דירה להשכיר | cc0
הסערה סביב דבריו של המועמד לרב המשטרה, רמי ברכיהו, שלא להשכיר דירה לזוג הומואים, העלתה שוב את השאלה – האם בעל דירה יכול לסרב להשכיר או למכור דירה ללהט”בים, ובמידה והוא עושה זאת, האם ניתן לפעול נגדו מבחינה משפטית?
שוק השכירות בישראל אינו מוסדר בחוק, ובעלי הדירות, המפקידים את הנכס היקר ביותר שיש להם בידיו של שוכר, רשאים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם, בעיקר באשר לעניינים הכספיים בנושא הביטחונות, הערבים וכל יתר האמצעים להבטחת תשלום שכר דירה רציף וסדיר. בעלי דירות רבים מנצלים את העדר הפיקוח כדי לנסות ולהשפיע גם על זהות השוכר, נטייתו המינית, מוצאו וכדומה.
אין ספק שכל בר דעת מבין שפרסום מודעה המציעה השכרת נכס רק למי שהם סטרייטים, תוך הדרת הומואים, לסביות, טרנסג’נדרים וביסקסואלים- היא פגיעה בכבוד האדם, ומנוגדת לעקרונות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מול כל אלו עומדת זכות הקניין של בעל הדירה, שאף היא מעוגנת בחקיקת היסוד של מדינת ישראל (אגב, הגנה חזקה יותר), בחוק יסוד חופש העיסוק.
אם כן, הגנת הזכות לקניין עומדת אל מול כבוד האדם ומול היעדרה של הזכות לשוויון בחקיקה הישראלי (קיימת בפסיקה ומוכרת כזכות יסוד חוקתית)- מי גוברת?!
עם כל המילים היפות, הזכויות, החובות, החקיקה וכו’, עדיין לא הגענו למצב שעניין כזה הגיע לפתחו של בית המשפט, זאת משום שרוב המשכירים מספיק חכמים כדי לתת כסות יותר אלגנטית לסירובם להשכיר את הדירה. סיבה נוספת לכך שמקרה כזה לא הגיע לבית המשפט היא שלרוב, שוכרים שנתקלים באפליה מהסוג הזה, מעדיפים לחפש דירה אחרת ולא לפנות לבית משפט כדי לחייב את בעל הדירה להשכיר להם את הדירה, ואז לגור בדירה שבעליה הוא להט”בפוב שנוטר להם טינה.
גם במקרים דומים שכן הגיעו לבית המשפט, הפסיקה לא הייתה זו שהביאה את השינוי המיוחל. כך למשל בשאלה של אפליה על רקע אתני- אמנם בית המשפט פסק פסיקה (6698/95 בג”ץ בג”ץ 6698/95 עאדל קעדאן נ’ מינהל מקרקעי ) האוסרת אפליה בקרקעות בין יהודים לערבים- אך בפועל, וללא שינוי תודעתי רציני ויסודי, הבא מלמטה, לא ניתן להשלים את מהפכת השוויון, והמצב ממשיך להיות בעייתי חרף פסיקת בג”ץ, משום שהיא איננה מתקנת את היחסים החברתיים אלא רק כופה על המדינה לנהוג כראוי מבחינה משפטית.
להדגיש את הפוטנציאל הכלכלי של הקהילה הגאה
לעניות דעתי, במיוחד בנושא זה, כדאי לנו כקהילה להמשיך בנתיב של חינוך ושינוי לסובלנות ופלורליזם, כדי לייצר שינוי תודעתי אשר יותיר את הדגש על התנאים המסחריים הלגיטימיים של שוק שכירת הדירה, ולא על אפליה צורמת ולא נעימה.
הרבה מהפכות בעולם התחילו מכסף. מקרים קלאסיים של ‘מתוך שלא לשמה בה לשמה’ (מסכת סנהדרין ק”ה). אמנם בגמרא דובר על אדם שלומד תורה רק בשביל לקבל את שכרו בעולם הבא, אבל מוסבר שם שעם הלימוד- הוא הופך להרגל עד שהאדם כבר מורגל בזה. גם לעניינינו אנו. כחלק מהמהפכה הפמיניסטית יצרניות הסיגריות הבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בציבור הנשים, המהווה מעל 50% מהאוכלוסייה- ויצאו בפרסומות לתמוך במאבקן ועידוד עישון סיגריות כדרך “לפרוץ את הגבולות” ואת הפטריארכיה. כך גם קרה עם תרבות הצריכה וגם אצל היהודים ברחבי העולם, האפליה פחתה באמצעות הכלכלה והכספים. אמנם הרעיון של כלכלה ורודה לא תפס תאוצה במדינת ישראל- אך כלכלה ורודה היא דרך לא פחות יעילה מחקיקה, ואף יעילה יותר, על מנת להילחם בבורות, באפליה ובהדרה. במיוחד בנושא כמו שכירת דירה, איסור אפליה בחוק, המוכר לנו מנושאים אחרים כמו דיני עבודה, איננו מרסן ומטפל במצב, אלא רק מחייב את המפלה בכסות אלגנטית יותר- מה שלא פותר את הבעיה, אלא רק מתרבת אותה- תוצאה פחות רצויה לכל הדעות, ולו בגלל הקושי להתנגד לה.
לסיכום:
המלחמה בכל סוגי האפליה היא נחוצה וחשובה, אך יש מקומות בהן הדרך היא לאו דווקא באמצעות חקיקה או פסיקה אלא באמצעים אחרים, שלא מחייבים את המפלה להסתיר את העילה לאפלייה, אלא מחנכים אותו לשינוי. רוב האנשים מתייאשים מהמלחמה הקשה, ופשוט בוחרים נתיב אחר. אז שלא נתייאש, נילחם לשינוי, ונשרש תופעות פסולות של אפליה והדרה בכל הדרכים הקיימות ופתוחות לנו: משפטית, חינוכית, חקיקתית וכל דרך אחרת לגיטימית שהיא.
הכותב הוא בעליו של משרד ארתור שני – עריכת דין למשפחה. כל משפחה. לשעבר מנהל המחלקה המשפטית של אגודת הלהט”ב
תגובה אחת
פסק דין היסטורי היה כאשר האגודה הקימה את סניף חיפה ושכרה נכס תחת שמה הרשמי “האגודה לשמירת זכויות הפרט”. כאשר נודע לבעל הנכס מי היא אותה אגודה, ניסה לבטל את החוזה. בית המשפט חייב את המשכיר לממש את החוזה.
אני חושב שעלולה להיות בעיה כאשר מדובר בהשכרה על ידי משכיר פרטי ובספק אם בית משפט יאכוף את החוזה. ובשוק השכירות היום בארץ, זהו שוק של משכירים, ולמשכירים ממהקהילה אין כל יכולת לכופף ידיים. אני חושב שהדרך הנכונה היא דרך המלך ובחקיקה המדוברת היום לגבי “חוק השכירות” חובה לנסות ולהכניס סעיף אי אפליה. סעיף כזה יענה על אפליות רבות הקיימות היופ בשוק השכירות – להט:בים, ובמיוחד טרנסיות, ערבים, אתיופים.