בעולם הויזואלי בו אנו חיים, שפה עיצובית היא הלב של כל עשייה, בין אם היא אישית, חברתית או עסקית, וההשפעה שלה על הדימוי של העשיה כלפי חוץ ועל התחושות של המשתתפים בה היא משמעותית ביותר.
בר שלי, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבית הספר לעיצוב – שנקר, בחר להתמקד בפרויקט הגמר שלו בנושא הקרוב לליבו, מתוך מטרה להשפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה, ולהשתמש בעיצוב על מנת לעשות שינוי חברתי.
“כשניגשתי לבחור את הנושא שלי לפרויקט הגמר, החלטתי עם עצמי שהדבר הכי חשוב לי בעבודה על הפרויקט הוא שתהיה לו זכות קיום בעולם האמיתי, ושאם אני משקיע כ”כ הרבה זמן בחשיבה ובעיצוב, בא לי בעזרת ההזדמנות הזו לעשות משהו למען הקהילה שלי. כך הגעתי לגג הורוד, עמותה הפועלת תחת משרד הרווחה בשיתוף עמותת אותות, שנפתח לפני חצי שנה, בדיוק עם תחילת תהליך העבודה על פרויקט הגמר וזה הרגיש שידוך משמיים”.
הגג הורוד הוא מעין בית פתוח המיועד לצעירות ולצעירים מהקהילה הלהט”בית בגילאי 25-18, הזקוקים לקורת גג מיידית וזמנית במקרה חירום. הצעירות והצעירים שמגיעים לגג נמצאים במצוקה כל שהיא – חוו מקרי אלימות, גורשו מהבית, הוצאו ממקום העבודה וכדומה וזאת על רקע נטייתם או זהותם המינית. בנוסף למיטה חמה, המקום מציע מענה לכל הצרכים הבסיסיים: הגנה, ארוחות, מקלחת, מישהו לדבר איתו, סיוע ראשוני במצבי חירום ועוד, כל זאת במטרה לאפשר לצעירים ולצעירות הפוגה מהמצב ההישרדותי בו הם נמצאים וזמן שהות לתכנן ולעצב את המשך דרכם.
“האתגר המרכזי בעיצוב מעטפת עיצובית למקום שכזה הוא הדיסוננס בין מתן התחושה “הביתית” והנוחה לבין המראה העדכני שהיה לי חשוב לתת, ולאפיין את המקום מתוך הבנה שהוא מיועד לאנשים בני גילי”, מסביר בר, “בחרתי להשתמש בששת צבעי הגאווה כמעטפת צבעונית לכל הפרויקט, כאשר דגל הגאווה בשלמותו מופיע בכל אחד מהאלמנטים בצורה מרומזת ליצירת תחושה של הזדהות ונינוחות. כמו כן, בפנייה אישית ומגדרית בשלוש שפות – עברית, ערבית ואנגלית. זאת בשל העובדה ש-40 אחוז מהצעירות והצעירים שמגיעים לגג הם מהמגזר הערבי”.
עבודתו של בר, שתוצג בתערוכת הבוגרים של שנקר עד ה-25.7, כוללת שלוש פלטפורמות מרכזיות המשמשות את הגג הורוד בתקשורת שלו עם גורמים שונים בקהילה.
“הראשונה היא סדרת פוסטרים, שכל אחד מהם קיבל צבע אחר מצבעי הגאווה כצבע מרכזי. הפוסטרים עתידים להיות תלווים ברחבי העיר, במיקומים רלוונטיים על מנת לעלות את המודעות לקיומו של המקום.
הפלטפורמה השניה היא אתר אינטרנט, שמיועד במיוחד לעובדות ועובדים סוציאלים שלא מכירים את המקום. האתר יכול לשמש כמקום בו ניתן לקבל מידע על הגג ועל מנת שיוכלו להפנות אליו צעירים וצעירות שמגיעים אליהם במיוחד מהפריפרייה.
החלק השלישי בפרויקט הוא אלמנטים תלת מימדיים שיהיו בתוך הבית עצמו, המציגים משפטים וביטויים שמאוד מזוהים עם הקהילה הגאה – שמטרתם להעלות חיוך על פני הנוכחים בבית ולהזכיר להם שהם נמצאים במקום בטוח ומוגן. ושהכל יהיה בסדר”.
עבודתו של בר לא תשאר רק בתיק העבודות, אלא תשמש את הגג בפעילותו השוטפת.
“הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם הגג והשפה הגרפית שנבנתה אכן עתידה לשמש את הגג בהמשך, עם התאמות נדרשות כמובן. כבר במצעד הגאווה האחרון הכנו חולצות וגלויות ברוח המיתוגית. עברתי תהליך ודיאלוג מאוד מעניין עם עצמי ועם הבנות שמנהלות ומריצות באופן יוצא מן הכלל את הגג הורוד. תהליך ניסוי וטעייה מאוד ארוך שהביא אותי למקום שאני מעצב משהו שהוא בתוך הקהילה בה אני חי ומבלה. לעיתים מסתובבים סביבי אנשים בני גילי שהמזל לא כל כך האיר להם פנים ושלהבדיל ממני, הסביבה בה הם חיים לא מקבלת כ”כ את מי שהם. אני חושב שהייתה לי זכות לתת מתנה שכזו למקום הזה. שמגיע לו. ולהוכיח שלעיצוב יש כוח לשנות ולהשפיע”.
ניתן להגיע לתערוכת הבוגרים של שנקר ולהתרשם מהעבודות השונות עד ה25.7
