ביום שלישי נפגשו נציגי הקהילה הגאה בחולון יחד עם נציגי העירייה ונציגי הארגונים הגאים למפגש ציבור שנועד להפוך את העיר לצבעונית ועליזה לכבוד חודש הגאווה.
אך מה שהייתה אמורה להיות שיחה על חודש ספציפי בשנה, הפכה במהרה לשיחה על הפיכת העיר עצמה למקום בעלי נראות להטבי”ת וקיום תכנים עשירים יותר בעיר.
“רק תבקשו וניצור”, אמרה הילה דרכלר, נציגת בית הצעירים בית אליעזר, “ההרגשה שלי היא שאנחנו נוגעים בהמון סוגי קהל, אבל לא דיברנו על תחום הקהילה הגאה וטרם נגענו בו, תהינו מה נכון לעשות והחלטנו ליצור קשר עם אגודת הלהט”ב, והתגבשה יוזמה של שרי ועינת, ויצא שאיחדנו כוחות כולנו למפגש”
ואכן במפגש עצמו נכחו ייצוגים שונים של הקהילה, החל מחניכי איגי, לרבות חיילים מחיל החינוך, משפחות גאות וכו’.
גם המנהל את תחום התרבות בעיריית חולון, רפי וזאנה, הומו מחוץ לארון, נשוי לבן זוגו כ- 15 שנה, ואב לילד מקסים, הציג את נקודת המבט האישית שלו. בעיניו חשוב לשלב את הקהילה בעשייה הפורחת בחולון ולא לבדל, לשלב את הקהילה עצמה באירועים קיימים בעיר.
נציגי הארגונים הגאים שנכחו בפגישה סיפרו על הקשר עם עיריית חולון.
מנכלי”ת ארגון חוש”ן, תמר יהל, סיפרה על קשר ממושך וטוב עם העיר חולון,קשר שבא לידי ביטוי במספר גבוה של הרצאות בבתי הספר מטעם חוש”ן. כמו כן ציינה יהל כי חולון היא העיר הראשונה בה גננים וגננות עברו סדנא של חוש”ן.
יו”ר האגודה למען הלהט”ב, חן אריאלי, סיפרה על המקום האישי ממנו באה, שבו לא היה שיח קהילתי. “צריכה להיווצר הבנה שאנחנו בכל מקום, יש קהילה בכל מקום, ויש לנו יכולת להתאגד”, אמרה אריאלי, “באופן אישי זה מרגש, ומחזיר אותי לתקופה שהייתי ילדה מבולבלת בת 14, והמפגש הזה עצמו, הוא פריצת דרך של חיזוק קהילה מקומית, אחריות להשמיע את הקול של כולן”.
לא מרגישה שהקהילה מתפקדת
במהלך המפגש ביקש מנכ”ל אגודת הלהט”ב, אהד חזקי, להעלות לדיון את הצרכים של להט”בים בעיר. הנקודה המרכזית שעלתה בנושא היא הנראות הלהט”בית בעיר.
זיו וסהר, צעירים תושבי העיר ופעילים בקהילה, הסכימו שניהם שנושא הנראות צריך לקבל משנה תוקף. לדבריהם, דגלים בעיר, בברים, במקומות בילוי, הם אלו הדברים שגורמים להנגשת מקומות לקהילה הגאה.
נטלי, מתנדבת בארגוני הקהילה, אמרה כי אחרי שהגיעה לחולון היא לא מרגישה שהקהילה מתפקדת, הייתי מעוניינת לראות גוף שיוצר ויוזם”.
לימור, מיצגת קהילת גילאי 40 פלוס, סיפרה שמה שעצוב בעיניה זה העדר האפשרות של קשת תמיכה בעיר לקהל הבוגר יותר, יצירת רשת של פעילות ופנאי ובית שאפשר להרגיש בו נוח.
עינב, אם במשפחה גאה, הציעה למתג את חולון כעיר המשפחות הגאות, אירועים עבור משפחות מהרצף הקווירי, מענה למשפחות, תמיכה בתרבות ועסקים ידידותיים לקהילה.
לשאלתו של אוהד על ההרגשה במרחב הציבורי של חולון התגובות היו מעורבות.
זיו, חניך באיגי, סיפר שבבית סיפרו יש הרבה סגל להטב”י והוא מרגיש שהוא לא צריך להסתיר את עצמו בבית הספר ויכול להיות הוא עצמו. לעומת זאת עומרי, מדריך קבוצה צעירה באיגי מספר על חוויה פחות נעימה בהתקלות מול בתי ספר כשניסה לפנות אליהם ולספר על איגי ועל הקבוצה, הייתה אפילו תחושה של להטופוביה סמויה.
ניצן ונור מחיל החינוך, הבהירו שוב את נקודת הנראות, וציינו שבשכונות כגון שכונת ג’סי כהן וכדומה אין נראות כלל, גם במסגרות אחה”צ לנוער, יש אי רצון להביא תוכן להטב”י ואפילו חשש ממכות, אחת מהרכזות החינוכיות שפנינו אליה בנושא התוכן הלהטב”י פשוט פחדה.
יו”רית האגודה התייחסה לדברים ואמרה שלדעתה צריך להנגיש את כל השירותים העירוניים לקהילה הגאה, וכן לבצע הכשרות לעובדים סוציאליים ועבודה עם אירגונים גאים, מענה לקהילה.
דגל על גג העירייה
בחשיבה המשותפת לקראת ארועי חודש הגאווה בחולון, הועלו מגוון רעיונות.
נציג העירייה רפי וזאנה, אמר כי לצערו מתנוסס דגל קטן רק מחוץ למשרד שלו, “אני רוצה להבטיח שהשנה יתנוסס דגל על גג העירייה”, אמר וזאנה.
עוד הועלו המפגש רעיונות שונים כמו יצירת קיר גרפיטי בשיתוף עם בני נוער סטרייטים ולהטבי”ם, שת”פ עם חיל החינוך ומעגלי שיח כהכנה לקראת אירועי הגאווה, הקרנת סרטים גאים וספרייה גאה.
נציגת מרכז הצעירים אמרה כי מרכז הצעירים בשמחה יהווה מטה להתכנסויות הפורום הגאה שנוצר פה בעיר, ומנכ”ל האגודה סיכם את המפגש ואמר: “אנחנו לא סוגרות את השיח, אלא רק פותחות, שרי ועינת יזמו את הדבר הזה, ועכשיו נמשיך, האגודה שותפה למהלך”.
ישיבת אירועי הגאווה הראשונה בעיר חולון תמה, ואנו נשארנו עם טעם של עוד ועם התחושה שהעיר באמת נרתמת לנראות הלהט”בית. נאחל המון הצלחה ואהבה וחודש גאווה שמח ובכלל פעילות פוריה לעיר חולון.
