מאיפור ועד פינקוושינג – כוחו של הצבע בשיח המגדרי

הגיליון השלישי של הפנזין GenderTuck בוחן כיצד נוכחות או העדר צבע משליכים על שיח הזהות | אמנים משתתפים: רייבן נתנאל , עומר געש, מלכיאלה בן שבת, נונה שאלנט, ישראל דרור חמד, גיל נווה ו-אנא טאצ'מענט
gendretuck3

הפנזין (מגזין עצמאי) GenderTuck הוא פנזין אמנות ומגדר חודשי, שנוצר מתוך הצורך בבמה מרוכזת שמנגישה אמנות ויצירה מגדריים.

החודש בחרו עורכי הפנזין לעסוק בנושא צבע.

"צבע ומגדר הן מילים ששזורות זו בזו – כמנעד הצבעים כך מנעד הזהויות. מה כוחו של צבע בשיח המגדרי? וכיצד נוכחות או העדר צבע משליכים על שיח הזהות?

בגיליון החודש משולבות עבודות העוסקות בפינקוושינג, יצירות אקספרימנטליות שמותחות את גבולות המגדר, עיסוק בצבעי עור ובהקשרים אתניים. יש נגיעה גם בתורת הצבע ובדיכוטומיה המגדרית של צבעים ייעודים לבנות וצבעים ייעודים לבנים. העבודות מתייחסות גם לסמלי הקהילה הלהט"בפאקית וצבעוניותם ולכוחו של איפור בעולם הדראג בפרט וככלי ביקורת אסתטי ככלל.

על השער מוצגת רייבן נתנאל, גיימרית, דוגמנית ואקטיביסטית בשיח על בריאות הנפש ותעשיית המין הישראלית. רייבן היא אחת ממקימות הדף "When She Works" ששופכת צבע חדש בדעותיה על מין ומיניות, בראיון לא מצונזר ומעורר השראה.

אמנים משתתפים: רייבן נתנאל , עומר געש, מלכיאלה בן שבת, נונה שאלנט, ישראל דרור חמד, גיל נווה ו-אנא טאצ'מענט.


מאחורי הפרויקט עומדים דייב יעקב ודנה ברכה. דייב הוא אמן רב תחומי. הציג במעל לעשרים תערוכות קבוצתיות ותערוכת יחיד אחת. יזם פרויקטים חברתיים לאוכלוסיות מוחלשות, הוציא ספר אמן למרכז חקר אמנות השואה של יד ושם וייצג את ישראל בשנת 2016 ביריד ספרי הילדים העולמי בבולוניה. דנה ברכה היא אמנית רב תחומית ומאפרת. יזמה פרויקט ציבורי המפגיש בין אמנות ויצירה. בימי צילום מרוכזים יצרה מרחבים מאפשרים לא.נשים לבחון את עצמם דרך איפור ולעבור תהליכי השלמה והתבוננות.

עוד בנושא:  היום בו הטכנולוגיה ניסתה לזהות את הזהות המגדרית שלך

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן