pexels | cc0
כלהט”בים אנו חשופים יותר למקרים של התייחסות מבזה או משפילה המכוונת אלינו ביחס למיניותנו. זאת מכיון שמלבד התייחסות מינית מבזה אותה ניתן להפנות לכל איש.ה, במקרה שלנו מצטרפת גם הנטייה המינית, המהווה קרקע נוספת להערות, עקיצות והטרדות.
בניגוד למה שהרוב נוטים לחשוב, הטרדה מינית אינה רק פגיעה פיזית. גם הערה להט”בפובית בנוגע למיניות או הנטייה המינית שלנו יכולה להחשב כהטרדה.
החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא “התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית”. לכן, מקרה להט”בפובי שמתרחש בעבודה, יכול בהחלט להוות הטרדה מינית במקום העבודה. הטרדה מינית יכולה להיות מצד מעסיק, מנהל, קולגה או אף של עובד כלפי מנהלו או מעסיקו.
מה ניתן לעשות במידה וחוויתי הטרדה מינית במקום העבודה?
במקרה בו עובד חווה מקרה של פגיעה בו (מילולית או פיסית, או בכל דרך אחרת) על רקע הנטיה המינית או המגדרית שלו, הוא רשאי לפנות בתלונה עם פרטי האירוע לאחראי על הטרדות מיניות במקום העבודה, אשר תפקידו לברר את התלונה ואף לתת המלצה למעסיק כיצד לפעול.
האם התלונה יכולה לפגוע בי כעובד?
למעסיק אסור לפגוע בעובד שלו על רקע תלונה שלו על הטרדה במקום העבודה. אסור לפגוע בקידום של העובד, בשכר ובזכויות שלו. החוק מנוסח בצורה רחבה, ולמעשה אסורה פגיעה “מכל סוג שהוא” על רק תלונה שעובד הגיש, וגם מילים, אמירות, או שינוי יחס לרעה כלפי עבוד – אסורות. פגיעה כזו נקראת בחוק התנכלות.
הטרדה מינית היא עבירה פלילית, ומי שהוטרד במקום העבודה רשאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על כך. התנכלות על ידי מעסיק היא עבירה פלילית נוספת.
האם ניתן לקבל פיצוי על הטרדה מינית?
הטרדה מינית היא גם עניין לתביעה אזרחית. אדם שהוטרד מינית במקום העבודה יכול להגיש תביעה אזרחית לפיצוי כספי בגין הפגיעה בו. תביעה אזרחית אפשר להגיש גם נגד המעסיק וגם נגד האדם הפוגע עצמו, בהתאם לנסיבות.
חשוב לציין, כי אדם הפונה לבית המשפט חייב להוכיח את הטענות נגדו. כלומר, עליו להציג בפני בית המשפט ראיות מספיקות, על מנת לשכנע את בית המשפט באמיתות הטענות שלו (בתביעה אזרחית צריך להוכיח את הטענות ברמה של 15%). לכן, גם לפניה לאחראי על הטרדות מיניות במקום העבודה וגם לתלונה במשטרה עשויות להיות משמעויות בתביעה אזרחית לפיצוי כספי.
ומה אם לא יאמינו לי?
אם ניתן, וזה לא תמיד פשוט לאור הקושי הנפשי, כדאי מאוד לאסוף ראיות לפגיעה. ראיות כאלו יכולת להיות הקלטות אודיו, צילומים, אימיילים או הודעות טקסט. ראיה טובה יכולה להיות, למשל, להתעמת עם האדם המטריד (כאשר השיחה מוקלטת). אם הפגיעה מתמשכת כדאי מאוד לתעד בכתב את האמירות הפוגעות או היחס העוין במדויק (מקום, שעה, נוכחים באירוע, ומה נאמר בו). ראיה נוספת יכולה להיות גם אם סיפרתם לאדם קרוב על האירוע בסמוך להתרחשותו. יש לשמור כל התכתבות רלוונטית שקשורה לאירוע.
אם יש מצלמות אבטחה במקום העבודה – ניתן לבקש את הצילומים. אם המעסיק פיטר אתכם, או רצה לפטר אתכם על רקע האירועים עליהם דיווחתם, יש לשמור כל מכתב הקשור לפיטורים (מכתב זימון לשימוע, פרוטוקול שימוע). מומלץ גם להקליט את השימוע עצמו. אם בעקבות המקרה או התלונה המעסיק פגע בכם בכל צורה שהיא (בשכר, בתפקיד, בהערות עוקצניות וכו’) יש לתעד מקרים אלו, ולנסות ולהשיג ראיות גם להם.
ככל שיש יותר ראיות, כך ייקל בעתיד להגיש תביעה. אבל, גם אם אין לכם ראיות מהסוג שציינו, התייעצו עם עו”ד. לפעמים יש דרכים נוספות להוכיח פגיעה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.
