גילי מוסינזון מתוודה: אני ביסקסואל

צילום: מתוך אינסטגרם

“אמא שלי תמיד אומרת שבן אדם שאוהב כרובית חיי יותר טוב מבן אדם שלא אוהב. אז אני אוהב כרובית וכרוב ותתמודדו מאחר ואני מתמודד עם המשיכה לשני המינים מגיל צעיר. יודעים מה? יש מצב טוב מאוד שככה נולדתי, וגם אם לא זה הכי לא משנה. אני פה ואני נוכח”.

במילים אלו פתח גילי מוסינזון את הפוסט שפרסם הלילה (בין חמישי לשישי), בו סיפר על משיכתו לשני המינים. מוסינזון, בן 37, ששיחק במשך שנים בקבוצות רבות בליגת העל ובליגה הלאומית אך זוהה בעיקר עם הפועל תל אביב,

“כשקמתי הישר לחגיגות העצמאות של המדינה האהובה שלי, לפתע זה היה נראה לי הדבר הכי הגיוני לשים את תמונת הפנים שלי גלויה ומתנוססת בגאווה על הדף משתמש שלי באתר אטרף – אתר גייז. אתר שממש לא חדש לי”.

בהמשך הפוסט מתאר גילי את ההומופוביה, הגלויה והמוסתרת, הקיימת בענף:

“המדינה בת 68, אני בן 37, ומאחורי 16 שנה של כדורסל מקצועני בו המסרים היום יומיים לא משתמעים לשתי פנים. גברי-משמעו חזק. נשי- חלש. בהינתן כי נולדתי עם עוד סוג של כישרון בדמות משיכה לגברים, זה ממש לא אומר שאני אמור להיות לשחק פחות טוב או יותר טוב או נשי או גברי. או שאתה טוב או שאתה לא. בגדול כבר הוכח מדעית שאין קשר ישיר בין מציצת זין לדאנקים. פשוט לי לקח הרבה שנים להבין שאני אחלה כי הייתי בסביבה עם רעשי רקע שגרמו לי לקרעים באופן קבוע מאחר והמשקל היה כבד מנשוא.

כמעט ולא היה מאמן שלא רטן שאנחנו רצים כמו כוסיות בשלב כזה או שנפסיק לשחק כמו בנות ושאנחנו במחזור ושכואב לנו הכוס. אולי אותם מנהלים, בעלי קבוצות ומועדוני ספורט צריכים לשאול את עצמם, ושהקהילה תשאל אותם וגם מצפה לתשובות כמו- מה עשה המועדון שלנו השנה בכדי לעזור בנושא ההסברה והמודעות לקהילת הלהטבי”ם? האא לא יותר מידי.
מספר לא מועט של מאמנים מהאסכולה הישנה עדיין צועקים כיום על השחקנים שהם כוסיות ורצים כמו הומואים. הומופביה נוסח. 2016. אם לא תהיה לראשי הספורט בארץ תוכנית סדורה ההומפוביה בספורט תישאר פה גם לנוסח 2046”.

“מדובר בנושא שהטריד אותי מינית מראשית גיל ההתבגרות שלי ואני חושב שמספיק והשקעתי בפינג-פונג ביני לבין עצמי בכל השנים שברחתי. ברחתי מעצמי. ברחתי מחדרי חדרים חשוכים שהם נאלצתי לקיים יחסי מין עם גברים משל אנחנו בערב הסעודית ואוי ואוי אם יתפסו אותי, את הכדורסלן, איזה פאדיחות. אף מאמן לא ירצה שחקן הומו במקלחת, או לפחות רוב המאמנים שאימנו אותי, כי הרי מה הקשר בין ספורט למיניות? אף מאמן לא ירצה לקבל אורגיות המוניות של שחקנים במקלחת כי הכי עדיף למאמנים שקט תעשייתי ובכלל אם אפשר בבקשה להציע שחלאס עם ההדרת גייז מהעולם הספורטיבי המקצועני.

“ההומואים נמצאים בספורט ובכל מקום, הם פשוט ממש מפחדים על התחת שלהם, על הפרנסה. ועל מפעל החיים שלהם. אותה בורות המביאה לפחד מהאחר ומהשונה. אותה בורות שגרמה לי במשך כ”כ הרבה זמן להסתיר את עצמי לצד מחיר נפשי כבד. אני במקום שונה כעת מן הסתם.

הגעתי אליכם קודם עם התובנות שלי ועם קשיים איתם נאלצתי להתמודד לצד התמודדות מקצועית נטו על יוקרה, המעמד, והרבה הרבה כסף שמוזרם. היה לי המון מה להפסיד כשהייתי שחקן כדורסל מקצועני. אני מבקש ממכם סליחה שלא דיברתי בזמן. אני מבקש ממני סליחה שלא דיברתי בזמן. אני שמח שאני מביא עכשיו את הדברים ואני אמשיך להיות אותו גילי המגניב מבחינתכם או שלא. מה שיקרה מעתה והלאה במוח שלכם זה אך ורק שלכם ובהצלחה עם זה. אני את שלי כתבתי בצורה ברורה”.

בסיום גילי מבטיח להגיע ולצעוד במצעד הגאווה ומבקש מחבריו הספורטאים להצטרף אליו:

“השנה בעזרת השם אני אקח את כל הספורטאים שאני יכול למצוא במדינה הזאת יחד איתי הישר למצעד הגאווה. הערה קטנה לאנשים בפיד שלי שעדיין חסרים פרטים בשביל להבין או שסתם הם גזענים, דעו כי לא כל הספורטאים שיגיעו איתי השנה לפזז על המשאית הם גייז ותכלס זאת לא הנקודה. הנקודה היא שחייבת להיות משאית של ספורטאים כל שנה במצעד הגאווה. גם כי החלטתי ככה וגם כי זה חשוב שאנשים יפנימו שגם אם אתה גבר שאף על פי שאתה גבר שנמשך לגברים, אתה עדיין יכול להיות מי שתרצה, ולהגיע לאן שתרצה, ולקבל את מלוא ההגנה והפרטיות על המיניות שלך. לסיום סיומת קחו בחשבון לא כל האנשים שיצעדו במצעד היפה והססגוני הזה הם בהכרח הומואים לסביות או טאנסג’דנרים או דו מיניים ( הי אני דו אם ממש עקבתם טוב) חושב שהמונח הוא גיי פרנדלי, שזה כבר יותר טוב מגזען, ולא בקטע גזעני”.