הם נוהמים, מגרגרים, נובחים ומקשקשים בזנבותיהם. לפעמים על ארבע, לפעמים על שתיים. עם לשון בחוץ, זנב, רצועה וקולר. מוכנים למשחק צעצועים ידידותי, ליטופי אהבה ואילוף מוקפד וצבאי. תופעת הכלבלבים האנושיים מתפשטת והגיעה לתל אביב, ואם עד היום הם שיחקו בעיקר בבתיהם, כיום ניתן לראות אותם מסתובבים ברחובות ובעיקר זוכים לבית חם במועדון BEEF שחוגג השבוע עשור.
ברוכים הבא לעולם של ‘משחק הגורים’ ה – pup play, בו (בעיקר גברים) עוטים על עצמם את דמות הכלב הצעיר. הם מצוידים בלבוש ואקססוריז הכולל מערך שלם של מסכות, ברדסים, קולרים, מגיני בירכיים, רצועות, כפפות וזנבות. אם בשחור או בצבעוני, עשויים מעור, לטקס, בד או גומי.
כמו כל דבר שמגיע לארץ ב”איחור אופנתי”, באירופה וארצות הברית הם הרבה יותר פופולריים ויש להם מסיבות ייחודיות למשחקי צעצועים ואילוף. אם תיתקלו בכלבלב באחד הרכבות בברלין, הדבר לא יראה מוזר לאילו שהולכים לעבודה. גם בעולם הפופ והדראג הם חלק מהשגרה, למשל ואיולט צ’אצ’קי שהופעה בארץ לפני שבוע דאגה להעלות לבמה 2 כלבלבים שסיפקו את הפטיש שלה בצבעי נאון בוהקים והיוו חלק מהותי על הבמה.
אז איך התפתחה לה קהילה מקומית, מי מוביל אותה, מהיכן מגיעות ההשראות ומה לעשות במידה ורוצים לקחת בה חלק? פגשנו לשיחה את אלפא קונור, מי שמוביל את הקהילה המקומית יחד עם בן זוגו, כלבלב גם הוא.
אז איך בעצם הכל התחיל עבורך?
“מאז ומעולם אהבתי להיות כלבלב, הייתי עושה נביחות בשיעורים, לובש דברים פרוותיים וכו’. עד שגיליתי את העולם של ה-furry קהילה שלמה של אנשים שאוהבים חיות מאונשות פרוותיות, אבל עדיין, זה לא היה לגמרי זה. עד שדרך ה-furry גם נחשפתי ל-pup play ושם הכל השתנה לחלוטין. לפתע היה קליק מטורף. מצאתי מקום שאני יכול לחלוטין לבטא את הצורך המוזר הזה שיש בי להיות כמו כלב ולקבל יחס של כלב, בלי שפיטה, וזה אפילו היה…סקסי וסוג של מגניב. אז נכנסתי נחשפתי לזה עוד ועוד, קצת התנסיתי בזה בלי ציוד, רק קניתי לעצמי קולר ורצועה, לא של “פטיש” אלא מחנות חיות, ונחשפתי לכל הקהילה העולמית, לכלבלבים שחיים שם, הכל מרחוק כמובן. עד שההורים החליטו שכל המשפחה טסה לברלין. לא יכולתי פאקינג להתרגש יותר. התחלתי להתחבר עם הקהילה הגרמנית, לתכנן איפה אני קונה את המסכה הראשונה שלי (לכל כלבלב זה רגע מאוד רגשי, זה כמו להיוולד), לדבר עם כלבלבים, להכיר עוד יותר את המוסכמות החברתיות העולמיות של pup play. הגעתי לשם, קניתי ציוד, דפקתי תמונות סקסיות והשאר זה היסטוריה”.
ומה לגבי אופנה וסטייל? כי נראה שיש דגש גדול גם על הצד הזה
“כמו שבתרבות הפטיש אפנה וסטייל הוא צד מוביל, גם בעולם הכלבלבים. ניתן למצוא ציוד ואביזרים מעור, גומי, לטקס או בד רגיל. גם כלבלבים הם מאד cartoonish ויכול להיות מאוד “ילדותי” צבעוני וחמוד. בדרך כלל רוצים להדגיש את האישיות של הכלבלב גם דרך הלבוש שלו אז הצבעוניות, בגדי פטיש עם צבעים תואמים, זה הכל משחק נחמד בעיקר בסצינה החברתית של הפטיש. כמובן, הלבוש זה לא הכל, וגם לא העיקר, אבל זה יהיה שקר להגיד שלכלבלב לא חשוב מה הוא לובש ואיך הוא נראה, עור, גומי, בנדנות וכל מה שביניהם”.
מעבר לעניין של פטיש ורצון למשחק תפקידים, יש כאן גם צד של אסתטיקה שמושך אנשים?
“בטח. בדרך כלל מי שנכנס ל pup play נכנס מאחת או מספר סיבות: יש כאלו שאוהבים רק את המשחק והחברתיות, בלי אפילו שום קשר למין, יש כאלו שחושבים שהציוד סקסי לחלוטין ויש כאלו שמבחינתם להיות כלבלב זה המצב הטבעי שלהם, להיות אנשים זה לא טבעי”.
זה לא לוקח את התרבות הזו לפן מיני יותר?
“אנחנו מנסים להוציא את הפן המיני מהסיפור, לא להתכחש, אבל להסביר את החלק החברתי ולשים דגש עליו. בסופו של דבר – תכניס 30 גייז לחדר – יהיה סקס! מה נעשה? אז אנחנו כן רוצים לתת גם פלטפורמה מינית אבל להשקיע הרבה יותר בצד החברתי, האירועים חברתיים בלבד, אין סקס, בין הכלבלבים בבית שלהם – שיעשו מה שבא להם. puppy play זה פטיש, בסופו של יום לכל אחד מהם יש אינסטוש ומי שמעוניין יכול להגיע אליו גם בדרכים אחרות”.
ואם כבר מדברים על הפן המיני, ספר לנו איך זה להיות PUP
“מבחינת עולם השליטה זה מאוד כיף, אתה נכנס לסוג של מצב מדיטטיבי, אנחנו קוראים לו headspace- שבו אתה מאבד את עצמך ולחלוטין מרגיש כמו כלבלב. אתה מסוגל לשחרר ולהוריד את הלחצים והצרכים שלך לצרכים של כלבלב: יחס, משחקים, אוכל וכו’, לתת למישהו אחר לדאוג לך ולתת לך יחס”.
ומה קורה במקרה כמו שלך, שאתה והבן זוג שלך שניכם כלבלבים? מי דואג למי?
“פה נכנסים לשליטה בין כלבלבים. וכאן יש 3 דרגות: אלפא – הכלבלב השולט, הדומיננטי, שדואג לכלבלבים שלו (בניגוד לבן אדם, הוא לא מאלף, הוא רק דואג). חוץ מהשליטה, הוא סוג של מדריך רוחני גם כלבלבים שלו בתוך כל העולם הזה. בטא – נשלט על ידי האלפא, שולט בשאר במידה והאלפא לא נמצא, ואומגה – פשוט נשלט”.
כאמור, אחד המקומות שנותנים היום ביטוי נרחב לקהילת הכלבלבים הוא ליין הBEEF. שם כבר מזה כמה חודשים מקדישים את האזור האחורי של המועדון למעיין גינת משחקים, עם גדר, צעצועים ופינת אילוף. כמובן שהכלבלבים מסתובבים גם בין הקהל ולפי סיפוריו של אלפא קונור מקבלים תגובות חיוביות, הרבה ליטופים ואהבה, רכה או קשה.
איך מגדילים את הקהילה למעשה?
“שמים יותר דגש על אירועים, כמו שיתוף הפעולה עם ה BEEF או אירועים פרטיים שלנו, אנחנו מנסים לשתף ברשתות החברתיות וגם כל כלבלב הוא כמו שגריר בפני עצמו כי הם כולם גם ככה באפליקציות הכרויות”.
איך מתקבלים לקהילה?
“הרבה אנשים נכנסים “לקבוצת המתנה” ששם הם מתוחקרים לפני שהם נכנסים לקבוצה או מקבלים מידע אם הם מעוניינים בנושא, אני ונינג’ה (כלבלב נוסף) על זה”.
לסיום, ספר מה זה אומר לגבי חיי היומיום. האם למעשה מדובר באלטר – אגו שיש לו חיים נפרדים?
“אלפא קונור זו דמות בפני עצמה ואני כבר ממזמן נעלמתי בתוך הדמות הזו. לשמוע את השם האמיתי שלי לפעמים כבר מפתיע אותי”.
קהילת הכלבלבים תצטרף ביום שישי לחגוג עשור לליין ה BEEF. מוזמנים להצטרף, לשחק עם הכלבלבים, להעביר אותם שיעור אילוף ואולי אפילו לאמץ אחד. לכרטיסים למסיבה.
