אני שחר נחמן הדר. בן 38 מראשון לציון. הומו דתי ושמאלני. מתנדב כבר 6 שנים בפרויקטים שונים באגודה למען הלהט”ב ובשנתיים האחרונות אני משמש כיו”ר התא הגאה במרצ ראשון לציון.
אני רוצה לספר לכם ולכן סיפור על נחישות, התמדה ומאבק עיקש, שהוביל לתוצאות מדהימות בעיר המנומנמת שלנו.
בשנים האחרונות אני מנהל מאבק בראשון לציון להכרה בקהילה הגאה ובזכויותיה. הרצון שלי להיאבק נוצר לאחר שהלכתי לראשונה לצעוד במצעד הגאווה בתל אביב וסוף סוף הרגשתי חרות, חופש וביטחון.
כשחזרתי הביתה שאלתי את עצמי למה אני צריך להגיע לתל אביב בשביל להרגיש בטוח וגאה כמו שאני? למה בעיר הרביעית בגודלה בישראל, עם עשרות אלפי להט”בים, אין שום פעילות או מאמץ להכרה אמיתית בקהילה שלנו וניסיון לקבל אותה?
החלטתי שמדובר בנושא חשוב מדי בשביל לשבת בשקט ולא לעשות כלום והתחלתי בפנייה לעירייה ולראש העיר שלנו. חשבתי שהם יבינו שהם צריכים לייצג גם את הקהילה וביקשתי סיוע בארגון אירועים והכנסת תכנים חינוכיים לסובלנות למערכת החינוך בעיר. קיבלתי הרבה חיוכים והרבה הבטחות, אבל בשורה התחתונה לא קרה כלום. הפוליטיקאים העדיפו לא להרגיז את ההומופובים ולא להלחם למעננו. אחרי שעברתי מפוליטקאי אחד לשני הבנתי שנחוץ מאבק.
יו”ר מרצ ראשון לציון פנה אלי עוד לפני כן והציע לשתף פעולה למען הקהילה הגאה. אבל לא הסכמתי אפילו להיפגש איתו כי שבעתי מהשקרים של הפוליטיקאים. אחרי לבטים ארוכים החלטתי שאני לא יכול לסגור את הדלת והסכמתי להיפגש, ואבי והסניף פתחו בפני דלת למשאבים ותמיכה אמיתיים לטובת הקהילה הגאה, בהיקפים שלא היו לפני כן בראשון.
הקמנו במשך שנתיים את הסוכה הקהילתית הגאה במרכז העיר, ערכנו הפגנה במהלך ישיבת המועצה העירונית נגד הצעה לסדר להט”בופובית שעלתה ע”י חבר מועצה חרדי וערכנו פעילויות הסברה ומפגשים חברתיים בעיר עבור הקהילה הגאה.
גולת הכותרת של המאבק שלנו הייתה כינוס וועדת השקיפות בכנסת לאחר פניית התא וביוזמת חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), לבדיקת היקף התקציבים היעודיים לקהילה המועברים בערים הגדולות בארץ. נציגי העירייה הוזמנו אך בחרו לבזות את המעמד ולא להגיע לישיבה וגם לא להענות לבקשות חופש המידע שלנו.
לכל אורך הדרך אני וחבריי קיימנו קשר רציף עם יו”ר מרצ חברת הכנסת זהבה גלאון שקיימה איתנו מספר מפגשים והסבירה לנו איך לנהל מאבק אמיתי ולא מתפשר.
מול מאבק עיקש בכל האפיקים גם העירייה לא יכלה להיות בשקט ולאחר זמן מה התפרסמה הידיעה שראש העיר הורה להקים ועדה מיוחדת לאיתור צרכי הקהילה הגאה בעיר. ברור לכולם ולכולן כי יש דברים בגו ובלי המלחמות שלנו והפעילות שלנו, לא הייתה מוקמת שום וועדה. אם לעירייה באמת היה אכפת מהקהילה הם היו פועלים גם לפני כן. לוועדה הצטרפנו אני וחבריי לתא הגאה עודד לוי, דביר אביעם ואלעד אלגלי וביחד אנחנו פועלים מבפנים ומבחוץ להמשך ההתקדמות.
במסגרת פעילות הוועדה הוחלט על הפקה של אירוע גאווה גדול ואנחנו מברכים על כך ורואים בכך צעד קדימה, אבל לא מספיק.
החלום שלי מתחיל להתגשם ולרקום עור וגידים ואכן רואים שעם עבודה קשה, נחישות והתמדה אפשר להוביל תהליכים חברתיים ולגרום לשינויים מהותיים ואפילו להזיז הרים.
לפעמים חלומות מתגשמים … לא ירחק היום והלהט”בים בראשון ירגישו שווים וגאים כמו כל תושב אחר. אבל כדי להביא את היום הזה, יש לי בקשה אישית ממך: אני מזמין אותך לבוא ולחגוג איתנו שוויון וצדק ואת ההצלחה במאבק הבלתי מתפשר הזה, יש לנו עוד הרבה לאן לשאוף והדרך עוד ארוכה, אבל ההצלחה הזו היא רק ההתחלה.
בואו לחגוג איתנו -יום שישי 23/6/2017 בשעה 12:30 בחוף הים בראשון לציון!
