אוניברסיטת ת”א | צילום: רון אלמוג | CC BY 2.0
מזה 13 שנים מכון המחקר ע”ש מגנוס הירשפלד – המתמחה בהיבטים חינוכיים וחברתיים של מגדר ומיניות בקרב ילדים, נוער וצעירים בישראל, עורך באופן מחזורי “מחקרי אקלים” מטעם איגי.
מחקרי האקלים התמקדו, עד עתה, בבחינת חוויותיהם והתנסויותיהם של תלמידים ותלמידות מהקהילה הגאה במערכת החינוך בישראל (ב-2004, ב-2008, ב-2012 וב-2016) ושל חיילים וחיילות מהקהילה הגאה בצה”ל (ב-2006, ב-2011 וב-2016). מחקרים אלו זכו לחשיפה בתקשורת, הוצגו בוועדות שונות בכנסת, בדיונים של רשויות מוניציפליות, של יחידות צה”ל השונות, פורסמו בכתבי-עת וכנסים אקדמיים בינלאומיים – וסייעו לקדם מדיניות של אקלים בטוח ומאפשר יותר.
בעקבות קריאות חוזרות ונשנות של סטודנטים הפעילים בקבוצות הצעירים והצעירות של איגי ליישם מחקר אקלים דומה של המכון באקדמיה נעתרו צוות החוקרים: ד”ר גיא שילה (אוניברסיטת ת”א), ד”ר אורן פזמוני-לוי (אוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק) ואבנר רוגל (האוניברסיטה העברית) והחלו לפני כשנתיים בבניית שיטת מחקר ייחודית למוסדות להשכלה גבוהה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מקוון ברשת האינטרנט והופצו בסיועה של האחווה הסטודנטיאלית הגאה (מבית האגודה למען הלהט”ב).
המדגם הסופי כלל 662 משיבים, בגילאי 18-48, רובם יהודים, חילונים, ילידי ישראל, ללא ילדים. מבין משתתפי המחקר, 55.9% גברים, 37.4% נשים, 3.7% הגדירו עצמם ג’נדרקווירים, 1.1% בהתלבטות לגבי זהות מגדרם, וכ 2% הגדירו עצמם בזהות מגדרית אחרת כמו: טרנס*, חסר מגדר, בוץ’. המדגם כולל 6.2% אשר הגדירו עצמם כנמצאים על הקשת הטרנסית.
רוב המדגם (67%) הגדירו עצמם הומואים/לסביות. כ – 20% הגדירו עצמם בהגדרה מולטי-משיכתית (ביסקסואל/ית או פאנסקסואל/ית), 2.2% הגדירו נטייתם המינית קוויר/ת, 1.6% א-מיניים, כ 3% בהתלבטות לגבי נטייתם המינית, ואילו 3% הגדירו עצמם בנטייה מינית אחרת (כגון: חוסר רצון להגדרה, פאנרומנטי, פוליסקסואלית, קוויר, מולטי-משיכתי, הטרו-ארומנטית).
רוב משתתפי המחקר (61%) רווקים/ות, ואילו 38.8% נמצאים בזוגיות, מתוכם 4% נשואים. המשתתפים לומדים ב-53 מוסדות להשכלה גבוהה (מתוך 63 קיימים), ומייצגים את אוניברסיטאות המחקר, מכללות מתוקצבות, מכללות שאינן מתוקצבות ומכללות לחינוך. רוב המדגם (77.9%) הם תלמידים לתואר ראשון, כ 14% לומדים לתואר שני והשאר תלמידי תואר שלישי, מכינה קדם אקדמית, או לימודי המשך. המדגם כולל תלמידים בכל תחומי הלימודים הקיימים.
חשיפה להערות פוגעניות, אלימות והטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה
שני שליש מהסטודנטים חשופים להערות פוגעניות, קללות ובדיחות הקשורות לנטייה מינית או לזהות מגדר. כשליש מהסטודנטים והסטודנטיות הגאים חשופים להערות אלו ברמה בינונית-גבוהה. הערות פוגעניות דווחו ב-44 מוסדות לימוד שונים, ונאמרות על ידי אנשי סגל ומרצים ב-33 מוסדות להשכלה גבוהה, לרבות כל אוניברסיטאות המחקר, ורוב המכללות המתוקצבות. 76.2% מהסטודנטים והסטודנטיות חשופים להערות אודות התנהגות שאינה ‘גברית’ או אינה ‘נשית’ מספיק. 26.1% מהסטודנטים והסטודנטיות הגאים חוו הטרדה מינית במסגרת המוסד להשכלה גבוהה בו הם לומדים. מספר זה גבוה פי 6.5 משיעור ההטרדות המיניות של כלל הסטודנטים בישראל. בקרב טרנסג’נדרים וביסקסואלים/יות שיעור ההטרדה המינית הגבוה ביותר. רוב ההטרדות המיניות הן מצד סטודנטים אחרים (57.3%), ואילו כרבע מהסטודנטים והסטודנטיות (24%) הוטרדו מינית על ידי איש/ת סגל אקדמי או מרצה. הטרדות מיניות דווחו בכל האוניברסיטאות, וברוב המכללות המתוקצבות והלא מתוקצבות.
רוב הסטודנטים שהוטרדו או חוו אלימות (פיזית או מינית) מצד סטודנטים או מרצים (87.4%) לא פנו בנושא לממונים. 6% ציינו כי פנו לממונים על הטרדה מינית, אך התלונה לא טופלה. סטודנטים רבים (43%) ציינו כי אינם מכירים את הנהלים הקשורים להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת, ולא ידעו האם הנהלים כוללים גם הטרדה או אלימות על רקע נטייה מינית או זהות מגדר.
26.1% מהסטודנטים והסטודנטיות הגאים חוו הטרדה מינית במסגרת המוסד להשכלה גבוהה בו הם לומדים. מספר זה גבוה פי 6.5 משיעור ההטרדות המיניות של כלל הסטודנטים בישראל
חשש מחשיפת הנטייה המינית או זהות המגדר במוסדות להשכלה גבוהה
המחקר הצביע על חשש של הסטודנטים והסטודנטיות הגאים לחשוף את נטייתם המינית וזהותם המגדרית במוסד להשכלה גבוהה בו הם לומדים. למרות שרובם מחוץ לארון בפני חבריהם ובני משפחותיהם, 61% מהסטודנטים נמנעו לחשוף את נטייתם המינית או זהותם המגדרית במסגרת לימודיהם. הסטודנטים והסטודנטיות הגאים חוששים מתגובת חבריהם, ומהתייחסות ותגובות הסגל האקדמי. כשליש מהסטודנטים (30%) חששו לכתוב עבודה הקשורה לנטייה מינית, זהות מגדר או לקהילה הגאה במהלך לימודיהם. סטודנטים שהם גם מתרגלים, ציינו כי הם חוששים מההשפעה השלילית שתהיה לחשיפת נטייתם המינית או זהותם המגדרית: 66% חששו שתהיה לחשיפה השפעה שלילית על קידומם והיחס אליהם.
העדר תחושת בטחון בקמפוס ואי-שביעות רצון מהמוסד להשכלה גבוהה
אחוזים גבוהים של הסטודנטים דיווחו על העדר תחושת ביטחון במוסד להשכלה גבוהה: כ-50% דיווחו שאינם חשים בביטחון, אצל רובם הסיבה לחוסר הביטחון הייתה נטייתם המינית, זהותם המגדרית, והתנהגותם המגדרית (שאינה ‘גברית’ או ‘נשית’ מספיק).
לאקלים הלא בטוח שנמצא בממצאים, השפעה על מידת שביעות הרצון של הסטודנטים והסטודנטיות הגאים ועל בריאותם הנפשית. הניתוחים הצביעו על כך שהטרדה על רקע נטייה מינית, תחושת חוסר ביטחון ואקלים לא בטוח קשורים סטטיסטית לאי שביעות רצון מהמוסד להשכלה גבוהה, ומצוקה נפשית.
מה חשוב לסטודנטים הגאים במוסד להשכלה גבוהה שבו הם לומדים?
רוב הסטודנטים (51-65%) ציינו כי היו רוצים שהמוסד להשכלה גבוהה בו הם לומדים יתמוך בפעילות האחווה הגאה, ישתף פעולה עם ארגוני הקהילה הגאה כמו איגי וחוש”ן, וירחיב את הקורסים העוסקים בנטייה מינית, זהות מגדר והקהילה הגאה. שליש מהסטודנטים ציינו כי חשוב שינוסחו ויפורסמו כללים ברורים לקמפוס בטוח עבור סטודנטים גאים, שיוקצה גורם ייחודי שיעסוק בהטרדות על רקע נטייה מינית וזהות מגדר, ושיוקצו מלגות ייעודיות ותוכר פעילות בקהילה הגאה לצורך מלגה.
“המחקר שערכנו חושף תמונת מצב עגומה, בה חוויותיהם של סטודנטים גאים במערכות ההשכלה הגבוהה קשות, הן ברמת האקלים הלימודי והן בחוויות ההטרדה וחוסר המוגנות שלהם”, אמר ד”ר גיא שילה, חוקר בכיר במכון של איגי ומעורכי מחקר האקלים, “אקלים זה וחוויות קשות אלו מאפיינות את כלל המוסדות – אוניברסיטאות ומכללות, בלי יוצא מהכלל. בנוסף, מצאנו שתלמידים גאים אינם מודעים למוסדות האקדמיים שאמורים לסייע להם במצבים של התעמרות, התעללות או הטרדה. אנו ממליצים למוסדות להשכלה גבוהה לקרוא את הממצאים בעיון, ולהגביר את המודעות של סגל ההוראה ובעלי התפקידים השונים למצוקות ולצרכים ולמאפיינים הייחודיים של סטודנטיות וסטודנטים גאים. חשוב שגם הסטודנטים והסטודנטיות עצמם ייחשפו לדוח, ויבצעו פעילויות, בשיתוף מוסדות הלימוד, על מנת להגביר את המודעות לצרכים ולקשיים הייחודיים שלהם, וזאת על מנת לטפח סביבה לימודית מיטיבה, מקדמת ובטוחה”.
“אנחנו מקבלים בצער את ממצאי מחקר האקלים, אך לא מופתעים” אמרה דורית גלסמן, מנכ”לית שותפה באיגי, “אנחנו שומעים לעיתים קרובות על חוויות לא פשוטות מפי סטודנטים הפעילים בתחום הצעירות והצעירים וצוותי ההדרכה שלנו. מחקר זה מחזק את ההבנה כי יש לנו עוד דרך ארוכה ויש צורך לעבוד יחד בשותפות – אנו מזמינים את ראשי המוסדות להשכלה גבוהה, להיפגש עימנו וללמוד ביחד כיצד ניתן להפוך את האקדמיה לבטוחה ומאפשרת יותר”.
“גם אנחנו נדהמנו מההיקף של התופעות שנמצאו במחקר”, הוסיף אלעד ברגר, מנהל האחווה הסטודנטיאלית הגאה, “השנה אנחנו בוחרים לשים דגש על בניית קהילות חזקות בקמפוסים ברחבי הארץ ובייחוד בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אנחנו מזמינים אתכם – סטודנטים, אגודות וראשי האוניברסיטאות והמכללות לקחת חלק אקטיבי בשינוי, ביצירת מרחב בטוח בקמפוסים”.
בפייסבוק: האחווה הסטודנטיאלית הגאה או מרכז ניר כץ או ארגון הנוער הגאה (עד גילאי 24)
בוואטסאפ האנונימי של איגי (עד גילאי 24): א’, ג’ ו-ה’ בין 19:00-21:00, בווטסאפ: 055-983-0264 או 055-983-0275. הודעות שישלחו לא בשעות הפעילות ייזכו למענה בשעות הפעילות הקרובות.
קו הקשב ‘יש עם מי לדבר’ של האגודה למען הלהט”ב: 03-6205591, א’-ה’ בין 19:30-22:30.
מנהל האחווה הסטודנטיאלית הגאה: אלעד ברגר 052-4361333
קו סיוע מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית: 1202 ולנפגעי תקיפה מינית: 1203
