pixabay | cc0
היום לפני 30 שנה, ב- 17.5.1990, הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי.
תאריך זה הפך לנקודת ציון במאבק הלהט”בי והוכרז בשנת 2005 ליום הבינלאומי למאבק בלהט”בפוביה, במטרה לצמצם את ההומופוביה ברחבי העולם.
אך למרות הקביעה של ארגון הבריאות העולמי, עדיין ישנם גורמים רבים, דתיים ברובם, אשר רואים בלהט”בים “חולים” ומבקשים “לרפאם” ו”לתקנם” באמצעות טיפולי המרה. טיפולי המרה ללהט”בים נעשים בעיקר לבני נוער וקטינים בשלב גיבוש הזהות המינית והמגדרית שלהם. הם מופנים על ידי גורמים שאינם מוסמכים לעבור טיפולים שמטרתם לשנות את הנטייה המינית והזהות המגדרית שלהם. במדינות רבות בעולם, ישנם חוקים האוסרים על טיפולי המרה, ועיקר הארגונים שעוסקים בכך הם ארגונים דתיים ושמרנים. בישראל עלו בעבר מספר הצעות חוק לאיסור טיפולי המרה (וראויה לציון פעילותה של שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן בנושא) אך אלו טרם חוקקו בשל התנגדות הקואליציה.
כחלק מהמאבק בטיפולי ההמרה ובאלו שמעבירים אותם, הוחלט על שיתוף פעולה של עיריית ת”א יפו עם החברה לרפואת להט”ב לטובת המאבק בתופעה, במסגרתו הוקם מערך משותף לדיווח על “טיפולי המרה” ללהט”בים.
מספר הקו: 03-7244660 (יפעל בימים א’ – ה’ בין השעות 0800 – 15:00), או במייל: pinksas@tel-aviv.gov.il
המערך המשותף של לשכת מחזיק תיק הלהט”ב בעיריית תל אביב-יפו ויו”ר החברה לרפואת להט”ב בהסתדרות הרפואית יקלוט את הפניות, יפנה במידת הצורך את הפונים לטיפול א.נשי מקצוע אמינים ויסווג את הפניות לטובת המשך טיפול בגורם המתיימר לתת את ה”טיפול”, בין אם במישור רפואי, אתי או אחר – ובמקרים המתאימים יעביר מקרים לטיפול הרשויות המתאימות וילווה מקרוב את הטיפול בהם.
איתי פנקס ארד, חבר מועצת עיריית תל אביב ומחזיק תיק הלהט”ב: “טיפולי המרה, ולא חשוב באיזה שמות יעטפו אותם, הם אלימות כלפי קהילת הלהט”ב שהייתה צריכה להיאסר בחוק מזמן. ה”טיפולים” הללו משמשים גורמים קיצוניים להתעללות שפוגעת באלפי להט”בים צעירות וצעירים, וחושפת אותם לתהליכים מסוכנים וחסרי אחריות שלעיתים קרובות מסתיימים בניסיונות התאבדות. מטרת הקו החם להוות כתובת לאותם צעירים, בהתאם לצרכים שלהם. צריך לפקוח שבע עיניים – מדובר בדיני נפשות”.
ד”ר גל וגנר קולסקו, יו”ר החברה לרפואת להט”ב בהסתדרות הרפואית: “טיפולים שמטרתם לשנות נטייה או זהות מינים אינם מוסריים והם למעשה מסוכנים ומעלים סיכוי לאובדנות, ומחובתנו להתגייס למניעת הנזקים הללו. ישנה הסכמה רחבה כיום בעולם הרפואה על כך שמהלך לשינוי נטייה מינית של אדם, המבוסס על הנחה שהומוסקסואליות היא מחלה, הוא פסול, כך קבעה גם ההסתדרות הרפואית. החשש כבד במיוחד לגבי קטינים שתלויים במשפחתם ולכן רצונם החופשי לקחת חלק בתהליך מוטל בספק. חשוב לציין שההסתדרות הרפואית בישראל קבעה באופן חד משמעי שלנשות ואנשי רפואה אסור להשתתף ב”טיפולים” כאלה או להפנות אליהם”.
