“פתחתי את הגריינדר ופתאום קיבלתי ‘היי’ מבחור לבנוני”

בועז, סטודנט בירושלים שמבקר בצפון, פותח גריינדר כדי לבדוק מי בסביבה ומתחיל להתכתב עם ג'ורג'. מהר מאוד הם מגלים שהם גרים משני צדי הגבול: בועז גר בישראל וג'ורג' בדרום לבנון | ההצגה "הגדר ألسياج‎" חושפת אותנו לשיחות הגריינדר של השניים, מניהול מערכות יחסים וירטואליות וטיבן, דרך תהליך היציאה מהארון ועד למצב הפוליטי
הגדר
יואל רוזנקיאר ומוראד חסן | קרדיט: “הגדר ألسياج‎”

הרבה מחשבות עוברות במוחנו כשאנחנו מצ’וטטים באפליקציות ההיכרויות השונות, אבל סביר להניח שאף אחד מאיתנו לא חושב שיבוא היום וההתכתבויות שלו ימצאו את דרכן לבמה.

אבל אם חושבים על זה שוב, להתכתבויות הללו עשוי להיות פוטנציאל עלילתי גדול, וזה גם מה שחשב נמרוד דנישמן, שביסס את ההצגה החדשה שלו, “הגדר ألسياج‎”, על התכתבויות שלו בגריינדר.

לטובת אלה שאולי לא מכירים: גריינדר היא אפליקציית היכרויות מבוססת מיקום לגברים, שמציגה למשתמש רשימה של הגברים בסביבתו, מסודרים על פי המרחק ממנו, והוא יכול לפתוח בשיחה וירטואלית עם כל אחד מהם.

בהצגה אנחנו מכירים את בועז, סטודנט בירושלים, שנוסע לבקר את ההורים שלו בצפון. הוא חרמן ופותח גריינדר כדי לבדוק מי בסביבה. הוא מתחיל להתכתב עם ג’ורג’ ומהר מאוד הם מגלים שהם גרים משני צדי הגבול: בועז גר בישראל וג’ורג’ בדרום לבנון.

במהלך ההצגה אנחנו נחשפים ל־16 השיחות שלהם בגריינדר, לאורכן הם לומדים להכיר זה את זה. על אף שאורך ההצגה הוא קצת פחות משעה, השיחות של השניים מצליחות לגעת בהמון נושאים, כמו ניהול מערכות יחסים וירטואליות וטיבן, תהליך היציאה מהארון, וכמובן המצב הפוליטי בארץ. הכול נשזר בטקסט כל כך בטבעיות, שאפשר בקלות להאמין שהשיחות האלה באמת התרחשו – וזה לא רחוק מהמציאות.

“ההפקה נולדה כי לא היה לי חומר לתרגיל גמר”, מספר דנישמן, שסיים לא מזמן לימודי בימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים, “הייתי אמור לעלות עם ‘הילד חולם’ של חנוך לוין, אבל ממש ברגע האחרון לא קיבלנו זכויות יוצרים על הטקסט והייתי בבעיה. לא מצאתי משהו שמעניין אותי, ונזכרתי שפעם כתבתי סצנה קצרה שחשבתי שהיא טיפשית על לבנוני וישראלי שמדברים בגריינדר”.

קרדיט: “הגדר ألسياج‎”

“כתבתי אותה כי פעם אחת זה קרה לי. הייתי במעיין בעמק החולה ופתחתי את הגריינדר. קיבלתי ‘היי’ באנגלית מבחור לבנוני, ובום התחילו השאלות – איך זה שם? אתה בארון? ביירות באמת כזאת פתוחה כמו ששומעים? אתה אוהב את משרוע ליילה? פתאום הגבול נמחק ומצאנו את עצמנו בשיחה של יממה. מאלה שאף פעם לא מפסיקות. פתאום אין גבול. פתאום האויב הופך להיות הכי קרוב שיש. יש לנו כל כך הרבה במשותף. אבל השיחה הזאת נגמרה, ולא הצלחתי להפסיק לחשוב מה היה קורה אם היא הייתה ממשיכה. אז כתבתי את השיחה הזאת במילים הכי פשוטות ובהשפעת מערכת היחסים האחרונה שלי, שהייתה מערכת יחסים חוצת יבשות וחוצת תרבויות, ופיתחתי אותן למחזה בליווי של רועי מליח רשף”.

עוד בנושא:  סופשבוע של הצגות להט"ביות בצוותא

מוראד חסן ויואל רוזנקיאר, הלוא הם ג’ורג’ ובועז, יושבים על שני כיסאות ומדובבים את הצ’אטים שלהם אל חלל האוויר. לא מביטים אחד לשני בעיניים, הם לא יכולים. במקום הם מישירים מבט לקהל, שמשחק בהצגה את תפקיד המסך של הסמארטפון. אמירתן של מילים שלא נועדו להיאמר מגדילה את המתח שכבר קיים בצ’אט וירטואלי עם איש זר, מתח בין הניכור והריחוק שבהיכרות וירטואלית, לבין הרגשות שמאחורי המסך, והחיפוש של השניים אחר קשר אנושי עמוק. כל זה מצליח לעמוד בפני עצמו כל כך טוב, שכאשר דברים אחרים הבליחו על הבמה, חשתי שהם תלושים ולא לגמרי במקום.

למשל, במהלך ההצגה מוקרנות כתוביות על המסך שמאחורי השחקנים, שאמורות לעזור לקהל להבין את מה שמתרחש על הבמה. אלה יכולים להיות מספרי השיחות, או המילה “שתיקה” שעולה שוב ושוב כאשר אחת הדמויות לא עונה לשנייה. בעיני, השחקנים על הבמה, לצד הפסקול של ההצגה (שכתב איתי לאור, וגם מבצע אותו לייב), עושים הסברה מצוינת, ואת מה שהם לא – הקהל יכול להשלים לבד.

לקראת סופה של ההצגה עולה לבמה עדי דרורי, שמעניקה ביצוע שובה בשלוש שפות לשיר המפורסם “Ne me quitte pas”. עם זאת, ועל אף החיבה הגדולה שלי לנאמברים מרגשים, הרגשתי שהוא שם בעיקר כדי לנסות ולפצות על משהו, אולי אורך ההצגה או הפשטנות הפרינג’ית שלה, מה שלדעתי אינו נחוץ.

עוד בנושא:  ביה"ד קיבל את עמדת ההסתדרות וקבע: ידועים בציבור זכאים לפיצויי פיטורים כמו זוגות נשואים

מאחורי המסך: עדי דרורי שרה בשלוש שפות ואיתי לאור מלווה אותה | קרדיט: “הגדר ألسياج‎”

ככל שההצגה מתקדמת העניינים מתחממים, בין בועז וג’ורג’ ובין שתי המדינות. הם מכירים אחד את השני לעומק, ומוצאים אחד בשני מקום בטוח לשיתוף והכלה. שניהם מחליטים למרוד במציאות הקיימת ולהיפגש פנים מול פנים בברלין, אבל לקראת המפגש המיוחל נחשפת בפנינו הגדר האמתית, גבוהה יותר מכל גדר גבול, והרבה יותר קשה לפריצה.

אם השתכנעתם וגם אתם רוצים לצפות בהצגה, תאלצו להיעזר במעט סבלנות.

“עכשיו יואל מצטלם לסדרה ומוראד הוזמן עם הצגה אחרת שלו לוושינגטון, אז אנחנו נכנסים לפגרה עד מרץ ואז מקווים לחזור בכל הכוח”, מסביר דנישמן, “יש כבר התעניינות מאולמות בחיפה ובירושלים ואפילו דיבור על חו”ל. יש מגעים להגיע עם ההצגה לאירופה, ובלונדון התיאטרון הגאה חושב לקנות את המחזה ולהפיק אותו עם קאסט מקומי. זה מרגש מאוד כי אני חושב שהבמה משתוקקת ליצירות גאות שהן עכשוויות. להט”ביות היא פחות ופחות הסטריאוטיפ שאנחנו מכירים מסוף המאה הקודמת. לא שאין לזה מקום עדיין, אבל יש רעב לדמויות שיש להן מרכיב זהותי להט”בי, ויחד עם זאת מרכיבים נוספים. בסך הכול מדובר על סיפור אהבה טרגי שהדמויות בו גאות. אבל זה לא העניין היחיד. יש עניין של זרות, יש עניין של מפגש, יש עניין של תקשורת וירטואלית. אני חושב שכל אלה ביחד הופכים את ההצגה הזאת רלוונטית לקהלים רחבים יותר מהקהילה שלנו”.


ההצגות הקרובות:

7/10/2019, שני, 20:30, צוותא, תל אביב

8.11 בצוותא, תל אביב (14:00) במסגרת פסטיבל קיפוד הזהב

28.11 בצוותא, תל אביב (12:30) במסגרת חשיפה בינלאומית לתיאטרון

5/12/2019, חמישי, 20:30, פרינג׳ באר שבע, באר שבע

מחיר כרטיס (לכל אחת מההצגות): 60 ₪

עוד בנושא

תגובות

תגובה אחת

  1. » 💔 לב מלבנון בגריינדר 🎙️ שׁרת התרבות הגב

    […] ראיון עם נמרוד דנישמןהגדר באנגלית […]

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן