קוראים לי אביחי אברבנאל, אני פעיל בקהילה הגאה כבר קרוב לעשור ובשנים האחרונות אני מקדיש נתח משמעותי מהיום-יום שלי לקידום הקהילה הדתית הגאה ופעילות למען להט”בים דתיים ועל הרצף הדתי.
אתמול בערב, התקיימה מסיבת עיתונאים בה הצגנו, ארגוני הקהילה הגאה בישראל, את מסמך הדרישות שלנו מהמדינה.
במהלך מסיבת העיתונאים, נשאלתי איך אנחנו מתכוונים להתמודד עם אמירות של רבנים ונושאי משרות ציבוריות מהציבור הדתי – אמירות חשוכות ופוגעניות, אשר לעיתים אף כוללות קריאות לאלימות והסתה לרצח ממש.
לצערי, נאלצתי להודות שאין לי תשובה טובה לשאלה הזו, ושלדעתי לאיש מאיתנו אין. במשך השנים האחרונות שמענו ועדיין שומעים חדשות לבקרים, את אותם רבנים ואישי ציבור דתיים אשר מתבטאים נגדנו, קוראים להתרת דמנו ושוללים את זכות קיומנו. די להסתכל בחדשות של השבועיים האחרונים כדי למלא את הנאום בכינויי גנאי שספגנו, באמירות אלימות ובציטוטים אשר טוענים כי אנחנו לא זכאים לשוויון ולא זכאים לחירות. אתמול בבוקר קמנו לכתובת שנאה שרוססה סמוך למקום הרצחה של שירה בנקי ה’ יקום דמיה וגם כאן בלוד, זכינו למיטב האיומים לקראת הערב הזה.
וכאילו לא די בכך, רק לפני שעה קלה התבשרנו על עוד מכתב שטנה של רבנים מנותקים שמחזיקים בתורה שבעל פה כבת ערובה ועושים אותה קרדום להכות ולדכא בו להט”בים.
קטונתי, אין לי תשובה טובה לשאלה איך רב או איש ציבור דתי מרשה לעצמו להתבטא כך. אני גדלתי על יהדות של “ואהבת לרעך כמוך”, יהדות של “יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך”, יהדות שקוראת לאהבת הזולת ולכבוד, יהדות מכילה ומחבקת שלצד הצבת הגבולות הברורים וההלכות, רואה בכל בניה ובנותיה חלק רצוי ממנה ושווה בה.
לשמחתי, לאורך שנות הפעילות שלי נוכחתי לדעת שאותם רבנים הם מיעוט ואותם אישי ציבור אינם מייצגים את החברה אשר שלחה אותם.
בפעילות שלנו בקהילה הדתית הגאה, בחברותא ובבת-קול, בשב”ל, באיגי ובכרצונו, אנחנו בוחרים לפנות אליכם, החברים שלנו, המשפחות שלנו, אנשי הקהילות שלנו. אתם הציבור ובידיים שלכם הכוח לייצר פה שינוי!
ולאותם רבנים ואישי ציבור, אשר טורחים פעם אחרי פעם להאשים אותנו בטרור להט”בי ובהשתקה – הנה התשובה שלי:
אם לטעון שחופש הביטוי הוא לא חופש השיסוי זה טרור – אני טרוריסט!
אם לטעון שבידיים שלכם כמנהיגים האחריות על האמירות שלכם, כי למילים שלכם יש משמעות, משמעות שעלולה לרצוח, זה טרור – אני טרוריסט!
אם לפעול למען נוער וצעירים בציבור הדתי ולהגן עליהם מפניכם זה טרור – אני טרוריסט!
אם לא להסכים שפעם אחר פעם ימנעו ממני ומהקהילה שלי זכויות – אני טרוריסט! כולנו טרוריסטים!
אם לא נוכל להקים משפחות ולממש אהבה, אם לא נוכל לחיות כלהט”בים בחירות ובבטחון – נמשיך להיאבק ולהילחם על החיים שלנו ועל דמותה של החברה הישראלית.
בידיים שלנו יש את הכוח לייצר פה שינוי. אני פועל מתוך תפישה של “המרד הקדוש”, תפישה אשר שואבת השראה מראשית הציונות הדתית ומוכיחה כי זה בידיים שלנו, הציבור, לדרוש את השינוי הזה מהרבנים ואישי הציבור.
המרד הוא ברעיון כי לא ניתן לחיות עם זהויות מורכבות, להיות להט”ב ודתי. והמרד הוא קדוש מכיוון שלא נסכים לוותר על זהותנו הדתית ועל חלקנו בעולם היהודי. המרד הוא קדוש כי היהדות והדת היא שלנו, כציבור, כאנשים ומשפחות וחברים וקהילות, הרבה לפני שהיא של אותם רבנים ואותם אישי ציבור!
בידיים שלנו יש את הכוח לייצר פה שינוי – בואו נתאחד ונדרוש את השוויון, החירות והבטחון שמגיעים לכולנו! החברה הישראלית כולה, ובייחוד לוד, היא מרקם של זהויות ותרבויות, פסיפס של אנשים. הלוואי ונצליח יחד להגדיל את האור ואת הטוב בעולם, להאדיר ולהאיר את הפסיפס, בגאווה.
