fbpx

צעדה מול מחאה: מאות צועדות וצועדים במצעד הגאווה המאובטח במצפה רמון

מאות צועדים וצועדות צעדו הבוקר במצעד הגאווה במצפה רמון, תחת אבטחה כבדה ומול אירועי מחאה נגד הקהילה | "ההומופוביה הורגת, בדיוק כפי שאנטישמיות וגזענות או כהניזם הורגים"
מצעד מצפה רמון 2024.3
צילום: הרצל יוסף

מצעד הגאווה במצפה רמון יצא הבוקר לדרך כשמאות צועדות וצועדים צעדו תחת אבטחה כבדה ברחובות היישוב. בין הצועדים נכחו חברי כנסת, פעילים חברתיים, אנשי הקהילה ותושבי המקום, שהצטרפו לחזק את המצעד לאור האיומים שקיבלו מארגניו.

הצועדות והצועדים צעדו ברחובות היישוב עם דגלי גאווה ושמשיות צהובות, כאשר מסביבם שלטים מתריסים נגד המצעד ונגד הקהילה הגאה תלויים על מרפסות הבתים שלאורך מסלול המצעד. בנוסף התקיים במקביל ביישוב אירוע מחאה נגד קהילת הלהט”ב.

מארגן האירוע רז גלוזמן, הקדיש את המצעד לזכר הזמר אדם שהלך לעולמו יום קודם, כשלדבריו: “דרך מורשתו התרבותית הענפה, אדם השאיר אחריו הבטחה גאה ובלתי מתפשרת לקהילת הלהט”ב במצפה רמון ובכל מדינת ישראל”.

“הקהילה הגאה סיימה להסתתר תחת אמתלות של אחדות”, אמר ח”כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) בפתיחת האירוע, “ההומופוביה הורגת, בדיוק כפי שאנטישמיות וגזענות או כהניזם הורגים. אם אנחנו מספיק טובים להלחם על הגנת המדינה, אז אנחנו מספיק טובים להלחם על שוויון. אנחנו נלחמים על עולם שבו אהבה היא אהבה, בין של אבא ואמא, אבא לאבא או אמא לאמא. אנחנו נאבקים על בטחון המדינה במסגרת המלחמה שלנו בגבולות, ונאבקים על עצם קיום המדינה פה באירוע החשוב הזה”.


צילום: דוברות אירועי הגאווה של מצפה רמון

מי יכול להגיד שהכאב שלנו לא שווה? שהאהבה שלנו לא שווה?

כמו בכל אירועי הגאווה השנה, גם המצעד במצפה הקדיש חלקים משמעותיים לחיילות והחיילים המשרתים במלחמה המתמשכת ולחטופים שעדיין נמצאים בעזה ובני משפחותיהם.

עומר אוחנה, האלמן של רס”ן שגיא גולן ז”ל שנפל בקרב בבארי, נאם במצעד לצד האלמנות עדי מולכו ונעם שרם שאיבדו אף הן את בני זוגם במלחמה, והתייחס ל”חוק שגיא” שקידם בכנסת בנוגע לחתונה אזרחית, הכרה באלמנים ואלמנות במשפחות גאות ובשוויון במוות ובחיים:

“הנתונים הראו שברבות מהמשפחות הגאות, שני ההורים קפצו להלחם בשביעי באוקטובר, בדיוק כפי ששגיא קפץ לבארי ואני לגבול לבנון”, אמר אוחנה, “נלחמתי ואני עדיין נלחם, על כך שהמדינה תהיה טובה ושוויונית יותר באמצעות קידום כל חוקי שגיא. כי שוויון מגיע לכולם בחייהם ולא רק במותם, לא רק עבור מי שלחם ונפל בקרב.

כשאני הולך ורואה שלטים של אנשים שחושבים שרק אבא ואמא שווים משפחה, אני שואל: באיזה זכות אתם מבטלים את המשפחה שלנו? באיזו זכות אתם מרשים לעצמכם להדיר כל משפחה שהיא לא התבנית שאתם מדמיינים. אני אומר לכם – אבא ואבא זה משפחה, אמא ואמא זה משפחה, אבא אמא ואמא זה משפחה, אמא וילד, אבא וילד, זו משפחה. המציאות יוצרת כל כך הרבה משפחות שונות, מבחירה או מכורח, מי אתם שתשפטו משפחה אחרת? מי אתם שתמשטרו אהבה של מישהו? מי אתם שבכל הימים לפני המצעד תפיצו מכתבי שנאה מפלגים ומסיתים? ומי אתם שתסירו שלטי חטופים?

נמצאות כאן היום איתי, איתנו, עדי שאיבדה את בן זוגה גלעד, ונעם שאיבדה את בן זוגה עמרי. אחרי ששגיא מת היה לי קשה לנשום, להכניס אוויר לריאות בעולם ששגיא כבר לא נושם בו. הפעם הראשונה שהרגשתי הזדהות אחרי ששגיא נפל היה שראיתי את הכאב, העצב, והכעס בכל תנועה שלהן. הרגשתי בקבוצת שווים, כשראיתי את האי נוחות שגובלת בחרדה כשהשאלה מה קורה? או מה נשמע? נשאלת. היום חודשים אחרי שסיימנו את הבקבוק יין הראשון שלנו בקפרסין. אני אומר לעצמי הלוואי שלא הייתי מכיר אותם אבל איזה מזל שהכרתי. מי יכול להגיד שהכאב שלנו לא שווה? שהאהבה שלנו לא שווה? התשובה היא לא. כל האהבות שוות. כל המשפחות שוות”.

עוד בנושא:  צפו: נאומו המרגש של עומר אוחנה במצעד הגאווה בירושלים

צילום: הרצל יוסף

“מה אנחנו מבקשים בחיים האלה, בכל פעולה שאנחנו עושים, אם לא אהבה?”, הוסיפה נעם שרם שבן זוגה עמרי דוד ז”ל נפל בצפון רצועת עזה, “אהבה מבן או בת הזוג, מהמשפחה, מהעבודה. מה אנחנו מבקשים בחיים האלה, בכל פעולה שאנחנו עושים, אם לא לאהוב? את בן או בת הזוג, המשפחה והעבודה. והיום אני שואלת כאן את השאלה הבסיסית ביותר – מה זה משנה ומדוע זה מפריע לאדם אחר עם מי כל אחד נכנס למיטה בסוף היום? אישה עם גבר, גבר עם אישה, גבר עם גבר, או אישה עם אישה. האם האמונה הפנימית אינה חזקה מהכל? האם העיקר העיקר בעולם הזה זה לא לזכות לאהוב ולהיות נאהב? האם ‘ואהבת לרעך כמוך’ אינו הבסיס של התורה שלנו, של השורשים והערכים שלנו? למדתי מעמרי יום-יום ים על סובלנות, ראיתי אותו יום אחר יום מיישם סובלנות, בכל אינטראקציה עם הסובבים אותו, בין אם היה אדם קרוב או רחוק, הייתה קודם כל קבלה של האדם העומד מולו, לא משנה מהיכן הוא הגיע, איך הוא נראה והאם הוא מסכים עם דעותיו ואמונותיו או לא. עמרי היה איש של שלום לא רק מבחוץ, אלא בעיקר פנימה, במחשבה, בתהליכי החשיבה הפנימיים, בקבלה של האדם שמולו, כפי שהוא וזהו”.

“היום לפני חודש היה יום ההולדת של גלעד. בעלי, אהובי”, אמרה עדי מולכו שבעלה גלעד מולכו ז”ל נפל בגבול לבנון, “כמה ימים לפני התאריך, ציינו את האירוע כל המשפחה והחברים יחד בפיקניק בפארק. הלכתי רגע לרכב שלי להביא משהו, ומישהו כתב על הרכב שלי באבק “משפחה = אמא+אבא+ילד” ואני? אני פשוט התפרקתי. לא הבנתי איך מישהו מעז לשפוט איזו משפחה תהיה לי? מי האדם שיגיד לי, שהילד שיהיה לנו, יהיה פחות משפחה מכזו עם אבא חי? ועוד יותר, מי האדם שיעז לומר שזו פחות משפחה עם יש שתי אמהות? או שני אבות? בוא נגיד את זה תאכלס, אין הבדל בכאב האיום הנורא של לאבד את אהבת חייך, ולא, לא משנה מאיזה מין הוא. אין סבל כזה בעולם. וזה עובד גם לכיוון השני – אין אושר כמו לחיות עם אהבת חייך. אין אושר כמו לחלוק את החיים שלך עם הבן אדם האהוב עלייך בכל היקום”.

תמונות החטופים הוסרו, שלטים נגד הקהילה נשארו תלויים

תחושת האחדות והתקווה שהייתה נוכחת באירועי הגאווה הקודמים שנערכו במהלך החודש האחרון ברחבי הארץ, התפוגגה לאחר האירוע הנורא שהתרחש ערב לפני המצעד במצפה רמון, כאשר תמונות החטופים שנתלו בימים האחרונים על גדר הבריכה העירונית במצפה רמון הושחתו במהלך הלילה, נקרעו ונתלשו. זאת לאחר הודעת המועצה המקומית שלא תאפשר תליית שלטים בשטחים ציבוריים מלבד במקומות ייעודיים לכך ולאחר מאבק של פעילים חברתיים, ביניהם מארגני מצעד הגאווה במצפה רמון שיתקיים היום, למנוע את הסרת שלטי החטופים מהמרחב הציבורי.

“בכל פעם מחדש מוכיחים לנו שאין קווים אדומים” אמר רז גלוזמן, מתולי השלטים ויוזמני מצעד הגאווה, “השנאה וההסתה כלפי כל מי שמייצג חופש דמוקרטיה ושוויון עולה מדרגה בהשחתה ברוטלית ומכוערת של תמונות החטופים שראוי היה שיהיו קונצנזוס”.

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן