הכדורסלן אורי קוקיה יוצא מהארון: “אפשר לעשות קריירה ארוכה ומפוארת גם כהומו”

צילום: מתוך ראיון ערוץ הספורט

שחקן הפועל ר”ג, אורי קוקיה, הוא שחקן הכדורסל הפעיל הראשון שיוצא מהארון בצורה פומבית.

בראיון מיוחד לדניאל זילברשטיין מערוץ הספורט סיפר קוקיה כי כלפי המשפחה החברים והכדורסל הוא מחוץ לארון כבר כמה שנים, אך עכשיו היה לו חשוב לעשות את זה גם באופן פומבי, מכמה סיבות עיקריות.

“הסיבה המרכזית היא קודם כל בשבילי”, הסביר קוקיה, “עברתי תהליך מתקופה פחות משמחת למשפחה, ילדה וזוגיות. הסיבה השניה היא כלפי הציבור, לו אני רוצה להראות שאפשר לעשות קריירה ארוכה ומפוארת גם כהומו. שיתפתי פעולה עם דני פרנקו, דונטה סמית’, הייתי בירושלים, רמת גן ונהריה, וכולם קיבלו אותי. הפחד בלצאת מהארון הוא לא מציאותי. זה תמיד מרגיש בתוך הארון כאילו זה אסון גדול להיות הומו. הסיבה השלישית היא כדי לפנות לבני נוער ולהגיד להם שאפשר להיות שונה, אפשר להיעזר בייעוץ מקצועי ולעשות את מה שאתם אוהבים”.

חבריו השחקנים של קוקיה אינם מופתעים מההודעה של קוקיה ומהסיקור התקשורתי לו היא זוכה, כי בקרב שחקני הכדורסל קוקיה כבר נמצא מחוץ לארון. “בכדורסל כולם ידעו, וגם בירושלים כשהייתי עוזר המאמן, הבן זוג שלי הגיע לכל האירועים, לא הסתרתי כלום ברחוב, אבל יש צעד פורמלי. זה יכול היה לקרות לפני שנתיים, זה קרה עכשיו. היו לי כמה ימים של מחשבות והתרגשות ומשהו חדש. זה תמיד מעורר תהיות, אבל אני מרגיש שלם, רוצה להשפיע ולעזור, עברתי תהליך ואני שלם עם עצמי”.

למרות החשש שיש לספורטאים רבים לצאת מהארון, קוקיה מסביר כי התגובות היו חיוביות בעיקרן. “אני חושב שמי שחי בארון, חי בבדידות וחושש שיקרו דברים נוראים, אבל במקרה שלי לא היתה תגובה רעה, התייחסו אליי אותו דבר ועבדתי קשה כדי להגיע למקומות שאליהם הגעתי וכך התייחסו אלי. הכדורסל די דומה לחברה בסופו של דבר. ילדים בני 8-10 משחקים ורוצים להעליב מישהו אז קוראים לו הומו. ושאוהדים יורדים על שחקן יריב קוראים לו הומו. זה מושרש בתרבות שלנו ובגלל שהספורט יותר מתוקשר, כמובן שזה פרופיל גבוה יותר, אבל אנחנו מראה של החברה”.

אתה חי בארון ואתה חי בפחד. שום דבר לא גורם לך לתחושה נעימה. אבל הקלישאה נכונה, חיים פעם אחת וחבל שלא יהיה טוב

קוקיה, 36, שיחק במשך שנים בליגת העל – בהפועל ירושלים, בהפועל ת”א, בגליל עליון ובעירוני נהריה – והיה בסגל המורחב של נבחרת ישראל לקראת אליפות אירופה ב-2009. הוא פרש בקיץ 2014 ממשחק פעיל והפך לעוזרו של דני פרנקו בהפועל ירושלים. ב-2015 חזר להיות שחקן פעיל וכעת הוא וקבוצתו, הפועל רמת גן, מתמודדים על כרטיס העלייה לליגת העל.

“אני חושב שבמבט לאחור תמיד ידעתי שאני שונה” אמר בראיון, “לא ידעתי בדיוק למה. אבל לקראת גיל 17-18 כשמתעוררים דחפים מיניים וכו’, אתה מתחיל להרגיש עוד יותר שונה. היו לא מעט שניסו לסדר לי בחורות ותמיד סיפקתי תירוצים כדי לנסות לצאת מזה איכשהו. היתה הרגשה של אי נוחות, אבל בתקופה ההיא לא התעניינתי גם בגברים, הייתי בטוח שאשאר תמיד בודד. אם היית אומר לי שתהיה לי משפחה וילדה הייתי שואל מה לקחת בבוקר”

קוקיה יצא מהארון בפני משפחתו בגיל 25. הוא חי עם בן זוגו ג’ואי, רקדן במקצועו והשניים הקימו משפחה והביאו לעולם ילדה משותפת.

“מהיום הראשון היתה לי תמיכה והורים שרודפים אחרי לכל מגרש וגם בנוער ברחובות וביבנה אמרו לי לא לפרוש ושיכבדו אותי בכל מקרה”, סיפר לערוץ 5, “זה לא שינה שום דבר ורק גרם לי להרגיש שאוהבים אותי ולא משנה מה התנאים. אבל עד שאתה לא יוצא אתה לא יכול להבין זאת מראש”.

לסיכום, יש לו גם מסר לספורטאים הצעירים: “אני בטוח שיש צעירים שמשחקים היום כדורסל ומתלבטים. אני חושב שחשוב שיהיו להם כלים שידעו להתמודד עם הסיטואציה הזו. מה שחשוב זו התחושה האישית. אני בגילאים האלה הרגשתי נורא. אתה חי בארון ואתה חי בפחד. שום דבר לא גורם לך לתחושה נעימה. אבל הקלישאה נכונה, חיים פעם אחת וחבל שלא יהיה טוב”.