“למה המדינה מכריחה אותי לבחור בין לשקר לגבי הנטייה המינית שלי לבין להציל חיים?”

תלמיד התיכון גידי הרמן, תלמיד כתה י”ב בתיכון מנור-כברי, השתתף בשבוע האחרון בארוע התרמת דם בבית הספר בו הוא לומד.
במסגרת הארוע הגיע פראמדיק של מד”א להסביר על התהליך וחילק לתלמידים שאלון לדוגמה שעל כל תורם ותורמת למלא. גידי הופתע לגלות שבסעיף 2.6 בשאלון מצוין כי אדם שקיים יחסי מין בין גברים החל משנת 1977 (הווה אומר כל הומו שקיים יחסי מין בארבעים השנים האחרונות) – לא יוכל לתרום דם.

הסעיף העלה בגידי דילמה: תחילה חשב לתרום דם תוך שישקר בנוגע לסעיף המדובר ויבליג חרש על האפליה, אבל מצפונו לא הניח לו לעשות זאת. הוא החליט למחות על האפליה ולהביא את הסוגיה לדיון פומבי.

על מנת לעורר את המחאה גידי הצהיר לראשונה על נטייתו המינית בפני כל השכבה. לדבריו: “אילולא המקרה הזה, סביר להניח שלא הייתי עושה זאת. הנטייה המינית שלי הייתה נשארת בגדר רכילות, שמועה, או סוד לחברים קרובים”.

אתמול, ביום ההתרמה ומול ניידת ההתרמה של מד”א, גידי נשא דברים לפני כל תלמידי ומורי התיכון ונציגי מד”א.

“כל תרומות הדם שיוצאות מפה היום הולכות להציל חיים, אבל אני לא יכול לתרום. לא כי אני מפחד ממחטים, אלא כי במשרד הבריאות החליטו שהומואים פסולים לחלוטין מתרומות דם. גם אם הם מקיימים יחסי מין מוגנים, גם אם הם מונוגמיים וגם אם נבדקו לאיידס ויצאו נקיים, מנת הדם לא כשירה. לעומת זאת לאדם סטרייט שמקיים יחסי מין, לא בטוחים ככל שיהיו, יש דם בטוח יותר.

4 מדינות באיחוד האירופי ביטלו לחלוטין את ההגבלות על תרומת דם מחברי הקהילה ורבות נוספות ביטלו אותן באופן חלקי.
למה המדינה נשארת מאחור ומכריחה אותי לבחור בין לשקר לגבי הנטייה המינית שלי לבין להציל חיים?

בקהילה הגאה באמת יש אחוז גבוה יותר של נשאי HIV מאשר בכלל הציבור. אני מסכים לחלוטין שאם אתה לוקח סטטיסטיקה, אז הומואים הם קבוצת סיכון. אבל זאת לא הדרך הנכונה להסתכל על זה. קבוצת סיכון היא לא גברים שמקיימים יחסים עם גברים, אלא אנשים שמקיימים יחסים לא בטוחים, בין אם הם הומואים ובין אם לא.

הסעיף מדיר מגזר שלם של אנשים שרוצים לתרום, ועוד מגזר שמאופיין בעשייה חברתית רחבה. המיתוס שהומו = אדם שמקיים יחסים לא מוגנים = נשא HIV הוא מיתוס שהופרך מזמן. הגיע הזמן להפסיק להפיץ אותו. השיח על הזכות לתרום דם צריך להיות שיח על אחריות, לא שיח על נטייה מינית. לכן יש להחליף את הסעיף כך שיתעסק ביחסי מין שאינם מוגנים ולא ביחסי מין חד מיניים.
מי שרוצה לתרום, רוצה לעשות את זה ממקום אמיתי- הצלת חיים. כיום, הומואים שאינם נשאים ומקיימים אורח חיים אחראי מבחינה מינית ורוצים לתרום דם עושים זאת, הם פשוט מסתירים את נטייתם המינית בטופס.

סעיפים קטנים כאלה אולי נראים חסרי חשיבות, אבל הם דוחפים אותנו בחזרה למקום מבויש, מפוחד ממי שאנחנו, הם נותנים לנו הרגשה שהנטייה המינית שלנו, שמהווה חלק ממי שאנחנו, היא מחלה, דבר שיש להפריד מן החברה

מי שיודע או חושש שהוא נשא HIV, לא יתרום- ושוב, זה צריך להיות שיח על אחריות. לכן זהו מאבק עקרוני על הזכות של אדם לא להסתיר את מי שהוא. זהו אי צדק שמתבטא בתרומת דם, אבל לגמרי לא נגמר שם.

בסופו של דבר המטרה שלנו היא לתרום ולהציל חיים. אנחנו לא נלחמים נגד מד”א, או נגד תרומות דם- אלו הן מטרות קדושות, שאי אפשר לערער עליהן. מה שכן צריך לערער עליו הוא התפיסה שהומואים הם מקור לאיידס. אני בטוח שהיא לא מגיעה ממקום של רוע, אלא נובעת מתוך בורות בנושא, ואת זה אנחנו מנסים לשנות.

סעיפים קטנים כאלה אולי נראים חסרי חשיבות, אבל הם דוחפים אותנו בחזרה למקום מבויש, מפוחד ממי שאנחנו, הם נותנים לנו הרגשה שהנטייה המינית שלנו, שמהווה חלק ממי שאנחנו, היא מחלה, דבר שיש להפריד מן החברה. אם זה היחס להומואים בחוק, איזה יחס אנשים אמורים לתת?

אם המצב הנוכחי יימשך, אני לעולם לא אוכל לתרום דם בישראל מבלי להסתיר חלק מהזהות שלי, על זה אני לא מוכן לשתוק”

פורסם לראשונה ע”י יותם יעקובסון