פירוק משפחה ולידה מחודשת

"קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם צריכים להוכיח את ההורות שלכם? שהייתם צריכים להוכיח שהייתם שם? שדאגתם? שתפקדתם כהורים? מול החמות שלכם? אולי מול בני/בנות הזוג שלכם? מול הגננת? אולי אפילו מול הילדים שלכם? מול עצמכם? אז זה זה. רק בבית משפט. מול אנשים שלא מכירים אתכם"
נעמי גלילי

אני חייבת להודות שמהרגע בו הבשלתי לכדי החלטה לכתוב אותי כאן, חשופה, אני עושה כל שביכולתי להתרחק מהמחשב… פתאום חשוב לי לעשות כושר (מה שלא עשיתי 7 שנים), להכין אוכל (למי בדיוק? אני גרה לבד), לנקות את הבית (המבריק כבר מנקיונות), לענות להודעה (לא דחופה), להתקשר לחברה (כבר דיברתי עם כולן)…. בקיצור, לא פשוט היה לי להתיישב כאן מולכם עכשיו. לא פשוט, ועם זאת בוער. למי מכם שלא מכיר אותי, נעים לי מאוד. נעמי גלילי, אישה לסבית, בת 42, אמא לשתי בנות, אשת חינוך, מדריכת הורים ומלווה משפחות גאות.

אז אני כאן, אחרי חצי שנה בה עברתי (ועודי עוברת) פרידה ופירוק של המשפחה הפרטית שלי מזה 18 שנים. פירוק והרכבה מחדש… של עצמי ושל המשפחה החדשה המתהווה: בנותיי ואני. אני חייבת להודות שהקורונה במובן הזה, היתה עבורי זמן יעיל להתפרק ולהתחבר מחדש. הרגע הזה בו העולם עצר מלכת, בנסיבות מצערות מאוד, אפשר לי לנהל את המשבר הזה. במובן הזה, אני מרגישה שאני ברת מזל. ליבי ליבי על משפחות העוברות סוג כזה של טלטלה ונדרשות להתמודד איתן בתוך מירוץ חיים מטורף ומציאות שלא עוצרת או סובלנית להתמודדות עם משבר.

במישור האישי, אני מתמודדת בלא מעט חזיתות. ברובן, הן נחלת כלל הזוגות הנפרדים/מתגרשים: חלוקת רכוש, הסדרי ראייה וכדומה. במקום הפרטי שלי, ולאור הנסיבות הייחודיות, אני נדרשת בהתמודדות נוספת, מאתגרת, כואבת וייחודית למצבי – הכרה במעמדי כאם לבתי (הלא ביולוגית). העובדות היבשות הן שמעמדי כהורה לא הוסדר משפטית לאורך שנות הגידול, וכרגע נעשות פעולות משפטיות על מנת להסדיר את העניין. פעולות אלה כרוכות בלא מעט כאב. קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם צריכים להוכיח את ההורות שלכם? שהייתם צריכים להוכיח שהייתם שם? שדאגתם? שתפקדתם כהורים? מול החמות שלכם? אולי מול בני/בנות הזוג שלכם? מול הגננת? אולי אפילו מול הילדים שלכם? מול עצמכם? אז זה זה. רק בבית משפט. מול אנשים שלא מכירים אתכם. בתהליך בו אתם נדרשים להביא הוכחות לשנים של הורות. לא לרגע אחד בו הייתם שם בדיוק כשהילד נפל, ואיזה מזל שכך כי אחרת היה נפתח לו הראש וזה לא היה נגמר רק בסימן כחול, אלא ממש להוכיח שהייתם שם שנים: לילות, ימים, גנים, בתי ספר, חברים, להביא מסמכים, תמונות, הצהרות של אנשי חינוך וטיפול שיעידו שהייתם הורים.

בהתמודדות הכואבת והפרטית שלי, הכרתי לא מעט אנשים העוסקים בתחום: אנשי טיפול, משפטנים, עובדים סוציאליים ועוד. למדתי את התחום לעומקו, רוחבו ושורשיו ונפגשתי במספר רב של משפחות המתמודדות עם קשיים דומים. בחודשים האחרונים, אני שמחה לשתף אתכם על שיתופי פעולה עם משרדי עורכי דין במרכז ובצפון, העוסקים בתחום דיני משפחה על גווניו השונים: גישור, הורות משותפת, הורות פרק ב' , תיאום והסדרי ראייה, עריכת הסכמי זוגיות והסכמי הורות משותפת ועוד. קשרים אלה, נוצרו מתוך צורך עז ובמטרה אחת ברורה – גיוס כל הצדדים לשיתוף פעולה למען בריאותם הנפשית ורווחתם של הילדים שנקלעו למציאות הקשה הזו של קונפליקט הורי. המעורבות שלי מביאה לדיון המשפטי את הפן אישי,החינוכי, הייעוצי וההדרכתי הרואה את טובת הילד ורווחתו מעל הכל, ומעניק להורים את הכלים להבין, לסנן ולהפריד בין הקונפליקט האישי-זוגי הכואב ובין הקונפליקט סביב הסדרי שהייה וראייה של הילדים.

אני כותבת כאן מתוך תחושת שליחות אמיתית ולטובת כל אותם ילדים שנולדו למציאות אחרת, מורכבת, ועדיין יש להם את הזכות לקבל בחייהם את שני ההורים שלהם משתפים פעולה בגידולם.

אני מזמינה אתכם לכתוב לי, לשאול שאלות ולהתייעץ. וכמובן, להשאר מחוברים ולקרוא את המאמרים הבאים.

שלכם, נעמי

עוד בנושא:  על שרית חדד, על קוויריות ועל מסורת

הכותבת היא נעמי גלילי – מדריכת הורים ומלוות משפחות, מתמחה בהורות משותפת ומשפחות חדשות

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן