לראשונה: צווי הורות בתוקף מן לידת הילד

לאחר שבית המשפט דחה את דרישת המדינה להכנת תסקיר כתנאי למתן צו הורות‎, מגיעה בשורה נוספת המקדמת בצעד נוסף את הליך רישום הורי הילוד במסמכים הרשמיים.

שני צווי ההורות התקדימיים, מסדירים את שאלת תוקפו של צו ההורות ואת הבעייתיות ששאלה זו יצרה עבור ההורים מיד לאחר הלידה. עד עתה נאלצו הורים מאותו המין לנהל הליך משפטי על מנת לאפשר את רישום שני ההורים כהורי הילוד, זאת בניגוד להורים הטרוסקסואלים, להם מתבצע הרישום במקום על סמך בקשתם בלבד.

תקפם של צוי הורות שהוצאו עד עתה היה מרגע מתן הצו, מה שמנע הוצאת תעודת לידה לילוד בו מופיעים שני ההורים, בטענה שבזמן הלידה הייתה רק אם אחת. גם לאחר הוצאת צו הורות פסיקתי לא ניתן היה לשנות את הפרטים בתעודת הלידה, מכיון שתוקף הצו רק מיום הוצאתו.

שני צווי ההורות שניתנו ביום חמישי האחרון על ידי כבוד השופטת יוכבד רנד-גרינוולד וכבוד השופט עובד אליאס, מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, יוצרים תקדים בכל הקשור לתוקפם של צווי הורות ולהשפעתם על רישום ההורים במסמכי הילוד.

החדשנות בצווי ההורות הנ”ל באה לידי ביטוי במועד כניסתם לתוקף של הצווים, עם קביעת השופטים כי תקפו של הצו הוא רטרואקטיבי למן לידת הילד. בנוסף מחייבים הצווים את המדינה להנפיק לקטינים תעודת לידה בה מופיעים שתי המבקשות כאמהות של הילד. זאת בניגוד למצב שהיה נהוג עד כה, בו משרד הפנים נהג באופן מפלה ולא הנפיק לילדים של בני זוג מאותו מין תעודות לידה הכוללות רישום של שתי האמהות או האבות, אלא הסתפק בהנפקת תמצית ממרשם האוכלוסין.

“מדובר בצווים תקדימיים וחשובים מאין כמוהם שנותנים, הלכה למעשה, ביטוי למצב הקיים ולקשר ההורי שכונן כבר ברגע הלידה”, הסבירה עו”ד דניאלה יעקובי, שותפה במשרד אסנת נווה, שייצגה את המבקשות, “אני תקווה כי הקביעה המפורשת בצווים לפיהם תוקפם למן לידת הילד, תביא להפסקת הפרקטיקה המפלה הנהוגה במשרד הפנים לפיה המשרד מסרב להוציא לקטינים תעודת לידה שנושאת את שמות שני ההורים”.