים בדרך כלל סיוע משפטי. יש לנו גם שיתופי פעולה עם ח”כ מסויימים לצורך שינוי מדיניות, אך אנחנו לא מקבלים סיוע מהמדינה לפעילות למען להט”בים פלסטינים. ישנו סיוע מהמשרד לשוויון חברתי ומעיריית באר שבע עבור פעילות חברתית של להט״בים ערבים בדרום (בה פלסטינים כמובן יכולים להשתתף)”.
לאפשר ללהט”בים ונשים פלסטינים להגיש בקשות מקלט
השאלות הקשות שמעורר הרצח של אחמד אבו מרחיה בשבוע שעבר בחברון, אינן נותרות בגבולות הרשות הפלשתינית, ומהדהדות בקול גם ברחבי ישראל. הפרסומים אודות הרצחו של אחמד אבו מערערים את תחושת הבטחון קרב חברי קהילת הלהט”ב בישראל והמקרה מעלה שאלות רבות בקרב חברי הקהילה, הנוגעות לביטחונן האישי. אם שמים בצד את זהותו של אחמד, מדובר פה במקרה של חטיפת אדם מתוך שטח מדינת ישראל אל שטח הרשות הפלסטינית ורציחתו, וחברי הקהילה דורשים מממשלת ישראל לדאוג לביטחונם של השוהים בגבולותיה.
בישראל שוהים כיום כ-100 פלסטינים להט”בים שקיבלו אישור שהייה בישראל לאחר שברחו משטחי הרשות בשל נטיתם המינית. אך מלבד האפשרות לעבוד, הם אינם מקבלים מעמד פליט המסדיר את זכויותיהם האזרחיות, ורובם נמצאים בשלבים כאלה או אחרים של הגירה למדינה שלישית, הרחק מהישג ידם של אלו המבקשים לפגוע בחייהם.
בבית השונה מאמינים שעל מנת להציל את אותם פלסטינים מגורל דומה לגורלו האכזר של אחמד, על המדינה לסייע בהגשת אותן בקשות וזירוז הטיפול בהן מכיוון שמדובר במקרים של חיים ומוות.
“קודם כל מה שהמדינה צריכה לעשות זה לאפשר ללהט”בים ונשים פלסטינים להגיש בקשות מקלט בדומה ללהט”בים ממדינות אחרות, ובהתאמה לבצע תהליך של מעמד קבע או יישוב מחדש במדינה שלישית”, אומרת פטרנקו, “רוב הלהטב”ים הפלסטינים השוהים בישראל חוששים להישאר בישראל, כי הם פוחדים שיוכלו למצוא אותם גם כאן. המדינה יכולה לסייע בכך שתעניק להם בתקופת ההמתנה מעמד מבקש מקלט בדומה לכל מבקשי מקלט אחרים. לאלו שלא מסוגלים לצאת מסיבות חריגות נדרש תהליך בדיקת נסיבות כמו זה הנהוג בתהליך הכרת פליט ובסיומו מעמד קבע”.
