פורים הוא הכוסברה של החגים, או שאת מתה עליו או שאת שונאת אותו. ובדיוק כמו את הכוסברה – רובנו שונאות אותו. כי יכול להיות שיש לך גם רעיונות מעולים לתחפושות וגם את הכשרון להוציא אותם לפועל, אבל רוב הסיכויים שאין לך שום רעיונות מיוחדים או למצער מליון רעיונות מבוזבזים שהתנפצו אל חופי המציאות של שתי ידיים שמאליות.
פורים הוא חג רצוף סתירות – בשביל להתחפש ולהנות מזה את צריכה להרגיש מספיק נוח עם עצמך כדי ללבוש דברים משונים ולהתכער, ומה הסיכוי שזה יקרה? סיכויים גבוהים בהרבה שאת נבוכה מכדי להתחפש למישהי יפה.
ויתכן, רק יתכן, שאת פמית ופורים הוא היום היחיד בשנה שבו לגיטימי להתגנדר ולהתהדר ולהתאפר בדיוק כמו שבא לך, או שאת בוצ’ית שזה היום היחיד בשנה שבו את יכולה לצפצף על הדרישה החברתית להראות נשית ועדינה. או שאת אוחץ’ שיכולה סופסוף להתנפנף בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה.
ואלבומי המשפחה, עדים אילמים ואומללים שכמותם, זוכרים אותך בגן חובה כשכל הילדות היפות והנכונות התחפשו לנסיכות ומלכות עם שמלות נוצצות ואיפור ורק את מחופשת לאינדיאנית, לבושה בטוניקה מבד יוטה חום. והגננות שהקימו את כל הבנות לריקוד נסיכות ענוג וחינני צרפו אותך בלית ברירה למעגל הבנים. שגם הם מצידם, מחוייבים לקוד האתי של הסבנטיז, התחפשו עד האחרון שבהם לקאובויז. מי יגול עפר מעיניך יואל מוישה סלומון, מאה וקצת שנים אחרי שהקמת את המושבה העברית הראשונה בביצות מלאבס, קאובואים עבריים חמושים באקדחי פיקות רודפים אחרי אינדיאנית בלונדינית קצוצת שיער עם בובה תינוקת על הגב. אפילו הקולוניאליזם מת מצחוק.
אבל אז יום אחד בגיל עשרים ומשהו בדרום הכי רחוק את אוכלת סלט גזר מרוקאי ומתברר שיש בו כוסברה ואת מגלה שזה בעצם לא נורא כל כך. ואפשר גם לחבוש פיאה צבעונית או להתאפר מוגזם או להתחיל ללמוד טעמים של מגילת אסתר כי יש קריאת מגילה לנשים ומחפשים קוראות.
אז מה אם את מוזיקלית כמו חריקת ציפורן על לוח גיר, אז מה אם כל טעמי המקרא מתבלבלים לך בעיניים והפסוקים ויוצאים מהגרון שלך מבולבלים ונבוכים כמו ילד שהתחפש ביום הלא נכון? זה פורים יהודיות!
השנה היא 2017 וכבר יש מספיק נשים שקוראות ויש להן קול של זמיר, נשמה של עפרונית וכנפיים לבנות של מלאכים מאליאקספרס. את יכולה לחבוש פאה כחולה מדיל אקסטרים ולבוא למרכז הגאה במוצאי שבת ה-11.3 בשעה 20:30 ולשמוע אותן מכסחות לפטריארכיה את התחת באמצעות רעשנים וקסם אישי. יש מקום לכולם, גם לאלו שחולים על כוסברה. ויש גם תרגום סימולטני מהפנט לשפת הסימנים, לחלוטין הדרך הכי קסומה לקרוא את המגילה.
