עד לא ידעה

daniela1

דניאלה יעקובי, עורכת דין, פעילה חברתית והבעלים של ליין הנשים המיתולוגי "רשפונשים" בשיחה על מסיבות נשים, זוגיות, ספורט נשים, בג"צ, מאבקים קהילתיים, וגם על המסיבה החד פעמית של הליין המיתולוגי בפורים


daniela1
צילום: אלינור רון

לפני קרוב לשני עשורים, בגן אירועים בתולי במרכז השדות החקלאיים של מושב רשפון, החל לפעול ליין מסיבות הנשים "רשפונשים". הליין פעל במשך כעשור עד שנסגר בשנת 2008. שלוש שנים אחר כך עשה הליין קאמבק חד פעמי, ומאז מקיים אחת לשנה מסיבה חד -פעמית.

"חיפשנו משהו אחר ממה שהיה",  מסבירה דניאלה יעקובי, בעלת הליין הוותיק והמתקמבק יחד עם בת זוגה לשעבר, אלומה גורן, לקראת מסיבת הנשים של הליין שתערך השנה בחג הפורים, "כשהתחלנו, לא היה העושר וההיצע של המסיבות שיש היום. המסיבות שהיו התקיימו במועדונים בתל אביב והציעו משהו מאד מסוים שהחברות שלי ואני פחות התחברנו אליו. כשלא מצאנו את עצמנו במסיבות הקיימות, החלטנו לעשות לחברות שלנו ולנו מסיבה קטנה, בשביל הכיף.

גילינו את המקום הזה ברשפון ושם עשינו את המסיבה הראשונה. לא היה פייסבוק ורשתות חברתיות, הרמנו טלפונים לחברות שלנו, הודענו שאנחנו עושות מסיבה והשמועה עברה מפה לאוזן. למסיבה הראשונה הגיעו כחמש מאות נשים. זה היה משהו מקסים וחדש. במקום מסיבה במועדון אפלולי אפוף סיגריות, רקדנו תחת כיפת השמיים, באמצע השדות, אפשר היה לשבת בחוץ לדבר ולנשום אוויר צח. היתה הרגשה אחרת של טבע וחופש.

לאור ההצלחה של המסיבה הראשונה, הכיף שזה הסב לנו והביקוש הגדול, המשכנו ומידי חודשיים לערך ארגנו מסיבה. למסיבות הגיעו נשים, מכל צבעי הקשת. מבוגרות, צעירות, לסביות וגם נשים שלא הגדירו את עצמן בהגדרה כזו או אחרת.

עשר שנים זה הרבה זמן
זה לא מעט. לאורך כל הזמן הזה, המסיבות שעשינו, היו לצד דברים נוספים. אלומה, באותה העת, היתה שחקנית כדורסל פעילה, בקבוצות המובילות בארץ וגם למדה ואני למדתי ועבדתי. יחד עם זאת, במשך כל הזמן הזה השקענו במסיבות המון זמן, כסף ומחשבה. העניין הכלכלי אף פעם לא היווה גורם מניע מבחינתנו. היה לנו חשוב מאד לפנק את הקהל שלנו וכל מי שהגיעה למסיבה היתה מבחינתנו אורחת בסלון שלנו בבית, כשאנחנו "פותחות שולחן" ומארחות מכל הלב. הסיפוק העיקרי שלנו היה מזה שנשים הגיעו למסיבה, רקדו, שתו, נהנו ודיברו על זה אח"כ. היינו ממש בעננים מזה.

הבנתי שהמסיבות היו ייחודיות בקונספט שלהן. באיזה אופן?
מה שאפיין את המסיבות שלנו, מאז ומתמיד, שהן היו מסיבות של "הכל כלול", כלומר, את קונה כרטיס כניסה, ולמעשה מאותו רגע, את לא נדרשת להוציא יותר את הארנק מהכיס. האלכוהול, השתייה והכיבוד במסיבות, תמיד היו "חופשי" וזה מצד אחד הוריד את הדאגה הכלכלית של החוגגות ומצד שני תרם לאווירה מאד משוחררת והוסיף לשמחה.

במקום מסיבה במועדון אפלולי אפוף סיגריות, רקדנו תחת כיפת השמיים, באמצע השדות, אפשר היה לשבת בחוץ לדבר ולנשום אוויר צח. היתה הרגשה אחרת של טבע וחופש

מעבר לזה, מסיבות רבות היו מסיבות נושא, למשל מסיבת גלידה, מסיבת שוקולד, מסיבה מהאגדות וחלק גדול מהמסיבות כללו גם הופעה של אמניות ואמנים מובילים ואהובים. דנה אינטרנשיונל, עברי לידר, דנה ברגר, רונה קינן, קורין אלאל, הראל סקעת, מרינה מקסימילאן, הם רק חלק ממי שהופיעו במסיבות. אחת המסיבות היותר גדולות היתה מסיבה שעשינו לרגל יום האישה הבינלאומי, כללה הופעה של יהודית רביץ, עוד לפני שיהודית רביץ יצאה מהארון. למסיבה הזו הגיעו כ – 1500 נשים, רבות מהן  הגיעו, מתוך אמונה שיהודית תנצל את הבמה ותצא בהצהרות.

למה הפסקתן לעשות את המסיבות?
קרו הרבה דברים שהשפיעו על היכולת והרצון לחגוג. נולד לנו ילד, וממש באותה העת, אלומה חלתה מאד והראש היה נתון רק לדבר הזה. בהמשך אלומה ואני נפרדנו כבנות זוג, אחרי 12 שנים של זוגיות, ופרידה זה לא דבר קל, במיוחד כשאוהבים וכשיש ילד. כל הדברים האלה והפטירה של אבי, לפני כשש שנים, השפיעו על מצב הרוח. המסיבות נולדו מצורך אישי וכשהצורך ירד, כבר לא היה מקום למסיבות.

במהלך השנים האלה כל הזמן פגשתי נשים שאמרו לי "נו, מה קורה?, למה אתן לא עושות שוב מסיבות?". לפני שלוש שנים החלטנו להרים את הכפפה ועשינו מסיבה לכבוד יום האישה הבינלאומי. כרמל מילנר-סער, חברה ואשת תקשורת מוכשרת שגדלה על הליין, עשתה עבודה נפלאה בפרסום המסיבה ולא היתה אישה בארץ שלא ידעה על הקאמבק הצפוי. למסיבה הגיעו כ – 900 נשים! נשים שגדלו איתנו ונשים שהיו נערות צעירות כשהליין היה קיים, ורק שמעו עליו. הייתה מסיבה מעולה, עם אווירה כל כך שמחה, שהשאירה טעם של עוד. מאז אותה מסיבה, אנחנו מתקמבקות, אחת לשנה, למסיבה חד פעמית.

והשנה המסיבה החד פעמית של "רשפונשים" היא בפורים?
נכון. פורים זה החג הכי שמח בעולם. חג שמאפשר לכל אחת ואחד להיות כל מה שבא להן/ם, זה מוטו מעולה לחיים. החלטנו לחבר בין המסיבה שאנחנו עושות פעם בשנה לחג שכולם מצטערים שהוא חל רק פעם בשנה, ולחגוג את השילוב הזה במסיבה שאנחנו מקוות שתהיה הכי שמחה שאפשר. שמרנו על הקונספט שאפיין את המסיבות של רשפונשים מאז ומתמיד, וגם הפעם מחיר הכניסה כולל הכל. על המוסיקה הפקדנו את אורן מאנה, שהוא אחד הדיג'יים המשובחים ומי שהיה דיג'יי הבית שלנו מאז ומתמיד. מבחינת לוקיישן בחרנו במועדון הצצה ברמת השרון שהוא מועדון מאד נעים, ביתי וכל הזמן מתחדש ומשתדרג ולקראת המסיבה נעצב אותו ברוח החג. חוץ מרחבת ריקודים מזמינה, ניצור חצר נעימה בחוץ, עם פינות ישיבה, שיאפשרו לחוגגות לדבר ולהתכבד. וגם התארגנו על פרסים שווים למי שישקיעו בתחפושת או מסיכה. הפרס הראשון והמרטיט הוא ויברטור חדשני ולוהט באדיבותן של נשות ה"סיסטרס". בקיצור, יהיה שמח ומבדח.רשפונשים2

למה אתן קוראות למסיבות שלכן מסיבות נשים? בעצם בשם אין שום אזכור לכך שזאת מסיבה של נשים לטב"יות, ואם המסיבה לא מוגדרת כמסיבת לסביות למה לא לעשות מסיבה לכולם?
מסיבות שאינן מיועדות לנשים לא חסר, וטוב שכך. יש ביקוש גם למסיבה שמיועדת לנשים. מבחינתי כל מי שמרגישה אישה, או רואה את עצמה כאישה, היא אישה. היא יכולה להיות לסבית, ביסקסואלית, סטרייטית, מי שמרגישה אישה גם אם מבחינה ביולוגית היא מוגדרת אחרת וגם מי  שסתם בא לה לרקוד עם חברות שלה. צריך לזכור שעם הפתיחות והמודעות העצמית, כל הנושא של מיניות, הפך להיות משהו מאד גמיש וזליג, והיום יש הרבה יותר אפשריות על הספקטרום הזה, בעיקר אצל נשים.

עוד בנושא:  40 גברים מעל 40 - אבל רונן אקרמן יש רק אחד

מבחינתי מי שרוצה ומעוניינת להגיע למסיבה ולחגוג איתנו, הכי מוזמנת בעולם. הגדרות זה דבר מאד מצמצם. כשאת מגדירה את עצמך כמשהו אחד, את בהכרח מגדירה גם מה את לא. היעדר הגדרות משאיר בפנייך את כל האופציות פתוחות. כל אחת צריכה לעשות מה שנכון לה בכל רגע נתון והדין וחשבון היחיד שאנחנו צריכות לתת הוא לעצמנו.

הקצאה שווה של משאבים לא צריכה להיות מאבק של נשים בלבד

בנוסף לתפקידה כמארגנת מסיבות, דניאלה היא שותפה במשרד עורכי דין אסנת נווה ושות', שרוב רובו עורכות דין נשים. במקביל, היא פועלת ומטפלת במגוון נושאים שעניינם בזכויות הקהילה, נושא שמאד חשוב לה באופן אישי.

"אני מלווה זוגות חד מיניים רבים מהקהילה ומסייעת להם בניסוח הסכמי חיים משותפים, הסכמי הורות משותפת, צווי הורות צווי אימוץ, וכמובן גם בעניינים מסחריים רגילים (רכישת נכס) וכו'. לאחרונה, אחרי מאבק  ממושך, זוג נשים שייצגתי, שתיהן אימהות, אחת יהודייה ואחת נוצרייה, קיבלו צווי הורות כל אחת ביחס לילדה שילדה בת הזוג שלה. זה היה תקדים חשוב מאד, שאיפשר לנשים המקסימות האלה ולילדות שלהן לקבל הכרה מהמדינה במשפחה שלהן, אחרי שנים רבות, ועל אף שהבקשה הוגשה שנים רבות אחרי המועד שנקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה להגשת בקשות למתן צווי הורות. צריך לזכור שחוק האימוץ לא מאפשר אימוץ כאשר המאמץ והמאומץ אינם בני אותה הדת, ולכן הדרך היחידה שעמדה בפני הנשים האלה, לקשור קשר הורי עם הילדות שלהן, היתה באמצעות צווי הורות. בשביל תיקים ומאבקים כאלה שנותנים משמעות לעשייה כיף לקום בבוקר.

אנחנו הנשים צריכות להבין את הכוח שיש לנו ולהשתמש בו, אנחנו חייבות להיות אחת בשביל השנייה ולהיאבק אחת את המאבקים של השנייה, כי יום אחד את תצטרכי את המאבק הזה

אני עוקבת מקרוב מאד אחרי המאבק שנועד לאפשר פונדקאות גם לזוגות חד מיניים ונשים וגברים יחידניים, ויש לי בו עניין אישי. זה מאבק חשוב וצודק מאין כמוהו באפליה קשה ובלתי מוצדקת שמונעת מאלפי אזרחיות ואזרחים של המדינה את הזכות הבסיסית של להיות הורים. בנוסף, אני מכהנת כיועצת מלווה של המועצה לקידום ספורט נשים בישראל, שגם זה נושא שקרוב לליבי וחשוב לי מאד.

הבת שלי משחקת כדורסל בבני יהודה
אדיר. העיסוק בספורט הוא אחד הדברים שהכי תרם לי בחיים ועיצב אותי כאדם ואישה. החברות הכי טובות שלי, הן אלו ששיחקו איתי כדורסל לפני כ – 30 שנה כמעט.

איפה שיחקת?
שיחקתי בכמה וכמה קבוצות, אבל השנים המשמעותיות ביותר היו ברמת השרון. לא צריך להיות אלומה גורן, שבעיני היא גדולת שחקניות הכדורסל בישראל, כדי שהספורט ישנה לך את החיים וישפיע עליהם. הספורט מעצים והוא מקנה כל כך הרבה כלים חשובים לחיים, גם למי שבסופו של דבר לא יהיה ספורטאי על, כמוני למשל, ולכן העיסוק של נשים בספורט כל כך חשוב.

daniela2
צילום: דליה נווה

אחת החברות הכי טובות שלי זאת אליס מילר, שיחקנו כדורסל יחד במשך שנים. גם אליס לא תיזכר ככדורסלנית גדולה אבל היא זו שהבג"צ שלה סלל את הדרך לנשים לקורס טיס ולתפקידים קרביים נוספים בצבא. האומץ והנחישות של אליס, קשורים לגמרי לעיסוק שלה בספורט. ואליס היא רק דוגמא, רוב הנשים ששיחקו איתי כדורסל, בשעתו, מחזיקות היום בתפקידי ניהול בכירים והן נשים חזקות ומאושרות, שחיות חיים מלאי משמעות.

בדיוק בגלל זה, מאד עצוב לי לראות עכשיו את המצב אליו הגיעה ליגת העל בכדורסל נשים. אני חושבת שצריך להקצות, באופן שוויוני, משאבים וכסף כדי לסייע לענף הזה ולהחזיר אותו לימיו הגדולים. החברה, נשים וגברים כאחד תצא נשכרת מכך.

המאבק על הקצאה שווה של משאבים לא צריך להיות מאבק של נשים בלבד, זה צריך להיות מאבק של כל מי שרוצה לחיות בחברה שוויונית ובריאה יותר אבל ברור שיש חשיבות שנשים יתגייסו למאבק הזה ויהיו חלק ממנו. אנחנו הנשים צריכות להבין את הכוח שיש לנו ולהשתמש בו  אנחנו יותר מחמישים אחוז מהאוכלוסייה, אנחנו חייבות להיות אחת בשביל השנייה ולהיאבק אחת את המאבקים של השנייה, כי יום אחד את תצטרכי את המאבק הזה. אנחנו צריכות להיות שם בשביל אורלי אינס כדי שהיא לא תהיה לבד, בשביל הבחורה שהטרידו אותה מינית ובשביל הכדורסלניות שמופלות ביחס לספורטאים גברים.

בתור מי שמלווה אימהות לסביות בתהליכים השונים, מה את אומרת על התופעה של אימהות ביולוגיות שאחרי פרידה מפרידות את האימהות הלא ביולוגיות מהילדים?
זה מזעזע בעיני. לצערי בנסיבות של פרידה, לא אחת, בני זוג משתמשים בילדים ככלי ניגוח, לפעמים אפילו מבלי שהם מודעים לכך. הבאת לעולם ילד עם מישהי מתוך אמונה שהיא תהיה אימא ראויה, טובה, שזה ישרת את טובת הילד שלך. אין שום הצדקה לכך שאם הזוגיות מסתיימת, האם הביולוגית תפעל לניתוק או למניעת קשר הורי בין האם הלא ביולוגית לבין הילד. מי שעושה מהלך כזה, פוגעת לא רק באם הלא ביולוגית ובילד שלה, אלא בקהילה שלמה. אני לא אסכים לייצג מישהי שתבקש לעשות מהלך כזה.

אימהות אינה קשורה בביצית, מטען גנטי או רחם, היא בלב. בת הזוג שלך קיבלה איתך את ההחלטה להביא ילד לעולם, היא ליוותה אותך בהריון היתה שם כשילדת, טיפלה בילד או בילדה כשהם נולדו. היא אימא של הילד גם אם הזוגיות נגמרת וללא כל קשר אליה.

בכל מקרה, מומלץ מאד טרם הבאת ילדים לעולם, להיערך, באמצעות עריכת הסכם חיים משותפים, שמתייחס גם לכל הסוגיות שקשורות בהורות ובפרידה חלילה, ומוקדם ככל הניתן, לאחר הולדת הילד, לוודא הגשת בקשה לצו הורות. זה בהחלט עשוי למנוע מקרים קשים כמו אלה שאת מתארת. יש בי אמונה, שאנחנו, כנשים, יכולות להראות לעולם שאפשר להיפרד גם אחרת. יש נשים רבות, כולל אלומה ואני, שמצליחות לעשות את זה אחרת וממשיכות להיות משפחה אחת של השנייה גם אחרי הפרידה.

 

מסיבת פורים של ליין רשפונשים, 25/3 משעה 22:00. מועדון צצה המחודש, החרש 3, רמת השרון. כניסה 100 ₪ כולל הכל

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

2 תגובות

  1. אלינור הגב

    אחלה דניאלה בעולם!!

  2. כרמל הגב

    אלומה ודניאלה מדהימות ובעלות זכויות רבות בקהילה הגאה!

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן