“אנחנו נולדים עירומים – והשאר זה דראג” אומרת מלכת הדראג האייקונית רופול בתוכניתה “RuPaul’s Drag Race” שחוזרת עוד מעט לעונת All Stars 3 בארה”ב, המשלבת מלכות דראג מתשע(!) עונות קודמות. משפט קטן שאומר הכל: מה זה בעצם “דראג”? ומהו פרפורמנס? האם כל גבר שלובש שמלה עושה דראג? או שניתן להשוות את המופעים האלו למסע שכולנו עוברים יום-יום ברגע שאנחנו יוצאים מהמיטה?
השאלה עצמה היא כמובן מורכבת ונתונה במחלוקת, אבל בת”א קיים הרכב קטן של מופיעים שמנסים לענות עליה בדיוק. שלישיית “קרוס” מורכבת ממלכות הדראג אישה, ג’ואנה ראס וז’קלין ויזו (שהם בעצם מתן לנדאו, מיכאל אפרמיאן ויאשה גולדנברג) המפיקות ערב חודשי קבוע מאז תחילת 2017. לאחרונה, אחרי תקופה ארוכה במועדון “הצימר” בדרום ת”א, עברה השלישייה להופיע על הבמה הוותיקה של בר הלבונטין7 במתחם גן החשמל. מעבר לשלוש המלכות, מתארחים בכל ערב כמה אורחים ואורחות שמגדילים את המגוון הגדול ממילא של הסגנונות הבימתיים שמשולבים בערב.
“הכל התחיל ביום הגאווה הראשון במכללת תל-חי ב- 2015”, אומרת אישה, “חברה שלי מהצפון ידעה שאני עושה דראג והתרשמה מאוד אחרי שצפתה בכמה הופעות שעשיתי, אז היא שאלה אם אהיה מוכן לנסוע לצפון לאירוע שארגנה אגודת הסטודנטים במוסד. ג’ואנה הייתה ממש בתחילת הדרך דאז ולמעשה כמעט ולא הופיעה מעולם על במה כלשהי לפני האירוע, רק בתחרות ”הדראגוויזיון” הרביעית בבר האוויטה. היינו חברות טובות מאוד ללא קשר להופעות, לכן הצעתי לה לבוא להופיע איתי. למרות החשש הגדול היא הסכימה. את ז’קלין הכרתי זמן רב ויחדיו הפקנו מספר הופעות בתל אביב וירושלים, ולכן זו הייתה הבחירה הטבעית. מיד עם תחילת החזרות ובמהלך כל ההופעה התברר לשלשותינו שיש לנו דינמיקה נהדרת וכיף לנו להופיע יחד, לכן אני חושבת שכבר שם בעצם נשתל הזירעון להיקף הופעות גדול יותר”.
למרות ההתחלה היפה, עבר זמן עד שהחליטו המלכות לשלב כוחות ולהקים מסגרת כלשהי משלהן. “תל חי הייתה הצלחה מסחררת מבחינתנו”, נזכרת ז’קלין, “אנחנו מאוד נהנינו, הקהל אהב אותנו, אפילו הוזמנו למעין פאנל קצר באחת הכיתות מיד לאחר האירוע, משום שזה היה אירוע הגאווה הראשון מעולם במכללת תל חי. חשוב לזכור שזו לא ת”א – אירועי גאווה באזור הגולן והצפון הם לא מראה שכיח. הייתה התלהבות ואף פליאה שככה זה יכול להיראות ולא רק גברים בתחתונים על משאית. אבל החיים הובילו כל אחת מאיתנו לכל מיני מקומות ולקח לנו זמן למצוא פנאי ורצון ליזום משהו עצמאי משלנו. בתחילת 2017 קיבלנו פנייה מצוות מועדון “הצימר” בת”א לבוא לעשות ערב, חד-פעמי דאז. מתן ביקש ממני בסה”כ לבוא להופעה אחת, אף אחד לא ציפה למשהו מתמשך או גדול מזה. נפגשנו, התאפרנו, הזמנו חברים, היה לנו מאוד כיף. חשבנו שבזה סיימנו את תפקידנו. אבל הפידבקים מהקהל היו פשוט נהדרים וגם אנחנו הרגשנו את שריר ההופעות חוזר לכושר. הכל היה מאוד טבעי. אישית, הרגשתי בבית אחרי שנים בהן לא בדיוק מצאתי את מקומי בקהילת הדראג המקומית ולמעשה כבר חדלתי מהופעות”.
אומנות הדראג קיימת איתנו מאות שנים. אין עוררין שצורות שונות של מה שהיום נתפס “דראג” הופיעו לאורך ההיסטוריה במגוון תרבויות. מחצי האי ההודי ועד יפן, ארצות ערב וכמובן אירופה – בכל מקום התקיים ז’אנר כזה או אחר בו נציג\ת מגדר אחד הופיע\ה בתור נציג\ת המגדר השני למטרות אומנות ובידור. במאה ה- 20 הלך והתבסס הדראג כפרפורמנס קברטי מאוד, כלומר כזה המכיל ריקודים, שירה (או מראה של שירה באמצעות תנועות שפתיים) ומשחק. לקראת סוף המאה ה- 20 התווסף לדראג אלמנט קומי רחב (החל ממחזות סאטיריים, פארודיות על שירים פופולאריים, חיקויי דמויות וכיוצא בזאת) שקיים עד היום. בימינו, דראג מופיע במגוון דרכים וצורות ובכל מיני מרחבים וז’אנרים. אחת מספינות הדגל של קהילת הדראג העולמית היא כמובן תוכנית הריאליטי המצליחה “RuPaul’s Drag Race” שהוזכרה קודם, בה קבוצה של כתריסר מלכות מתחרות ביניהן במגוון אתגרים כדי לגלות מי תהיה כוכבת הדראג הבאה של אמריקה. כוכבות גדולות כליידי גאגא ואריאנה גראנדה כיבדו את התוכנית בנוכחותן ונראה כי השמיים הם הגבול בשביל מלכות הדראג בארה”ב ובעולם.
“רופול היא מדהימה ואישית אני מאוד אוהבת אותה ואף מנהלת את קבוצת הפייסבוק הישראלית, אבל בסופו של יום יש לה את השיקולים שלה ואת התפיסות שלה למהו דראג ואיך הוא צריך להיראות”, מרחיבה ג’ואנה ראס, “אני חושבת שכל מי שמתחיל לעשות דראג בימינו משווה את עצמו או יושווה על-ידי אחרים למה שקורה בתוכנית. אבל בשלב מסוים חשוב למצוא את הסגנון האישי של כל פרפורמרית ולהבין מה מעניין אותה ולא מלכה אחרת מפלורידה, ארה”ב. על אף שאולי בתחילת הדרך גם אני ניסיתי להיות נשית מאוד ונוצצת, הבנתי שג’ואנה כדמות יכולה וצריכה לעשות דברים אחרים. להרחיב את מנעד היופי והפרפורמנס המקובלים. לא להיות סגורה בקופסא מרובעת כלשהי. כן, נשיות; כן, נצנצים; אבל הפריצה הגדולה של ג’ואנה והכוח שלה הגיעו מהמראה המוגזם והשפתיים הגדולות. בעיניי זה מה שאנחנו מנסות לעשות בקרוס – להראות לאנשים שהכל פתוח, הכל מותר ואפשרי על הבמה. הבמה בשבילנו היא דרך לספר סיפור, לעצבן, להתרגש, לבכות, לצמוח, להתלונן, להוקיר תודה וכמובן להצחיק”.
אנשים אומרים לנו הרבה פעמים שהם מרגישים חלק מקהילת הקרוס. ועל אף שקשה לנו להגדיר מהי קהילה, האם היא קיימת בכלל והאם אנו ראויות ליצור קהילה – אנחנו מבינות שהצלחנו להיכנס ללבם של אנשים
בערב הראשון בלבונטין7 הצליחו המלכות להוביל את הנהלת המועדון לחסום את הכניסה זמן קצר אחרי פתיחת הדלתות. “לא האמנו כששמענו שאנשים מחכים בחוץ כדי שמישהו יצא מהאולם”, אומרות השותפות לפשע. “במופע הקרוב אנחנו ממשיכות בקו המסורתי של אירוח כמה שיותר פרפורמרים חדשים ומסקרנים ובעיקר – מתן במה לקהילה הקווירית, הטרנסית והקינגית להשמיע את קולה”.
יחד עם שלישיית הקרוס עצמה, בערב הקרוב יופיעו לא פחות משלושה דראג קינגז, שניים מהם מופיעים חדשים לחלוטין (מיכאל וסירופ מייפלת’ורפ). הקינג השלישי הוא לא אחר מ- The artist formerlly known as Anton, זוכה ציון לשבח במחזור הראשון של תחרות הדראג של פסטיבל הקולנוע הגאה בת”א. בנוסף, תתארח בקרוס המלכה הירושלמית Noir, מוותיקות ליין ה”אללה נש” בעיר, שבעיניי רבים הוא היורש של “הגוועלד” ומחזיק הלפיד הנוכחי של שושלת הדראג הירושלמית. כמו כן, תצטרף לחבורה המאושרת אריקה היסטריקה, שהופיעה בשנה האחרונה במסיבות הפאג ובאירועים אחרים בהובלתה במקומות קהילתיים כמו “השפגאט” ו”כולי עלמא”.
“הרבה פעמים אנחנו שומעות לפתע שאנחנו ערב דראג קווירי”, מסכמת אישה, “אבל לרוב זה מגיע מאנשים שמעולם לא הגיעו להופעה שלנו. אולי התמונות והסרטונים עם המראות הקיצוניים, השונים מהרגיל, גורמים לצופים מסוימים לברוח להגדרה הזו. אבל מה זה אומר, ‘דראג קווירי’? הרי הדראג הוא אחד הביטויים המזוקקים ביותר לקוויריות באשר היא, אז מה קורה אצלנו שהוא אקסטרה קווירי? לוק כזה או אחר? איפור? בעינינו אנחנו פשוט ערב דראג”. ז’קלין חייבת להוסיף כי “יש לנו במופע אחד מחזות זמר, בלדות פופ, שירי רוק עם גיטרות, היפ-הופ, ראפ, אר-אנ-בי, מוסיקה מזרחית וערבית ועוד המון סגנונות. אנחנו אוהבות להופיע ואין דבר שיותר יקר לנו מהקהל הנפלא של הקרוס שמפרגן לנו גם שנה אחרי תחילת הדרך”. בשלב הזה כולן משתתקות, כאילו כדי להכיל את מה שנאמר. ג’ואנה היא זו ששוברת את הקרח ואומרת “אותם אנשים שמתמידים ומגיעים לכל הופעה אומרים לנו הרבה פעמים שהם מרגישים חלק מקהילה, קהילת הקרוס. ועל אף שקשה לנו להגדיר מהי קהילה, האם היא קיימת בכלל והאם אנו ראויות ליצור קהילה ומרגישות בנוח עם זה – אנחנו מבינות שהצלחנו להיכנס ללבם של אנשים. האם ישנה מתנה גדולה יותר?”
קרוס #9 | יום רביעי ה- 31/01/18 בשעה 22:30 בדיוק (פתיחת דלתות ב- 22:00) | לבונטין7, רח’ לבונטין 7, ת”א | כרטיסים בכניסה למקום ב- 30 ש”ח בלבד
